אתרי מלחה"ע ה-1: המערך התורכי בחירבת ג'בעית

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שם:אתרי מלחה"ע ה-1: המערך התורכי בחירבת ג'בעית. תיאור:בחרבת ג'בעית, כ-700 מטר מ-'גבעת הכיכר' שהיתה מה-18 לספט' בידי הבריטים, כינסו התורכים כוח ניכ)
(שם:אתרי מלחה"ע ה-1: המערך התורכי בחירבת ג'בעית. תיאור:בחרבת ג'בעית, כ-700 מטר מ-'גבעת הכיכר' שהיתה מה-18 לספט' בידי הבריטים, כינסו התורכים כוח ניכ)
שורה 22: שורה 22:
התמונה המצטיירת מאירועי קרב זה שונה עד מאוד מהתדמית המתארת את קרבות 'מערכת מגידו' כהתמוטטות מיידית ומוחלטת של הארמיות העות'מאניות. תדמית זו נכונה במידה רבה לגבי הארמיה השמינית בשרון, אשר רוב כוחותיה התמוטטו כמעט מיידית, למעט 'קורפוס אסיה' הגרמני-תורכי. אולם המצב היה שונה עד-מאוד בהתמודדות של הקורפוס הבריטי ה-XX עם כוחות הארמיה העות'מאנית השביעית. מפקד הארמיה, אשר מפקדתה היה בשכם, היה מוסטפא כמאל, אשר לימים הפך לאטאטורק, מייסד תורכיה המודרנית.
התמונה המצטיירת מאירועי קרב זה שונה עד מאוד מהתדמית המתארת את קרבות 'מערכת מגידו' כהתמוטטות מיידית ומוחלטת של הארמיות העות'מאניות. תדמית זו נכונה במידה רבה לגבי הארמיה השמינית בשרון, אשר רוב כוחותיה התמוטטו כמעט מיידית, למעט 'קורפוס אסיה' הגרמני-תורכי. אולם המצב היה שונה עד-מאוד בהתמודדות של הקורפוס הבריטי ה-XX עם כוחות הארמיה העות'מאנית השביעית. מפקד הארמיה, אשר מפקדתה היה בשכם, היה מוסטפא כמאל, אשר לימים הפך לאטאטורק, מייסד תורכיה המודרנית.
בספר הבטליון ה-1 'קורפוס הכף' נכתב: "… ה-20 בספטמבר היה יום גדול מאוד, והיום הגדול מכול בהיסטוריה של הבטליון ה-1 'קורפוס הכף'. הוא אמנם ייזכר אי-פעם על-ידינו כיום של עצב רב, אך לבטח הוא ייזכר גם כיום של תהילת-עולמים בו חיילינו נלחמו כנמרים"  
בספר הבטליון ה-1 'קורפוס הכף' נכתב: "… ה-20 בספטמבר היה יום גדול מאוד, והיום הגדול מכול בהיסטוריה של הבטליון ה-1 'קורפוס הכף'. הוא אמנם ייזכר אי-פעם על-ידינו כיום של עצב רב, אך לבטח הוא ייזכר גם כיום של תהילת-עולמים בו חיילינו נלחמו כנמרים"  
-
|images=2021-07-05T12_21_37.875019374220.jpg
+
|images=2021-07-05T12_21_37.875019374220.jpg,2025-10-09T01_11_43.958779660893.jpg,2025-10-09T01_11_47.783208673242.jpg
|Accessibility=
|Accessibility=
|PointType=היסטוריה - אחר
|PointType=היסטוריה - אחר
|Contributors=H&d, משה איגוד
|Contributors=H&d, משה איגוד
|csrc=mobile
|csrc=mobile
-
|LastUpdate=10/8/2025 21:40:25
+
|LastUpdate=10/8/2025 21:41:41
|WinId=637610738287754910
|WinId=637610738287754910
|LongDescription=
|LongDescription=
|ExtLinks=
|ExtLinks=
}}
}}

גרסה מתאריך 21:41, 8 באוקטובר 2025

2021-07-05T12 21 37.875019374220.jpg

   657 מ'

תקציר

בחרבת ג'בעית, כ-700 מטר מ-'גבעת הכיכר' שהיתה מה-18 לספט' בידי הבריטים, כינסו התורכים כוח ניכר שכוסה היטב משני אגפיו על-ידי גבעת Gallows Hill ממערב ועל-ידי גבעת Outpost Hill ( בניין הפלוגה בסיס מבוא שילה והרכס צפונה) מדרום מזרח. סביב השעה 21:00, קיבל מפקד הבטליון, לוטננט-קולונל מוריס (אשר הגיע לשטח בשעות אחרי-הצהרים ושב ונטל לידיו את הפיקוד) פקודה להתקדם אל חורבת ג'בעית לפני עלות שחר יום המחרת, ה-20 בספטמבר ולהשלים את ההתבססות במקום עד השעה 07:30. במקביל, על שאר גדודי בריגאדה 160 הוטל להתרכז סביב הכפר אל-מור'ייר עד 07:30, לקראת ההתקדמות המתוכננת צפונה, לכיוון הכפר א-דומה. העמדה התורכית העיקרית ניצבה על הגבעה המרכזית, חרבת ג'בעית עצמה. מגבעה זו ניתן היה לירות אש אלכסונית או אגפית אל עבר שתי הגבעות באגפים. בגלל מבנה השטח, דרכי הגישה היחידות אל העמדות התורכיות עברו דרך וואדי שטוח, ללא מחסה או הגנה לכוחות התוקפים. סוללת ארטילריה תורכית ניצבה במרחק כקילומטר מאחורי קו העמדות התורכי, באזור גבעת גל יוסף כיום. תגבורת בת כ-500 לוחמים מא-דומה הצטרפה במהלך ליל ה-19-20 בספטמבר אל המעוז בחרבת ג'בעית.

תכנית ההתקפה על חרבת ג'בעית היתה הסתערות ממלאכי השלום צפונה ממערב, אל גבעה המערבית, כהתקפת-פתע בשעה 03:00, לאחר מטח ארטילרי בן 5 דקות, אשר בחיפויו היה על התוקפים להתקרב אל היעד ברובים מכודנים, ולהסתער עליו עם תום הירי הארטילרי. מכאן החלו הדברים להשתבש: הארטילריה לא הגיעה לטווח הרצוי והפגזים נפלו בעמק ולא על העמדות התורכיות, הרץ עם פקודת ההסתערות טעה בדרכו ורץ אל קוי האוייב, ורק ב 5:00 ניתנה הפקודה כאשר המערך התורכי לא נפגע כלל. עם התחלת תנועת הכוחות התוקפים (שתי פלוגות – A ו-B) נפתחה עליהם אש מקלעים עזה וכמות הנפגעים הפכה באחת למשמעותית. סגן סטאבס נפגע מייד עם ההתרוממות לתנועה וסגן וייט נפגע על המדרון של Square Hill( מלאכי השלום) , עוד לפני הוואדי. הכוח המשיך להתקדם תוך התעלמות מוחלטת מהאש התורכית ומהנפגעים, הגיע אל Gallows Hill והסתער עם כידונים שלופים על העמדות התורכיות, שם התפתח קרב פנים אל פנים עז, לרבות שימוש ברימוני יד ולעיתים אף באגרופים ובמקלות! נלכדו שני מקלעים ועשרים שבויים, בהם נעשה שימוש לפינוי ההרוגים והפצועים הדרום-אפריקאים. מייג'ור קוול נפגע פצעי-מוות וקרא לקצין האריס כדי להעביר לו את הפיקוד. האריס נהרג בעודו לוחץ ידיים עם קוול. הקצינים דיפורד וויפאן נהרגו אף-הם. פלוגה C נשלחה לתקוף וללכוד את Outpost Hill באגף במזרחי ובכך להקל את הלחץ על הכוחות ממערב. גם פלוגה זו נפגעה קשות, אך השלימה את המשימה. הפצועים נותרו מוטלים בשטח שעות ארוכות, בשל עוצמת האש התורכית. בשלב זה איבדו פלוגות A ו-B שבעה מתוך שמונת הקצינים וניתנה הפקודה לסגת חזרה ל-'גבעת הכיכר'. ברגע זה נפגע גם הקצין השמיני, קלוק, והכוח על Gallows Hill נותר ללא קצינים. על-כן, המש"קים נטלו עליהם את הובלת הנסיגה, אשר בוצעה בצורה מסודרת תוך שהן ממשיכות לנהל קרב-מאסף תוך כדי הנסיגה לאחור. מטוס ה-.R.A.F, , סייע רבות לנסיגה כשהוא חג מעל שדה הקרב בגובה נמוך והפעיל מקלע-לואיס ביעילות רבה. אבדות הבטליון ה-1 'קורפוס הכף' היו כבדות – 51 הרוגים, 101 פצועים ושבוי אחד. 5 קצינים נהרגו במהלך הקרב ו-38 בעלי דרגות אחרות. 2 קצינים ו-6 בעלי דרגות אחרות מתו מפצעיהם. 6 קצינים נפצעו ו-95 בעלי דרגות אחרות. החללים נקברו תחילה בשדה-הקרב ומאוחר יותר הועברו גופותיהם לקבורת-עולמים בבית-הקברות הצבאי של חבר-העמים הבריטי בהר-הצופים. בעת הנסיגה של הפלוגה מ- Outpost Hill( בסיס מבוא שילה) הבחין האצ'ינסון כי תורכים מתעללים ובוזזים את הפצועים שנותרו מאחור. ביוזמתו הוא נשאר מאחור עם צוות מקלע הלואיס שלו וחיפה על חבריו הפצועים במשך שעות. התמונה המצטיירת מאירועי קרב זה שונה עד מאוד מהתדמית המתארת את קרבות 'מערכת מגידו' כהתמוטטות מיידית ומוחלטת של הארמיות העות'מאניות. תדמית זו נכונה במידה רבה לגבי הארמיה השמינית בשרון, אשר רוב כוחותיה התמוטטו כמעט מיידית, למעט 'קורפוס אסיה' הגרמני-תורכי. אולם המצב היה שונה עד-מאוד בהתמודדות של הקורפוס הבריטי ה-XX עם כוחות הארמיה העות'מאנית השביעית. מפקד הארמיה, אשר מפקדתה היה בשכם, היה מוסטפא כמאל, אשר לימים הפך לאטאטורק, מייסד תורכיה המודרנית. בספר הבטליון ה-1 'קורפוס הכף' נכתב: "… ה-20 בספטמבר היה יום גדול מאוד, והיום הגדול מכול בהיסטוריה של הבטליון ה-1 'קורפוס הכף'. הוא אמנם ייזכר אי-פעם על-ידינו כיום של עצב רב, אך לבטח הוא ייזכר גם כיום של תהילת-עולמים בו חיילינו נלחמו כנמרים"

הרחבה



סיווג: היסטוריה - אחר
נגישות:
מקור:H&d, משה איגוד
תאריך עדכון: 10/8/2025 21:41:41

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים