P935675 - היסטוריית גרסאות

שלומי שחר: שם:אלוני ממרא. תיאור:אלוני ממרא אשר בחברון היה על פי המקרא מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יס

2024-09-11T13:58:20Z

שם:אלוני ממרא. תיאור:אלוני ממרא אשר בחברון היה על פי המקרא מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:58, 11 בספטמבר 2024
שורה 24:		שורה 24:
	במאה ה – 4 נבנתה במקום כנסיה גדולה, כחלק משאיפת הנצרות הקדומה לנכס לעצמה את דמותו של אברהם, מבשר האמונה וראשון המאמינים. המקום חשוב במיוחד שכן על פי המקרא נתגלו לאברהם שלושה מלאכים - על פי הנצרות ראיה לשילוש. בירידי הקיץ שנערכו במקום התקיימו מפגשים פולמוסיים בין היהודים והגויים. מפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה – 6 לסה"נ מתארת את אתר אלוני ממרא והכנסיה שבו, וכן את העץ הענק שעדיין היה קיים.		במאה ה – 4 נבנתה במקום כנסיה גדולה, כחלק משאיפת הנצרות הקדומה לנכס לעצמה את דמותו של אברהם, מבשר האמונה וראשון המאמינים. המקום חשוב במיוחד שכן על פי המקרא נתגלו לאברהם שלושה מלאכים - על פי הנצרות ראיה לשילוש. בירידי הקיץ שנערכו במקום התקיימו מפגשים פולמוסיים בין היהודים והגויים. מפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה – 6 לסה"נ מתארת את אתר אלוני ממרא והכנסיה שבו, וכן את העץ הענק שעדיין היה קיים.

-	הכנסיה חרבה בכיבוש המוסלמי במאה ה- 7. ~~בתק' הצלבנית הית~~	+	הכנסיה חרבה בכיבוש המוסלמי במאה ה- 7.
	\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg		\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר, אריה קליין, אבי שמידע, Shalem f	+	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר, אריה קליין, אבי שמידע, Shalem f, שלומי שחר
	\|csrc=mobile		\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=1/2/~~2023 09~~:49:18	+	\|LastUpdate=9/11/2024 13:58:19
	\|WinId=635081261050449274		\|WinId=635081261050449274
	\|LongDescription=במפה הבריטית של 1880 מופיע המקום בשם בית אל חליל, שמשמעו בית הידיד, הוא אברהם.		\|LongDescription=במפה הבריטית של 1880 מופיע המקום בשם בית אל חליל, שמשמעו בית הידיד, הוא אברהם.
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

Shalem f: שם:אלוני ממרא. תיאור:אלוני ממרא אשר בחברון היה על פי המקרא מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יס

2023-01-02T09:49:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 09:49, 2 בינואר 2023
שורה 3:		שורה 3:
	\|Lat=31.556559930605		\|Lat=31.556559930605
	\|Height=991		\|Height=991
-	\|MeasuredByGPS=No	+	\|MeasuredByGPS=Yes
	\|Name=אלוני ממרא		\|Name=אלוני ממרא
-	\|Description=אלוני ממרא אשר בחברון היה על פי המקרא מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את הצבא העברי הראשון, לאחר שאחיינו לוט נחטף ע"י ארבעת המלכים. מאוחר יותר הגיעו שלשת המלאכים אל אברהם לאלוני ממרא, ושם קיבל את הבשורה על פקידת שרה והולדת יצחק (בראשית י"ח.)	+	\|Description=אלוני ממרא אשר בחברון היה על פי המקרא מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את הצבא העברי הראשון, לאחר שאחיינו לוט נחטף ע"י ארבעת המלכים. מאוחר יותר הגיעו שלשת המלאכים אל אברהם לאלוני ממרא, ושם קיבל את הבשורה על פקידת שרה והולדת יצחק (בראשית י"ח)


שורה 22:		שורה 22:
	היריד פעל עוד מאות שנים לאחר החורבן, והתרכזה בו עבודה זרה רבה; לכן הוא נאסר לכניסת יהודים: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן-ירידה של בוטנה (ירושלמי ע"ז פ"א; ב"ר מ"ז, י"ב).		היריד פעל עוד מאות שנים לאחר החורבן, והתרכזה בו עבודה זרה רבה; לכן הוא נאסר לכניסת יהודים: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן-ירידה של בוטנה (ירושלמי ע"ז פ"א; ב"ר מ"ז, י"ב).

-	במאה ה – 4 נבנתה במקום כנסיה גדולה, כחלק משאיפת הנצרות הקדומה לנכס לעצמה את דמותו של אברהם, מבשר האמונה וראשון המאמינים. המקום חשוב במיוחד שכן על פי המקרא נתגלו לאברהם שלושה מלאכים - על פי הנצרות ראיה לשילוש. בירידי הקיץ שנערכו במקום התקיימו מפגשים פולמוסיים בין היהודים והגויים. מפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה – 6 לסה"נ מתארת את אתר אלוני ממרא והכנסיה שבו, וכן ~~מסומן במפה "אלון אברהם",~~העץ הענק שעדיין היה קיים ~~במאה השישית.[ במאה ה-19 עברה המסורת למוסקוביה, ראה שמידע 1996]~~.	+	במאה ה – 4 נבנתה במקום כנסיה גדולה, כחלק משאיפת הנצרות הקדומה לנכס לעצמה את דמותו של אברהם, מבשר האמונה וראשון המאמינים. המקום חשוב במיוחד שכן על פי המקרא נתגלו לאברהם שלושה מלאכים - על פי הנצרות ראיה לשילוש. בירידי הקיץ שנערכו במקום התקיימו מפגשים פולמוסיים בין היהודים והגויים. מפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה – 6 לסה"נ מתארת את אתר אלוני ממרא והכנסיה שבו, וכן את העץ הענק שעדיין היה קיים.

-	הכנסיה חרבה בכיבוש המוסלמי במאה ה- 7. בתק' הצלבנית היתה בו מצודה קטנה. מאז המקום חרב, ולא נבנה מחדש. בשנות ה- 20 חפר במקום החוקר הגרמני מאדר, ובשנות ה- 90 – קמ"ט ארכיאולוגיה באיו"ש ד"ר יצחק מגן. במקום נתגלו מטבעות רבים – זכר ליריד הגדול שהיה בו.	+	הכנסיה חרבה בכיבוש המוסלמי במאה ה- 7. בתק' הצלבנית הית
-		+
-	האתר זכור לותיקים כמקום מרכזי. "צמת הזכוכית" שלידו הייה צמת הכניסה העיקרית לחברון ולקרית ארבע במשך שנים רבות. בהסכם חברון צויין במפורש כי ליהודים תישמר זכות הביקור במקום, אך בפועל אחרי נסיגת צה"ל מרוב חברון לא ניתן ליהודים להכנס ולבקר בו.	+
-		+
-	~~לאחרונה התקיים במקום ביקור נדיר; האתר נשמר כבעבר, אך הוא מוקף בבניינים רבי קומות.~~	+
-	~~\|LongDescription=במפה הבריטית של 1880 מופיע המקום בשם בית אל חליל, שמשמעו בית הידיד, הוא אברהם.~~	+
	\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg		\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg
		+	\|Accessibility=
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר, אריה קליין, אבי שמידע	+	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר, אריה קליין, אבי שמידע, Shalem f
-	\|csrc=~~SZ17~~	+	\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=10/6/~~2021 05~~:39:46	+	\|LastUpdate=1/2/2023 09:49:18
	\|WinId=635081261050449274		\|WinId=635081261050449274
-	\|~~Accessibility~~=	+	\|LongDescription=במפה הבריטית של 1880 מופיע המקום בשם בית אל חליל, שמשמעו בית הידיד, הוא אברהם.
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

אבי שמידע ב־05:39, 6 באוקטובר 2021

2021-10-06T05:39:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 05:39, 6 באוקטובר 2021
שורה 22:		שורה 22:
	היריד פעל עוד מאות שנים לאחר החורבן, והתרכזה בו עבודה זרה רבה; לכן הוא נאסר לכניסת יהודים: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן-ירידה של בוטנה (ירושלמי ע"ז פ"א; ב"ר מ"ז, י"ב).		היריד פעל עוד מאות שנים לאחר החורבן, והתרכזה בו עבודה זרה רבה; לכן הוא נאסר לכניסת יהודים: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן-ירידה של בוטנה (ירושלמי ע"ז פ"א; ב"ר מ"ז, י"ב).

-	במאה ה – 4 נבנתה במקום כנסיה גדולה, כחלק משאיפת הנצרות הקדומה לנכס לעצמה את דמותו של אברהם, מבשר האמונה וראשון המאמינים. המקום חשוב במיוחד שכן על פי המקרא נתגלו לאברהם שלושה מלאכים - על פי הנצרות ראיה לשילוש. בירידי הקיץ שנערכו במקום התקיימו מפגשים פולמוסיים בין היהודים והגויים. מפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה – 6 לסה"נ מתארת את אתר אלוני ממרא והכנסיה שבו, וכן את העץ הענק שעדיין היה קיים.	+	במאה ה – 4 נבנתה במקום כנסיה גדולה, כחלק משאיפת הנצרות הקדומה לנכס לעצמה את דמותו של אברהם, מבשר האמונה וראשון המאמינים. המקום חשוב במיוחד שכן על פי המקרא נתגלו לאברהם שלושה מלאכים - על פי הנצרות ראיה לשילוש. בירידי הקיץ שנערכו במקום התקיימו מפגשים פולמוסיים בין היהודים והגויים. מפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה – 6 לסה"נ מתארת את אתר אלוני ממרא והכנסיה שבו, וכן מסומן במפה "אלון אברהם",העץ הענק שעדיין היה קיים במאה השישית.[ במאה ה-19 עברה המסורת למוסקוביה, ראה שמידע 1996].

	הכנסיה חרבה בכיבוש המוסלמי במאה ה- 7. בתק' הצלבנית היתה בו מצודה קטנה. מאז המקום חרב, ולא נבנה מחדש. בשנות ה- 20 חפר במקום החוקר הגרמני מאדר, ובשנות ה- 90 – קמ"ט ארכיאולוגיה באיו"ש ד"ר יצחק מגן. במקום נתגלו מטבעות רבים – זכר ליריד הגדול שהיה בו.		הכנסיה חרבה בכיבוש המוסלמי במאה ה- 7. בתק' הצלבנית היתה בו מצודה קטנה. מאז המקום חרב, ולא נבנה מחדש. בשנות ה- 20 חפר במקום החוקר הגרמני מאדר, ובשנות ה- 90 – קמ"ט ארכיאולוגיה באיו"ש ד"ר יצחק מגן. במקום נתגלו מטבעות רבים – זכר ליריד הגדול שהיה בו.
שורה 32:		שורה 32:
	\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg		\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר, אריה קליין	+	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר, אריה קליין, אבי שמידע
	\|csrc=SZ17		\|csrc=SZ17
-	\|LastUpdate=4/10/~~2019 12~~:04:55	+	\|LastUpdate=10/6/2021 05:39:46
	\|WinId=635081261050449274		\|WinId=635081261050449274
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

אריה קליין ב־12:04, 10 באפריל 2019

2019-04-10T12:04:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:04, 10 באפריל 2019
שורה 8:		שורה 8:


-	בימי הבית השני זוהה אתר "אלוני ממרא" (המכונה ע"י הערבים "ראמת אל חליל") במקום מרכזי בהר יהודה, מצפון לחברון, כ-3 ק"מ ממערת המכפלה, ובמרחק דומה מתל חברון הקדומה. זיהויו של האתר כאלוני ממרא מקום מגוריו של אברהם אבינו, שנוי במחלוקת, ונראה כי הוא זיהוי נוצרי שהושאל למקום כחלק מהניסיון לגרור מסורת קדומה וקדושה לכנסייה שהוקמה במקום, (ראה מאמר במחקרי חברון כרך ב') למצדדים בזיהוי כאן במקום הזה, אלו תולים זאת בהסבר הבא:	+	בימי הבית השני זוהה אתר "אלוני ממרא" (המכונה ע"י הערבים "ראמת אל חליל") במקום מרכזי בהר יהודה, מצפון לחברון, כ-3.7 ק"מ ממערת המכפלה, ובמרחק דומה מתל חברון הקדומה. תחילת זיהויו של האתר כאלוני ממרא מקום מגוריו של אברהם אבינו, שנוי במחלוקת, ונראה כי הוא זיהוי נוצרי שהושאל למקום כחלק מהניסיון לגרור מסורת קדומה וקדושה לכנסייה שהוקמה במקום, (ראה מאמר במחקרי חברון כרך ב') למצדדים בזיהוי כאן במקום הזה, אלו תולים זאת בהסבר הבא:

	ניתוח גיאוגרפי-היסטורי המשתלב אם המיקום: קרוב לודאי שאברהם אבינו, לא נטה את אהלו ומקנהו הרב בתוך עמק חברון, כדי להימנע מגרימת נזק לשדות חקלאיים; הוא התפרס על הגבעות מצפון לעיר, שהיו מכוסות בחורש אלונים, ומכאן שם המקום. שם זה נשאר עד ימינו בצורה הערבית "ג'בל נמרא", שהיא הגבעה המתנשאת מצפון לעמק חברון, ממערב למערת המכפלה.		ניתוח גיאוגרפי-היסטורי המשתלב אם המיקום: קרוב לודאי שאברהם אבינו, לא נטה את אהלו ומקנהו הרב בתוך עמק חברון, כדי להימנע מגרימת נזק לשדות חקלאיים; הוא התפרס על הגבעות מצפון לעיר, שהיו מכוסות בחורש אלונים, ומכאן שם המקום. שם זה נשאר עד ימינו בצורה הערבית "ג'בל נמרא", שהיא הגבעה המתנשאת מצפון לעמק חברון, ממערב למערת המכפלה.
שורה 18:		שורה 18:
	במערב האתר התגלו שני מגדלים מתקופת הברזל, שנחשפו בחפירותיו של החוקר הגרמני מאדר בשנות ה – 20.ככל הנראה שער של מצודה מתקופה זו. (אפשר שבתקופה זו התחילה פעילות פולחנית במקום.) בימי קדם היה במקום עץ מרשים וענק. עץ זה נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו (יוספוס) – פעם כעץ אלון, ופעם כעץ אלה.		במערב האתר התגלו שני מגדלים מתקופת הברזל, שנחשפו בחפירותיו של החוקר הגרמני מאדר בשנות ה – 20.ככל הנראה שער של מצודה מתקופה זו. (אפשר שבתקופה זו התחילה פעילות פולחנית במקום.) בימי קדם היה במקום עץ מרשים וענק. עץ זה נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו (יוספוס) – פעם כעץ אלון, ופעם כעץ אלה.

-	לאחר מרד בר כוכבא, נמכרו שבויים יהודים רבים לעבדות במקום זה; מספרם היה כה רב, עד כי מחירו של ~~יהודי~~ הגיע למחיר מנת מספוא של סוס ליום אחד…	+	לאחר מרד בר כוכבא, נמכרו ביריד הסמוך שבויים יהודים רבים לעבדות במקום זה; מספרם היה כה רב, עד כי מחירו של עבד הגיע למחיר מנת מספוא של סוס ליום אחד…

	היריד פעל עוד מאות שנים לאחר החורבן, והתרכזה בו עבודה זרה רבה; לכן הוא נאסר לכניסת יהודים: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן-ירידה של בוטנה (ירושלמי ע"ז פ"א; ב"ר מ"ז, י"ב).		היריד פעל עוד מאות שנים לאחר החורבן, והתרכזה בו עבודה זרה רבה; לכן הוא נאסר לכניסת יהודים: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן-ירידה של בוטנה (ירושלמי ע"ז פ"א; ב"ר מ"ז, י"ב).
שורה 34:		שורה 34:
	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר, אריה קליין		\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר, אריה קליין
	\|csrc=SZ17		\|csrc=SZ17
-	\|LastUpdate=4/10/2019 11:55:46	+	\|LastUpdate=4/10/2019 12:04:55
	\|WinId=635081261050449274		\|WinId=635081261050449274
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

אריה קליין ב־11:55, 10 באפריל 2019

2019-04-10T11:55:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 11:55, 10 באפריל 2019
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=אלוני ממרא		\|Name=אלוני ממרא
-	\|Description=אלוני ממרא אשר בחברון היה מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את הצבא העברי הראשון, לאחר שאחיינו לוט נחטף ע"י ארבעת המלכים. מאוחר יותר הגיעו שלשת המלאכים אל אברהם לאלוני ממרא, ושם קיבל את הבשורה על פקידת שרה והולדת יצחק (בראשית י"ח.)	+	\|Description=אלוני ממרא אשר בחברון היה על פי המקרא מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את הצבא העברי הראשון, לאחר שאחיינו לוט נחטף ע"י ארבעת המלכים. מאוחר יותר הגיעו שלשת המלאכים אל אברהם לאלוני ממרא, ושם קיבל את הבשורה על פקידת שרה והולדת יצחק (בראשית י"ח.)


שורה 16:		שורה 16:
	"אלוני ממרא" הינו אתר קדום מרשים, מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ. הממצא הבולט לעין הוא חומה מרשימה, בנויה בניית גזית יפה ומדוייקת, שמידותיה כ – 70X30 מ', וגבהה כיום כ – 2 מ'. יתכן, שבעבר היתה חומה זו גבוהה יותר, אך כנראה בנייתה הופסקה מסיבה כלשהיא. סגנונה ובנייתה מזכירות מאד את המבנה שמעל מערת המכפלה. יש להניח כי אותו בונה בנה את שני המבנים. זהו , קרוב לודאי, המלך הורדוס, שמלך על ארץ יהודה בחסות האימפריה הרומית, בסוף המאה ה-1 לפנה"ס. סגנון הבניה, אבני גזית בעלות סיתות שולייים, המכונה "סיתות הרודיאני", וקירות בעלי אומנות בולטות, הדומים לכתלי המבנה מעל מערת המכפלה, נמצא גם בשרידי הכתלים של הר הבית בירושלים.		"אלוני ממרא" הינו אתר קדום מרשים, מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ. הממצא הבולט לעין הוא חומה מרשימה, בנויה בניית גזית יפה ומדוייקת, שמידותיה כ – 70X30 מ', וגבהה כיום כ – 2 מ'. יתכן, שבעבר היתה חומה זו גבוהה יותר, אך כנראה בנייתה הופסקה מסיבה כלשהיא. סגנונה ובנייתה מזכירות מאד את המבנה שמעל מערת המכפלה. יש להניח כי אותו בונה בנה את שני המבנים. זהו , קרוב לודאי, המלך הורדוס, שמלך על ארץ יהודה בחסות האימפריה הרומית, בסוף המאה ה-1 לפנה"ס. סגנון הבניה, אבני גזית בעלות סיתות שולייים, המכונה "סיתות הרודיאני", וקירות בעלי אומנות בולטות, הדומים לכתלי המבנה מעל מערת המכפלה, נמצא גם בשרידי הכתלים של הר הבית בירושלים.

-	~~בעומק~~ האתר התגלו שני מגדלים מתקופת הברזל, שנחשפו בחפירותיו של החוקר הגרמני מאדר בשנות ה – 20. בימי קדם היה במקום עץ מרשים וענק. עץ זה נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו (יוספוס) – פעם כעץ אלון, ופעם כעץ אלה.	+	במערב האתר התגלו שני מגדלים מתקופת הברזל, שנחשפו בחפירותיו של החוקר הגרמני מאדר בשנות ה – 20.ככל הנראה שער של מצודה מתקופה זו. (אפשר שבתקופה זו התחילה פעילות פולחנית במקום.) בימי קדם היה במקום עץ מרשים וענק. עץ זה נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו (יוספוס) – פעם כעץ אלון, ופעם כעץ אלה.

	לאחר מרד בר כוכבא, נמכרו שבויים יהודים רבים לעבדות במקום זה; מספרם היה כה רב, עד כי מחירו של יהודי הגיע למחיר מנת מספוא של סוס ליום אחד…		לאחר מרד בר כוכבא, נמכרו שבויים יהודים רבים לעבדות במקום זה; מספרם היה כה רב, עד כי מחירו של יהודי הגיע למחיר מנת מספוא של סוס ליום אחד…
שורה 22:		שורה 22:
	היריד פעל עוד מאות שנים לאחר החורבן, והתרכזה בו עבודה זרה רבה; לכן הוא נאסר לכניסת יהודים: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן-ירידה של בוטנה (ירושלמי ע"ז פ"א; ב"ר מ"ז, י"ב).		היריד פעל עוד מאות שנים לאחר החורבן, והתרכזה בו עבודה זרה רבה; לכן הוא נאסר לכניסת יהודים: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן-ירידה של בוטנה (ירושלמי ע"ז פ"א; ב"ר מ"ז, י"ב).

-	במאה ה – 4 נבנתה במקום כנסיה גדולה, כחלק משאיפת הנצרות הקדומה ~~להתחבר לשרשי היהדות, ובעיקר - לאברהם אבינו~~, מבשר האמונה וראשון המאמינים. בירידי הקיץ שנערכו במקום התקיימו מפגשים פולמוסיים בין היהודים והגויים. מפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה – 6 לסה"נ מתארת את אתר אלוני ממרא והכנסיה שבו, וכן את העץ הענק שעדיין היה קיים.	+	במאה ה – 4 נבנתה במקום כנסיה גדולה, כחלק משאיפת הנצרות הקדומה לנכס לעצמה את דמותו של אברהם, מבשר האמונה וראשון המאמינים. המקום חשוב במיוחד שכן על פי המקרא נתגלו לאברהם שלושה מלאכים - על פי הנצרות ראיה לשילוש. בירידי הקיץ שנערכו במקום התקיימו מפגשים פולמוסיים בין היהודים והגויים. מפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה – 6 לסה"נ מתארת את אתר אלוני ממרא והכנסיה שבו, וכן את העץ הענק שעדיין היה קיים.

	הכנסיה חרבה בכיבוש המוסלמי במאה ה- 7. בתק' הצלבנית היתה בו מצודה קטנה. מאז המקום חרב, ולא נבנה מחדש. בשנות ה- 20 חפר במקום החוקר הגרמני מאדר, ובשנות ה- 90 – קמ"ט ארכיאולוגיה באיו"ש ד"ר יצחק מגן. במקום נתגלו מטבעות רבים – זכר ליריד הגדול שהיה בו.		הכנסיה חרבה בכיבוש המוסלמי במאה ה- 7. בתק' הצלבנית היתה בו מצודה קטנה. מאז המקום חרב, ולא נבנה מחדש. בשנות ה- 20 חפר במקום החוקר הגרמני מאדר, ובשנות ה- 90 – קמ"ט ארכיאולוגיה באיו"ש ד"ר יצחק מגן. במקום נתגלו מטבעות רבים – זכר ליריד הגדול שהיה בו.
שורה 32:		שורה 32:
	\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg		\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר	+	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר, אריה קליין
	\|csrc=SZ17		\|csrc=SZ17
-	\|LastUpdate=4/15/~~2018 09~~:37:36	+	\|LastUpdate=4/10/2019 11:55:46
	\|WinId=635081261050449274		\|WinId=635081261050449274
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

מאיר רוטר ב־09:37, 15 באפריל 2018

2018-04-15T09:37:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 09:37, 15 באפריל 2018
שורה 8:		שורה 8:


-	בימי הבית השני זוהה אתר "אלוני ממרא" (המכונה ע"י הערבים "ראמת אל חליל") במקום מרכזי בהר יהודה, מצפון לחברון, כ-3 ק"מ ממערת המכפלה, ובמרחק דומה מתל חברון הקדומה. ניתוח גיאוגרפי-היסטורי ~~מסביר היטב את~~ המיקום: קרוב לודאי שאברהם אבינו, לא נטה את אהלו ומקנהו הרב בתוך עמק חברון, כדי להימנע מגרימת נזק לשדות חקלאיים; הוא התפרס על הגבעות מצפון לעיר, שהיו מכוסות בחורש אלונים, ומכאן שם המקום. שם זה נשאר עד ימינו בצורה הערבית "ג'בל נמרא", שהיא הגבעה המתנשאת מצפון לעמק חברון, ממערב למערת המכפלה.	+	בימי הבית השני זוהה אתר "אלוני ממרא" (המכונה ע"י הערבים "ראמת אל חליל") במקום מרכזי בהר יהודה, מצפון לחברון, כ-3 ק"מ ממערת המכפלה, ובמרחק דומה מתל חברון הקדומה. זיהויו של האתר כאלוני ממרא מקום מגוריו של אברהם אבינו, שנוי במחלוקת, ונראה כי הוא זיהוי נוצרי שהושאל למקום כחלק מהניסיון לגרור מסורת קדומה וקדושה לכנסייה שהוקמה במקום, (ראה מאמר במחקרי חברון כרך ב') למצדדים בזיהוי כאן במקום הזה, אלו תולים זאת בהסבר הבא:
		+
		+	ניתוח גיאוגרפי-היסטורי המשתלב אם המיקום: קרוב לודאי שאברהם אבינו, לא נטה את אהלו ומקנהו הרב בתוך עמק חברון, כדי להימנע מגרימת נזק לשדות חקלאיים; הוא התפרס על הגבעות מצפון לעיר, שהיו מכוסות בחורש אלונים, ומכאן שם המקום. שם זה נשאר עד ימינו בצורה הערבית "ג'בל נמרא", שהיא הגבעה המתנשאת מצפון לעמק חברון, ממערב למערת המכפלה.
		+
		+	אך לאלו השוללים את הזיהוי כאן, הרי שניתוח הפסוקים מצביע כי אלוני ממרא היה סמוך ממש ועל קצה שדה המכפלה ועל פניו, ולא ייתכן ריחוק של כמעט שעה הליכה בין האתרים, מה עוד שהאתר כאן סמוך יותר לאתרים מקראיים מפורסמים אחרים, שעל כן מדוע שיקושרו לחברון?

	"אלוני ממרא" הינו אתר קדום מרשים, מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ. הממצא הבולט לעין הוא חומה מרשימה, בנויה בניית גזית יפה ומדוייקת, שמידותיה כ – 70X30 מ', וגבהה כיום כ – 2 מ'. יתכן, שבעבר היתה חומה זו גבוהה יותר, אך כנראה בנייתה הופסקה מסיבה כלשהיא. סגנונה ובנייתה מזכירות מאד את המבנה שמעל מערת המכפלה. יש להניח כי אותו בונה בנה את שני המבנים. זהו , קרוב לודאי, המלך הורדוס, שמלך על ארץ יהודה בחסות האימפריה הרומית, בסוף המאה ה-1 לפנה"ס. סגנון הבניה, אבני גזית בעלות סיתות שולייים, המכונה "סיתות הרודיאני", וקירות בעלי אומנות בולטות, הדומים לכתלי המבנה מעל מערת המכפלה, נמצא גם בשרידי הכתלים של הר הבית בירושלים.		"אלוני ממרא" הינו אתר קדום מרשים, מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ. הממצא הבולט לעין הוא חומה מרשימה, בנויה בניית גזית יפה ומדוייקת, שמידותיה כ – 70X30 מ', וגבהה כיום כ – 2 מ'. יתכן, שבעבר היתה חומה זו גבוהה יותר, אך כנראה בנייתה הופסקה מסיבה כלשהיא. סגנונה ובנייתה מזכירות מאד את המבנה שמעל מערת המכפלה. יש להניח כי אותו בונה בנה את שני המבנים. זהו , קרוב לודאי, המלך הורדוס, שמלך על ארץ יהודה בחסות האימפריה הרומית, בסוף המאה ה-1 לפנה"ס. סגנון הבניה, אבני גזית בעלות סיתות שולייים, המכונה "סיתות הרודיאני", וקירות בעלי אומנות בולטות, הדומים לכתלי המבנה מעל מערת המכפלה, נמצא גם בשרידי הכתלים של הר הבית בירושלים.
שורה 28:		שורה 32:
	\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg		\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא	+	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא, מאיר רוטר
	\|csrc=SZ17		\|csrc=SZ17
-	\|LastUpdate=11/14/~~2014 07~~:22:35	+	\|LastUpdate=4/15/2018 09:37:36
	\|WinId=635081261050449274		\|WinId=635081261050449274
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

דניאל ד. ב־08:51, 4 במרץ 2015

2015-03-04T08:51:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:51, 4 במרץ 2015
שורה 6:		שורה 6:
	\|Name=אלוני ממרא		\|Name=אלוני ממרא
	\|Description=אלוני ממרא אשר בחברון היה מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את הצבא העברי הראשון, לאחר שאחיינו לוט נחטף ע"י ארבעת המלכים. מאוחר יותר הגיעו שלשת המלאכים אל אברהם לאלוני ממרא, ושם קיבל את הבשורה על פקידת שרה והולדת יצחק (בראשית י"ח.)		\|Description=אלוני ממרא אשר בחברון היה מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את הצבא העברי הראשון, לאחר שאחיינו לוט נחטף ע"י ארבעת המלכים. מאוחר יותר הגיעו שלשת המלאכים אל אברהם לאלוני ממרא, ושם קיבל את הבשורה על פקידת שרה והולדת יצחק (בראשית י"ח.)
		+

	בימי הבית השני זוהה אתר "אלוני ממרא" (המכונה ע"י הערבים "ראמת אל חליל") במקום מרכזי בהר יהודה, מצפון לחברון, כ-3 ק"מ ממערת המכפלה, ובמרחק דומה מתל חברון הקדומה. ניתוח גיאוגרפי-היסטורי מסביר היטב את המיקום: קרוב לודאי שאברהם אבינו, לא נטה את אהלו ומקנהו הרב בתוך עמק חברון, כדי להימנע מגרימת נזק לשדות חקלאיים; הוא התפרס על הגבעות מצפון לעיר, שהיו מכוסות בחורש אלונים, ומכאן שם המקום. שם זה נשאר עד ימינו בצורה הערבית "ג'בל נמרא", שהיא הגבעה המתנשאת מצפון לעמק חברון, ממערב למערת המכפלה.		בימי הבית השני זוהה אתר "אלוני ממרא" (המכונה ע"י הערבים "ראמת אל חליל") במקום מרכזי בהר יהודה, מצפון לחברון, כ-3 ק"מ ממערת המכפלה, ובמרחק דומה מתל חברון הקדומה. ניתוח גיאוגרפי-היסטורי מסביר היטב את המיקום: קרוב לודאי שאברהם אבינו, לא נטה את אהלו ומקנהו הרב בתוך עמק חברון, כדי להימנע מגרימת נזק לשדות חקלאיים; הוא התפרס על הגבעות מצפון לעיר, שהיו מכוסות בחורש אלונים, ומכאן שם המקום. שם זה נשאר עד ימינו בצורה הערבית "ג'בל נמרא", שהיא הגבעה המתנשאת מצפון לעמק חברון, ממערב למערת המכפלה.
שורה 24:		שורה 25:

	לאחרונה התקיים במקום ביקור נדיר; האתר נשמר כבעבר, אך הוא מוקף בבניינים רבי קומות.		לאחרונה התקיים במקום ביקור נדיר; האתר נשמר כבעבר, אך הוא מוקף בבניינים רבי קומות.
		+	\|LongDescription=במפה הבריטית של 1880 מופיע המקום בשם בית אל חליל, שמשמעו בית הידיד, הוא אברהם.
	\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg		\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg
-	~~\|Accessibility=~~
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא		\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא
שורה 31:		שורה 32:
	\|LastUpdate=11/14/2014 07:22:35		\|LastUpdate=11/14/2014 07:22:35
	\|WinId=635081261050449274		\|WinId=635081261050449274
-	\|~~LongDescription~~=	+	\|Accessibility=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

יאיאיא: שם:אלוני ממרא. תיאור:אלוני ממרא אשר בחברון היה מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את ה

2014-11-14T07:22:35Z

שם:אלוני ממרא. תיאור:אלוני ממרא אשר בחברון היה מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את ה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 07:22, 14 בנובמבר 2014
שורה 24:		שורה 24:

	לאחרונה התקיים במקום ביקור נדיר; האתר נשמר כבעבר, אך הוא מוקף בבניינים רבי קומות.		לאחרונה התקיים במקום ביקור נדיר; האתר נשמר כבעבר, אך הוא מוקף בבניינים רבי קומות.
-	ביזמתו של ז'אבו ביקרו במקום לאחרונה ז'אבו נעם ארנון ואריה קליין והעלו תהיות על המתחם ואופיו: חלקים רבים בו נראים בעלי שימוש משני ואחרים - ~~מאוחרים~~. ~~הם מציעים לשוב ולחקור את המקום מן היסוד~~. ~~מעניין~~.	+	\|images=2014.11.08-245018.662.android.jpg
-	~~\|images=~~	+
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך	+	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך, יאיאיא
	\|csrc=SZ17		\|csrc=SZ17
-	\|LastUpdate=7/23/2014 05:09:37	+	\|LastUpdate=11/14/2014 07:22:35
	\|WinId=635081261050449274		\|WinId=635081261050449274
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

זאבוארליך: שם:אלוני ממרא. תיאור:אלוני ממרא אשר בחברון היה מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את ה

2014-07-23T05:09:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 05:09, 23 ביולי 2014
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=35.~~105223655700684~~	+	\|Lon=35.105223655701
-	\|Lat=31.~~556559930604987~~	+	\|Lat=31.556559930605
	\|Height=991		\|Height=991
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
שורה 24:		שורה 24:

	לאחרונה התקיים במקום ביקור נדיר; האתר נשמר כבעבר, אך הוא מוקף בבניינים רבי קומות.		לאחרונה התקיים במקום ביקור נדיר; האתר נשמר כבעבר, אך הוא מוקף בבניינים רבי קומות.
		+	ביזמתו של ז'אבו ביקרו במקום לאחרונה ז'אבו נעם ארנון ואריה קליין והעלו תהיות על המתחם ואופיו: חלקים רבים בו נראים בעלי שימוש משני ואחרים - מאוחרים. הם מציעים לשוב ולחקור את המקום מן היסוד. מעניין.
		+	\|images=
		+	\|Accessibility=
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית אררט	+	\|Contributors=עמית אררט, זאבוארליך
	\|csrc=SZ17		\|csrc=SZ17
-	\|LastUpdate=6/29/~~2013 18~~:08:24	+	\|LastUpdate=7/23/2014 05:09:37
	\|WinId=635081261050449274		\|WinId=635081261050449274
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
-	~~\|Accessibility=~~
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
-	~~\|images=~~
	}}		}}

עמית אררט: דף חדש: {{Point |Lon=35.105223655700684 |Lat=31.556559930604987 |Height=991 |MeasuredByGPS=No |Name=אלוני ממרא |Description=אלוני ממרא אשר בחברון היה מקום יש...

2013-06-29T18:08:25Z

דף חדש: {{Point |Lon=35.105223655700684 |Lat=31.556559930604987 |Height=991 |MeasuredByGPS=No |Name=אלוני ממרא |Description=אלוני ממרא אשר בחברון היה מקום יש...

דף חדש

{{Point
|Lon=35.105223655700684
|Lat=31.556559930604987
|Height=991
|MeasuredByGPS=No
|Name=אלוני ממרא
|Description=אלוני ממרא אשר בחברון היה מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את הצבא העברי הראשון, לאחר שאחיינו לוט נחטף ע"י ארבעת המלכים. מאוחר יותר הגיעו שלשת המלאכים אל אברהם לאלוני ממרא, ושם קיבל את הבשורה על פקידת שרה והולדת יצחק (בראשית י"ח.)

בימי הבית השני זוהה אתר "אלוני ממרא" (המכונה ע"י הערבים "ראמת אל חליל") במקום מרכזי בהר יהודה, מצפון לחברון, כ-3 ק"מ ממערת המכפלה, ובמרחק דומה מתל חברון הקדומה. ניתוח גיאוגרפי-היסטורי מסביר היטב את המיקום: קרוב לודאי שאברהם אבינו, לא נטה את אהלו ומקנהו הרב בתוך עמק חברון, כדי להימנע מגרימת נזק לשדות חקלאיים; הוא התפרס על הגבעות מצפון לעיר, שהיו מכוסות בחורש אלונים, ומכאן שם המקום. שם זה נשאר עד ימינו בצורה הערבית "ג'בל נמרא", שהיא הגבעה המתנשאת מצפון לעמק חברון, ממערב למערת המכפלה.

"אלוני ממרא" הינו אתר קדום מרשים, מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ. הממצא הבולט לעין הוא חומה מרשימה, בנויה בניית גזית יפה ומדוייקת, שמידותיה כ – 70X30 מ', וגבהה כיום כ – 2 מ'. יתכן, שבעבר היתה חומה זו גבוהה יותר, אך כנראה בנייתה הופסקה מסיבה כלשהיא. סגנונה ובנייתה מזכירות מאד את המבנה שמעל מערת המכפלה. יש להניח כי אותו בונה בנה את שני המבנים. זהו , קרוב לודאי, המלך הורדוס, שמלך על ארץ יהודה בחסות האימפריה הרומית, בסוף המאה ה-1 לפנה"ס. סגנון הבניה, אבני גזית בעלות סיתות שולייים, המכונה "סיתות הרודיאני", וקירות בעלי אומנות בולטות, הדומים לכתלי המבנה מעל מערת המכפלה, נמצא גם בשרידי הכתלים של הר הבית בירושלים.

בעומק האתר התגלו שני מגדלים מתקופת הברזל, שנחשפו בחפירותיו של החוקר הגרמני מאדר בשנות ה – 20. בימי קדם היה במקום עץ מרשים וענק. עץ זה נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו (יוספוס) – פעם כעץ אלון, ופעם כעץ אלה.

לאחר מרד בר כוכבא, נמכרו שבויים יהודים רבים לעבדות במקום זה; מספרם היה כה רב, עד כי מחירו של יהודי הגיע למחיר מנת מספוא של סוס ליום אחד…

היריד פעל עוד מאות שנים לאחר החורבן, והתרכזה בו עבודה זרה רבה; לכן הוא נאסר לכניסת יהודים: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן-ירידה של בוטנה (ירושלמי ע"ז פ"א; ב"ר מ"ז, י"ב).

במאה ה – 4 נבנתה במקום כנסיה גדולה, כחלק משאיפת הנצרות הקדומה להתחבר לשרשי היהדות, ובעיקר - לאברהם אבינו, מבשר האמונה וראשון המאמינים. בירידי הקיץ שנערכו במקום התקיימו מפגשים פולמוסיים בין היהודים והגויים. מפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה – 6 לסה"נ מתארת את אתר אלוני ממרא והכנסיה שבו, וכן את העץ הענק שעדיין היה קיים.

הכנסיה חרבה בכיבוש המוסלמי במאה ה- 7. בתק' הצלבנית היתה בו מצודה קטנה. מאז המקום חרב, ולא נבנה מחדש. בשנות ה- 20 חפר במקום החוקר הגרמני מאדר, ובשנות ה- 90 – קמ"ט ארכיאולוגיה באיו"ש ד"ר יצחק מגן. במקום נתגלו מטבעות רבים – זכר ליריד הגדול שהיה בו.

האתר זכור לותיקים כמקום מרכזי. "צמת הזכוכית" שלידו הייה צמת הכניסה העיקרית לחברון ולקרית ארבע במשך שנים רבות. בהסכם חברון צויין במפורש כי ליהודים תישמר זכות הביקור במקום, אך בפועל אחרי נסיגת צה"ל מרוב חברון לא ניתן ליהודים להכנס ולבקר בו.

לאחרונה התקיים במקום ביקור נדיר; האתר נשמר כבעבר, אך הוא מוקף בבניינים רבי קומות.
|PointType=אתר ארכיאולוגי
|Contributors=עמית אררט
|csrc=SZ17
|LastUpdate=6/29/2013 18:08:24
|WinId=635081261050449274
|LongDescription=
|Accessibility=
|ExtLinks=
|images=
}}