P136451 - היסטוריית גרסאות

שועל השדה: שם:נבי יושע. תיאור:מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש

2025-06-07T05:07:57Z

שם:נבי יושע. תיאור:מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 05:07, 7 ביוני 2025
שורה 6:		שורה 6:
	\|Name=נבי יושע		\|Name=נבי יושע
	\|Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'ראב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.		\|Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'ראב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
-	\|images=נבייושע.JPG	+	\|images=נבייושע.JPG,2025-06-07T08_29_22.992156227566.jpg,2025-06-07T08_31_09.290788533485.jpg
	\|Accessibility=רכב שטח		\|Accessibility=רכב שטח
	\|PointType=קבר		\|PointType=קבר
-	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה, קולינריה דרוזית לגוף ולנפש	+	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה, קולינריה דרוזית לגוף ולנפש, שועל השדה
	\|csrc=mobile		\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=9/23/~~2022 10~~:55:26	+	\|LastUpdate=6/7/2025 05:07:57
	\|WinId=633033381118355739		\|WinId=633033381118355739
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2		\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
	}}		}}

קולינריה דרוזית לגוף ולנפש: שם:נבי יושע. תיאור:מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש

2022-09-23T10:55:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 10:55, 23 בספטמבר 2022
שורה 3:		שורה 3:
	\|Lat=33.112910875491		\|Lat=33.112910875491
	\|Height=374		\|Height=374
-	\|MeasuredByGPS=No	+	\|MeasuredByGPS=Yes
	\|Name=נבי יושע		\|Name=נבי יושע
-	\|Description=מקאם ~~בצורה מוסלמית~~. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.	+	\|Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'ראב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
	\|images=נבייושע.JPG		\|images=נבייושע.JPG
	\|Accessibility=רכב שטח		\|Accessibility=רכב שטח
	\|PointType=קבר		\|PointType=קבר
-	~~\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2~~	+	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה, קולינריה דרוזית לגוף ולנפש
-	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה	+
	\|csrc=mobile		\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=7/22/2022 21:33:47	+	\|LastUpdate=9/23/2022 10:55:26
	\|WinId=633033381118355739		\|WinId=633033381118355739
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
		+	\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
	}}		}}

היסטוריה על המפה ב־21:33, 22 ביולי 2022

2022-07-22T21:33:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 21:33, 22 ביולי 2022
שורה 3:		שורה 3:
	\|Lat=33.112910875491		\|Lat=33.112910875491
	\|Height=374		\|Height=374
-	\|MeasuredByGPS=~~Yes~~	+	\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=נבי יושע		\|Name=נבי יושע
	\|Description=מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.		\|Description=מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
	\|images=נבייושע.JPG		\|images=נבייושע.JPG
-	\|Accessibility=	+	\|Accessibility=רכב שטח
	\|PointType=קבר		\|PointType=קבר
-	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4	+	\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
		+	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה
	\|csrc=mobile		\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=10/16/~~2020 04~~:20:14	+	\|LastUpdate=7/22/2022 21:33:47
	\|WinId=633033381118355739		\|WinId=633033381118355739
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
-	~~\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2~~
	}}		}}

Zvib4: שם:נבי יושע. תיאור:מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחר

2020-10-16T04:20:14Z

שם:נבי יושע. תיאור:מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 04:20, 16 באוקטובר 2020
שורה 3:		שורה 3:
	\|Lat=33.112910875491		\|Lat=33.112910875491
	\|Height=374		\|Height=374
-	\|MeasuredByGPS=No	+	\|MeasuredByGPS=Yes
	\|Name=נבי יושע		\|Name=נבי יושע
-	\|Description=מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם ~~מהמאות~~ 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.	+	\|Description=מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
-	\|images=נבייושע.JPG,	+	\|images=נבייושע.JPG
		+	\|Accessibility=
	\|PointType=קבר		\|PointType=קבר
-	~~\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2~~	+	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4
-	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148	+	\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=3/9/~~2018 15:33~~:20	+	\|LastUpdate=10/16/2020 04:20:14
	\|WinId=633033381118355739		\|WinId=633033381118355739
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
-	\|~~Accessibility=~~	+	\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
-	~~\|Csrc~~=	+
	}}		}}

יודי 148 ב־15:33, 9 במרץ 2018

2018-03-09T15:33:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 15:33, 9 במרץ 2018
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=נבי יושע		\|Name=נבי יושע
-	\|Description=מקאם ~~מוסלמי~~. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר ~~שיוחסו על ידי~~ תושביו ~~השיעים~~ של ~~האזור~~ לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.	+	\|Description=מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
	\|images=נבייושע.JPG,		\|images=נבייושע.JPG,
-	~~\|Accessibility=~~
	\|PointType=קבר		\|PointType=קבר
-	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014	+	\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
-	~~\|csrc=~~	+	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148
-	\|LastUpdate=9/12/~~2014 11~~:45:42	+	\|LastUpdate=3/9/2018 15:33:20
	\|WinId=633033381118355739		\|WinId=633033381118355739
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
-	\|~~ExtLinks~~=~~http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2~~	+	\|Accessibility=
		+	\|Csrc=
	}}		}}

Bya014: שם:נבי יושע. תיאור:מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש

2014-09-12T11:45:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 11:45, 12 בספטמבר 2014
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=35.~~556652131075225~~	+	\|Lon=35.556652131075
-	\|Lat=33.~~11291087549086~~	+	\|Lat=33.112910875491
	\|Height=374		\|Height=374
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=נבי יושע		\|Name=נבי יושע
-	\|Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).	+	\|Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
-	ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון.	+
-	יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.	+
-	ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה.	+
-	במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע.	+
-		+
-	האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.	+
	\|images=נבייושע.JPG,		\|images=נבייושע.JPG,
		+	\|Accessibility=
	\|PointType=קבר		\|PointType=קבר
-	~~\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2~~	+	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014
-	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber	+	\|csrc=
-	\|csrc=~~IZ15~~	+	\|LastUpdate=9/12/2014 11:45:42
-	\|LastUpdate=5/3/2014 08:26:16	+
	\|WinId=633033381118355739		\|WinId=633033381118355739
-	~~\|Csrc=~~
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
-	\|~~Accessibility~~=	+	\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
	}}		}}

Marikriber ב־08:26, 3 במאי 2014

2014-05-03T08:26:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:26, 3 במאי 2014
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=נבי יושע		\|Name=נבי יושע
-	\|Description=מקאם מוסלמי	+	\|Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).
-	~~\|LongDescription=~~שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).	+
	ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון.		ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון.
	יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.		יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.
שורה 13:		שורה 12:

	האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.		האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
-	\|images=נבייושע.JPG,	+	\|images=נבייושע.JPG,
	\|PointType=קבר		\|PointType=קבר
	\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2		\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber		\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber
	\|csrc=IZ15		\|csrc=IZ15
-	\|LastUpdate=5/3/2014 08:25:28	+	\|LastUpdate=5/3/2014 08:26:16
	\|WinId=633033381118355739		\|WinId=633033381118355739
	\|Csrc=		\|Csrc=
		+	\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	}}		}}

Marikriber ב־08:25, 3 במאי 2014

2014-05-03T08:25:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:25, 3 במאי 2014
שורה 13:		שורה 13:

	האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.		האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
		+	\|images=נבייושע.JPG,
	\|PointType=קבר		\|PointType=קבר
	\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2		\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
-	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד	+	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber
	\|csrc=IZ15		\|csrc=IZ15
-	\|LastUpdate=1/3/~~2013 18~~:07:47	+	\|LastUpdate=5/3/2014 08:25:28
	\|WinId=633033381118355739		\|WinId=633033381118355739
	\|Csrc=		\|Csrc=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
-	~~\|images=~~
	}}		}}

עידן שקד ב־18:07, 3 בינואר 2013

2013-01-03T18:07:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 18:07, 3 בינואר 2013
שורה 7:		שורה 7:
	\|Description=מקאם מוסלמי		\|Description=מקאם מוסלמי
	\|LongDescription=שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).		\|LongDescription=שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).
-	ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה ~~היה~~ בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון.	+	ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון.
	יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.		יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.
	ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה.		ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה.
שורה 17:		שורה 17:
	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד		\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד
	\|csrc=IZ15		\|csrc=IZ15
-	\|LastUpdate=1/2/2013 21:30:49	+	\|LastUpdate=1/3/2013 18:07:47
	\|WinId=633033381118355739		\|WinId=633033381118355739
	\|Csrc=		\|Csrc=

עידן שקד ב־21:30, 2 בינואר 2013

2013-01-02T21:30:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 21:30, 2 בינואר 2013
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=נבי יושע		\|Name=נבי יושע
-	\|Description=שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).	+	\|Description=מקאם מוסלמי
		+	\|LongDescription=שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).
	ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה היה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון.		ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה היה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון.
	יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.		יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.
שורה 12:		שורה 13:

	האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.		האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
-
-
	\|PointType=קבר		\|PointType=קבר
	\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2		\|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
	\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד		\|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד
	\|csrc=IZ15		\|csrc=IZ15
-	\|LastUpdate=1/2/2013 19:43:56	+	\|LastUpdate=1/2/2013 21:30:49
	\|WinId=633033381118355739		\|WinId=633033381118355739
	\|Csrc=		\|Csrc=
-	~~\|LongDescription=~~
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|images=		\|images=
	}}		}}