P971377 - היסטוריית גרסאות

מאיר רוטר ב־17:37, 8 ביולי 2018

2018-07-08T17:37:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 17:37, 8 ביולי 2018
שורה 19:		שורה 19:
	לאחר הכיבוש המוסלמי את ארץ ישראל, ובמסגרת ההסכמים שנחתמו בין הערבים לצלבנים, נשארה דרך עולי רגל אחת בהם יכלו הצליינים לעשות שימוש, זו עברה כאן בתחום הכפר, ועל כן הועתקו מספר מסורות באשר לאתרים קדושים לנצרות, לאזור דרך עולי הרגל.		לאחר הכיבוש המוסלמי את ארץ ישראל, ובמסגרת ההסכמים שנחתמו בין הערבים לצלבנים, נשארה דרך עולי רגל אחת בהם יכלו הצליינים לעשות שימוש, זו עברה כאן בתחום הכפר, ועל כן הועתקו מספר מסורות באשר לאתרים קדושים לנצרות, לאזור דרך עולי הרגל.

-	אחת מן המסורות שהועתקו, הוא לגבי ביתו של ~~ליקיטוס~~ מאמאוס שבביתו אכל ישו לאחר מותו ונעלם לאחר שנחשף, בברית החדשה נזכר כי האירוע התקיים באמואס וזו המוכרת לנו מאזור אמוואס (כיום בפארק קנדה) אף מאחר וזו נכבשה על ידי הערבים, הועתקה המסורת לכאן, ועל מקום הזיהוי החדש הוקמה במאה ה-12 כנסיית אמאוס החדשה על זיהוי הבית בו התרחש הנס.	+	אחת מן המסורות שהועתקו, הוא לגבי ביתו של קליאופס מאמאוס שבביתו אכל ישו לאחר מותו ונעלם לאחר שנחשף, בברית החדשה נזכר כי האירוע התקיים באמואס וזו המוכרת לנו מאזור אמוואס (כיום בפארק קנדה) אף מאחר וזו נכבשה על ידי הערבים, הועתקה המסורת לכאן, ועל מקום הזיהוי החדש הוקמה במאה ה-12 כנסיית אמאוס החדשה על זיהוי הבית בו התרחש הנס.

	לאחר סיום הכיבוש הערבי שדחק לחלוטין את הצלבנים מהאזור, חרבה הכנסייה ונותרה בחורבנה עד 1901, כאשר כבר במאה ה-16 בעת שנבנתה חומת ירושלים, חלק מן האבנים הובאו מאבני הכנסייה שנשדדו לבניה משנית של החומה.		לאחר סיום הכיבוש הערבי שדחק לחלוטין את הצלבנים מהאזור, חרבה הכנסייה ונותרה בחורבנה עד 1901, כאשר כבר במאה ה-16 בעת שנבנתה חומת ירושלים, חלק מן האבנים הובאו מאבני הכנסייה שנשדדו לבניה משנית של החומה.
שורה 30:		שורה 30:
	\|PointType=ישוב		\|PointType=ישוב
	\|Contributors=מאיר רוטר		\|Contributors=מאיר רוטר
-	\|LastUpdate=7/8/2018 14:37:41	+	\|LastUpdate=7/8/2018 17:37:16
	\|WinId=636666574428737803		\|WinId=636666574428737803
	\|Csrc=		\|Csrc=

מאיר רוטר ב־14:37, 8 ביולי 2018

2018-07-08T14:37:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 14:37, 8 ביולי 2018
שורה 3:		שורה 3:
	\|Lat=31.8406161096488		\|Lat=31.8406161096488
	\|Height=788		\|Height=788
-	\|MeasuredByGPS=~~Yes~~	+	\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=אל קוביבה		\|Name=אל קוביבה
-	\|Description=המיקום כאן הוא מרכז ~~הקסבא~~ של הכפר	+	\|Description=המיקום כאן הוא מרכז הקסבה של הכפר

	על פי הסקרים הארכיאולוגים (סקר החרום, הסקר של פינקלשטיין, וכן חפירות בכנסייה העתיקה)		על פי הסקרים הארכיאולוגים (סקר החרום, הסקר של פינקלשטיין, וכן חפירות בכנסייה העתיקה)
שורה 15:		שורה 15:

	למרות שהספרות כותבת שכך נקראה על ידי הצלבנים משום שמצאו במקום מבנה של קדוש מוסלמי ועליו כיפה, ככל הנראה השם קשור לטופוגרפיה של גרעין הכפר הבנוי על כיפה קטנה שמנוגדת לכפות הרמות והנישאות בהמשך הרכס.		למרות שהספרות כותבת שכך נקראה על ידי הצלבנים משום שמצאו במקום מבנה של קדוש מוסלמי ועליו כיפה, ככל הנראה השם קשור לטופוגרפיה של גרעין הכפר הבנוי על כיפה קטנה שמנוגדת לכפות הרמות והנישאות בהמשך הרכס.
-
	\|LongDescription=לאחר כיבוש הצלבני את ארץ ישראל, הוקדשו אתרים וקרקעות רבות למסדר הקבר הקדוש לטובת עולי הרגל וכן לאצילים צלבניים, גודפריד מבויון הקדיש את הקרקעות באזור הציר העולה לירושלים באזור זה לקופת הקבר הקדוש,		\|LongDescription=לאחר כיבוש הצלבני את ארץ ישראל, הוקדשו אתרים וקרקעות רבות למסדר הקבר הקדוש לטובת עולי הרגל וכן לאצילים צלבניים, גודפריד מבויון הקדיש את הקרקעות באזור הציר העולה לירושלים באזור זה לקופת הקבר הקדוש,

שורה 29:		שורה 28:

	בשל מיקום הכנסיות בכפר, נחשבת אל קוביבה לכפר בעל אמצעים השומר על מראה נקי ומסודר, ובכניסה לכפר בכביש הן מצפון והן מדרום, שער כניסה יפה וסמלי על הכביש לציין את תחום הכפר		בשל מיקום הכנסיות בכפר, נחשבת אל קוביבה לכפר בעל אמצעים השומר על מראה נקי ומסודר, ובכניסה לכפר בכביש הן מצפון והן מדרום, שער כניסה יפה וסמלי על הכביש לציין את תחום הכפר
-
	\|PointType=ישוב		\|PointType=ישוב
	\|Contributors=מאיר רוטר		\|Contributors=מאיר רוטר
-	\|LastUpdate=7/8/2018 14:37:22	+	\|LastUpdate=7/8/2018 14:37:41
	\|WinId=636666574428737803		\|WinId=636666574428737803
		+	\|Csrc=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|images=		\|images=
-	~~\|Csrc=~~
	}}		}}

מאיר רוטר: דף חדש: {{Point |Lon=35.136274336679975 |Lat=31.8406161096488 |Height=788 |MeasuredByGPS=Yes |Name=אל קוביבה |Description=המיקום כאן הוא מרכז הקסבא של הכפר ...

2018-07-08T14:37:22Z

דף חדש: {{Point |Lon=35.136274336679975 |Lat=31.8406161096488 |Height=788 |MeasuredByGPS=Yes |Name=אל קוביבה |Description=המיקום כאן הוא מרכז הקסבא של הכפר ...

דף חדש

{{Point
|Lon=35.136274336679975
|Lat=31.8406161096488
|Height=788
|MeasuredByGPS=Yes
|Name=אל קוביבה
|Description=המיקום כאן הוא מרכז הקסבא של הכפר

על פי הסקרים הארכיאולוגים (סקר החרום, הסקר של פינקלשטיין, וכן חפירות בכנסייה העתיקה)
התגלו בסביבות גבעת מערות קבורה מתקופת הברזל, וכן ממצאים החל למן התקופה הרומית והלאה.

הקסבה (החלק העתיק של הכפר) נמצא מצפון לכביש הראשי החוצה את הכפר ועל כיפה נשאת מעט, הבתים בו בתים ערבים טיפוסיים מן התקופה העות'מאנית והכפרית הבריטית, על חלק מאבנים במרתפי הבתים מספר כתובות בערבית החרוטות באבן, ואולי פורקו ממסגדים מתקופה מעט קודמת, על משקופי חלק מן הבתים, כל מני סמלים פגאניים או מיסטיים (מחומש או רוזטה וכד')

שם הכפר אל קוביבה מתורגם מהשם הנוצרים של המקום "פרווה מהמוריה" שתרגומה הוא כיפה קטנה, ולכן כונה גם (וכך מתאר את המקום הנוסע עובדיה) מהמוריה ל-פתית, = הכיפה הקטנה, ובתרגום לערבית קובייבה.

למרות שהספרות כותבת שכך נקראה על ידי הצלבנים משום שמצאו במקום מבנה של קדוש מוסלמי ועליו כיפה, ככל הנראה השם קשור לטופוגרפיה של גרעין הכפר הבנוי על כיפה קטנה שמנוגדת לכפות הרמות והנישאות בהמשך הרכס.

|LongDescription=לאחר כיבוש הצלבני את ארץ ישראל, הוקדשו אתרים וקרקעות רבות למסדר הקבר הקדוש לטובת עולי הרגל וכן לאצילים צלבניים, גודפריד מבויון הקדיש את הקרקעות באזור הציר העולה לירושלים באזור זה לקופת הקבר הקדוש,

לאחר הכיבוש המוסלמי את ארץ ישראל, ובמסגרת ההסכמים שנחתמו בין הערבים לצלבנים, נשארה דרך עולי רגל אחת בהם יכלו הצליינים לעשות שימוש, זו עברה כאן בתחום הכפר, ועל כן הועתקו מספר מסורות באשר לאתרים קדושים לנצרות, לאזור דרך עולי הרגל.

אחת מן המסורות שהועתקו, הוא לגבי ביתו של ליקיטוס מאמאוס שבביתו אכל ישו לאחר מותו ונעלם לאחר שנחשף, בברית החדשה נזכר כי האירוע התקיים באמואס וזו המוכרת לנו מאזור אמוואס (כיום בפארק קנדה) אף מאחר וזו נכבשה על ידי הערבים, הועתקה המסורת לכאן, ועל מקום הזיהוי החדש הוקמה במאה ה-12 כנסיית אמאוס החדשה על זיהוי הבית בו התרחש הנס.

לאחר סיום הכיבוש הערבי שדחק לחלוטין את הצלבנים מהאזור, חרבה הכנסייה ונותרה בחורבנה עד 1901, כאשר כבר במאה ה-16 בעת שנבנתה חומת ירושלים, חלק מן האבנים הובאו מאבני הכנסייה שנשדדו לבניה משנית של החומה.

ב-1901 בונים הפרנציצקנים כנסייה על גבי האזור בו הוקמה זו לראשונה וחושפים בחפירות את הכנסיה והכפר הצלבני שהיה בסביבה.

במהלך השנים מאז 1901 נבנו בכפר כנסיות נוספות (רוסית וגרמנית) ומנזר של האחיות רוזרי. ולכל אחד מתחם משלה.

בשל מיקום הכנסיות בכפר, נחשבת אל קוביבה לכפר בעל אמצעים השומר על מראה נקי ומסודר, ובכניסה לכפר בכביש הן מצפון והן מדרום, שער כניסה יפה וסמלי על הכביש לציין את תחום הכפר

|PointType=ישוב
|Contributors=מאיר רוטר
|LastUpdate=7/8/2018 14:37:22
|WinId=636666574428737803
|Accessibility=
|ExtLinks=
|images=
|Csrc=
}}