תל שקמונה

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 08:59, 5 ביוני 2008 (הצגת מקור) שירין ב.י (שיחה | תרומות) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה מתאריך 10:47, 6 במאי 2010 (הצגת מקור) לוסי-לו (שיחה | תרומות) מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 5:		שורה 5:
	|MeasuredByGPS=No		|MeasuredByGPS=No
	|Name=תל שקמונה		|Name=תל שקמונה
-	|Description=תל עתיק ובו ביצורים.	+	|Description=תל שקמונה בן 8 דונם הנו מהתלים העשירים בממצא הארכיאולוגי השופך אור על רצף יישובי מן התקופה הכנענית המאוחרת (מאה ט"ו לפני סה"נ) ועד התקופה המוסלמית הקדומה (מאה ז' לסה"נ). כ־2100 שנות היסטוריה של התל מוצאים ביטויים בעושר התרבות החומרית. הממצאים שמקורם בארצות אגן הים התיכון, מעידים על קשרי סחר ימי עם מצרים, יוון, האיים האגאיים וארצות מערב אגן הים התיכון.
-	תל קטן הנמצא במקום לא כל כך אסטרטגי והממצאים בו מעטים ומוזנחים למרות חשיבותו.	+	תל שקמונה (בערבית תל א־סמך - "תל הדגים") שוכן על שפת הים, כ־1.3 ק"מ מדרום־מערב לראש הכרמל. הוא ממוקם על גב שלוחת כורכר בעלת מדף יבשה רדוד. מקומה הגיאוגרפי של שקמונה על קו חוף סלעי לא אפשר בניית נמל צמוד ונראה שנמלה הקדום נמצא מדרום, בסביבת כפר סמיר ("חוף הכרמל") כנראה. סביב התל משתרע מישור ששימש בתקופה הקדומה שטחה החקלאי של העיר. הנחלים היורדים מראש הכרמל שימשו מקור המים העיקרי לעיר ובמורדותיהם גידלו ודאי מטעים. ממזרח לתל, על מורדות הכרמל, נמצא בית הקברות של שקמונה, ונחפרו בו 22 מערכות קבורה, מרביתן סמוכות זו לזו, ופרט לאחת כולן מן התקופה הרומית והביזנטית (מאות ג'-ו' לסה"נ). מערכת קבורה אחת היא קדומה למדי, מהתקופה הכנענית התיכונה IIב'(1550-1750 לפני סה"נ). במישור שמסביב לתל נתגלו שרידי העיר מן התקופה הביזנטית.
		+	חפירות ארכיאולוגיות שיטתיות נעשו בשנים 1979-1963 מטעם המוזיאון לאמנות עתיקה של עיריית חיפה, בהנהלת ד"ר יוסף אלגביש. היישוב הקדום ביותר בשקמונה הוא מהתקופה הכנענית המאוחרת I (מאה ט"ו לפני סה"נ). ייתכן שהיישוב הוקם תחילה בידי המצרים כבסיס עורפי לבסיסם הצבאי בבית שאן. במהלך התקופה הכנענית המאוחרת קיבל היישוב במקום צביון אזרחי. נחשפו בו מבני מגורים ומבני ציבור ובהם כלים מייצור מקומי וכלי יבוא מקפריסין ומיוון, כלי שנהב ופאיאנס וחותמות. הממצא הארכיאולוגי מתקופה זו מעיד על קשרי סחר ענפים עם יוון ועם קפריסין ועל זיקה לתרבות המצרית.
		+	מהתקופה הישראלית לשלביה השונים (מאות י"ב-ו' לפני סה"נ) נחשפו שמונה שכבות יישוב. מתקופת המלוכה נחשפו חלקים מחומת סוגרים, בתי בד על חלקיהם השונים, מחסנים ומבני מגורים. בין הממצאים כלי חרס מקומיים, כלי יבוא וצלמיות.
-	המקום לא נחפר באופן יסודי עדיין.	+	בתקופה הפרסית (מאות ו'-ד' לפני סה"נ) הייתה שקמונה נתונה לשלטונה של העיר הפניקית צור ונהפכה מיישוב ספר קטן לעיר מתוכננת היטב. בחפירות נחשף רובע מגורים ובו כלי חרס ואבן, כלי נשק, תכשיטים ועוד. בסוף התקופה הייתה במקום מצודה. מתקופה זו ואחריה היה אזור המגורים כנראה בשטח שסביב התל.
-	המקום כנראה נבנה בתקופת הברונזה המאוחרת אולי בידי המצרים שהקימו גם את תל "אבו הוואם" מצפון יותר בעורף ימי לבית שאן.	+	בתקופה ההלניסטית (מאות ד'-א' לפני סה"נ) נבנתה במקום מצודה נוספת, וממנה נתגלו בעיקר מחסנים גדולים ובהם אמפורות עם חותמות ביוונית וממצאים נוספים.
-	גויי יהם שלטו פה במאות ה-11-12.	+	בתקופה הרומית (מאה א' לפני סה"נ-מאה ד' לסה"נ) נבנתה במקום מצודה ששימשה בעת מרידות היהודים ברומאים, וגם ממנה נותרו שרידים מעטים בלבד.
-	בימי הממלכה הישראלית המקום שגשג והיה בו חומת סוגרים.	+	בתקופה הביזנטית (מאות ד'-ז' לסה"נ) השתרעה העיר בעיקר במישור שסביב התל. כאן נחשפו רובעי מגורים ומסחר, מבני ציבור ומתקן תעשייתי. במבנים נחשפו רצפות פסיפס רבות. כלי החרס, הברונזה והשנהב שנמצאו פזורים על־גבי הרצפות וכן שרידי שריפה מהווים עדות להרס הפתאומי שפקד את המקום. בראש התל נתגלו שרידי וילה ביזנטית, אשר חרבה עם הכיבוש הערבי (638 סה"נ), ועל גביה נמצאו יסודות בניין מן התקופה המוסלמית הקדומה.
-	המקום נכבש הן בידי פרעה שישק במאה העשירית לפנה"ס והן בידי הפלישות של הארמים מצפון במאה ההתשיעית לפנה"ס.	+	מקור השם "שקמונה" אינו ידוע. ייתכן שהשם קשור לשקמים. פירוש השם ביוונית (Sycamina) הוא "פרי עץ התות" והוא קשור אולי לעץ התות השחור מאיראן, שיובא הרבה לפני שיובא עץ התות מסין. השם הערבי של התל (תל א־סמך) קשור אולי לתנאי הדגה הנוחים במקום. כאמור, המים באזור התל רדודים והקרקע סלעית, דבר הגורם לריבוי הדגה ולנוחות הדיג. שקמונה נזכרת לראשונה בכתבי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (100-37 לסה"נ, קדמוניות היהודים י"ג, 332). שם מסופר על חייליו של תלמי ה־9 לַאתִירוֹס, מלך מצרים, שנחתו בשקמונה כדי להלחם באלכסנדר ינאי הצר באותה עת (103 לפני סה"נ) על עכו. שקמונה נזכרת בתלמוד הבבלי ואצל נוסעים נוצרים, וממקורות אלו אפשר ללמוד על קהילה יהודית גדולה שחייתה במקום. ממצא בית הקברות מעיד גם על אוכלוסייה פגאנית ונוצרית.
-		+
-	שוקמה ע"י ממלכת ישראל אך נהרסה שוב בידי אשור ב-732 לפנה"ס.	+
-		+
-	הוקמה ע,י האשורים ושוב חרבה ע"י הבבלים.	+
-		+
-	כנראה שגבול ממלכת ישראל עבר כאן והנקודה הייתה הצפונית ביותר אולי במישור החוף המערבי של הממלכה.	+
-		+
-	בתקופה הפרסית המקופ שגשג מאוד תחת ידיהם של הפניקים והישוב היה פרוז.	+
-		+
-	כנראה שהמקום נכבש גם ע"י אלכסנדר במסעו למצרים כולל המצודה בראש התל.	+
-		+
-	הן בתקופה ההלניסטית והן בתקופה הרומית תחנת הדרכים המבוצרת שהייתה פה שמרה על הדרך החשובה בסמוך ליישוב שהתקיים פה.	+
-		+
-		+
-		+
-	נזכר לראשונה ע"י יוספוס במלחמה של ינאי מול מושל קפריסין.	+
-		+
-	המקום מוזכר במקורות יהודים גם כן.	+
-		+
-	בתקופה הרומית שמה הוא "סיקימינופוליס" והמקום היה עזוב ובתקופה הביזנטית כנראה תחנת דרכים.	+
-		+
-	במאה הרביעית חודשה ההתיישבות במקום כנראה ע"י יהודים והישוב היה אמיד מאוד.	+
-		+
-	בתקופה הביזנטית המקום הגיע לשיא גודלו והתפשט מסביב.	+
-		+
-	במקום נמצאו פסיפסים רבים שחלקם קיימים בשטח וחלקם עבר למוזיאון העירוני.	+
-		+
-	בריכות המים הרבות שבמקום מדופנות אל לא ברור למה שימשו? אולי לגידול חלזון הארגמן.	+
	|LongDescription=		|LongDescription=
	|Accessibility=		|Accessibility=
שורה 53:		שורה 27:
	|images=		|images=
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
-	|Contributors=asaflotz, שירין ב.י	+	|Contributors=asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו
-	|LastUpdate=06/05/2008 08:59:21	+	|LastUpdate=05/06/2010 10:47:12
	|WinId=633312448203574391		|WinId=633312448203574391
	|Csrc=		|Csrc=
	}}		}}

---

גרסה מתאריך 10:47, 6 במאי 2010

34.9549016921274 32.8245940011284No   4 מ'

תקציר

תל שקמונה בן 8 דונם הנו מהתלים העשירים בממצא הארכיאולוגי השופך אור על רצף יישובי מן התקופה הכנענית המאוחרת (מאה ט"ו לפני סה"נ) ועד התקופה המוסלמית הקדומה (מאה ז' לסה"נ). כ־2100 שנות היסטוריה של התל מוצאים ביטויים בעושר התרבות החומרית. הממצאים שמקורם בארצות אגן הים התיכון, מעידים על קשרי סחר ימי עם מצרים, יוון, האיים האגאיים וארצות מערב אגן הים התיכון.

תל שקמונה (בערבית תל א־סמך - "תל הדגים") שוכן על שפת הים, כ־1.3 ק"מ מדרום־מערב לראש הכרמל. הוא ממוקם על גב שלוחת כורכר בעלת מדף יבשה רדוד. מקומה הגיאוגרפי של שקמונה על קו חוף סלעי לא אפשר בניית נמל צמוד ונראה שנמלה הקדום נמצא מדרום, בסביבת כפר סמיר ("חוף הכרמל") כנראה. סביב התל משתרע מישור ששימש בתקופה הקדומה שטחה החקלאי של העיר. הנחלים היורדים מראש הכרמל שימשו מקור המים העיקרי לעיר ובמורדותיהם גידלו ודאי מטעים. ממזרח לתל, על מורדות הכרמל, נמצא בית הקברות של שקמונה, ונחפרו בו 22 מערכות קבורה, מרביתן סמוכות זו לזו, ופרט לאחת כולן מן התקופה הרומית והביזנטית (מאות ג'-ו' לסה"נ). מערכת קבורה אחת היא קדומה למדי, מהתקופה הכנענית התיכונה IIב'(1550-1750 לפני סה"נ). במישור שמסביב לתל נתגלו שרידי העיר מן התקופה הביזנטית.

חפירות ארכיאולוגיות שיטתיות נעשו בשנים 1979-1963 מטעם המוזיאון לאמנות עתיקה של עיריית חיפה, בהנהלת ד"ר יוסף אלגביש. היישוב הקדום ביותר בשקמונה הוא מהתקופה הכנענית המאוחרת I (מאה ט"ו לפני סה"נ). ייתכן שהיישוב הוקם תחילה בידי המצרים כבסיס עורפי לבסיסם הצבאי בבית שאן. במהלך התקופה הכנענית המאוחרת קיבל היישוב במקום צביון אזרחי. נחשפו בו מבני מגורים ומבני ציבור ובהם כלים מייצור מקומי וכלי יבוא מקפריסין ומיוון, כלי שנהב ופאיאנס וחותמות. הממצא הארכיאולוגי מתקופה זו מעיד על קשרי סחר ענפים עם יוון ועם קפריסין ועל זיקה לתרבות המצרית.

מהתקופה הישראלית לשלביה השונים (מאות י"ב-ו' לפני סה"נ) נחשפו שמונה שכבות יישוב. מתקופת המלוכה נחשפו חלקים מחומת סוגרים, בתי בד על חלקיהם השונים, מחסנים ומבני מגורים. בין הממצאים כלי חרס מקומיים, כלי יבוא וצלמיות.

בתקופה הפרסית (מאות ו'-ד' לפני סה"נ) הייתה שקמונה נתונה לשלטונה של העיר הפניקית צור ונהפכה מיישוב ספר קטן לעיר מתוכננת היטב. בחפירות נחשף רובע מגורים ובו כלי חרס ואבן, כלי נשק, תכשיטים ועוד. בסוף התקופה הייתה במקום מצודה. מתקופה זו ואחריה היה אזור המגורים כנראה בשטח שסביב התל.

בתקופה ההלניסטית (מאות ד'-א' לפני סה"נ) נבנתה במקום מצודה נוספת, וממנה נתגלו בעיקר מחסנים גדולים ובהם אמפורות עם חותמות ביוונית וממצאים נוספים.

בתקופה הרומית (מאה א' לפני סה"נ-מאה ד' לסה"נ) נבנתה במקום מצודה ששימשה בעת מרידות היהודים ברומאים, וגם ממנה נותרו שרידים מעטים בלבד.

בתקופה הביזנטית (מאות ד'-ז' לסה"נ) השתרעה העיר בעיקר במישור שסביב התל. כאן נחשפו רובעי מגורים ומסחר, מבני ציבור ומתקן תעשייתי. במבנים נחשפו רצפות פסיפס רבות. כלי החרס, הברונזה והשנהב שנמצאו פזורים על־גבי הרצפות וכן שרידי שריפה מהווים עדות להרס הפתאומי שפקד את המקום. בראש התל נתגלו שרידי וילה ביזנטית, אשר חרבה עם הכיבוש הערבי (638 סה"נ), ועל גביה נמצאו יסודות בניין מן התקופה המוסלמית הקדומה.

מקור השם "שקמונה" אינו ידוע. ייתכן שהשם קשור לשקמים. פירוש השם ביוונית (Sycamina) הוא "פרי עץ התות" והוא קשור אולי לעץ התות השחור מאיראן, שיובא הרבה לפני שיובא עץ התות מסין. השם הערבי של התל (תל א־סמך) קשור אולי לתנאי הדגה הנוחים במקום. כאמור, המים באזור התל רדודים והקרקע סלעית, דבר הגורם לריבוי הדגה ולנוחות הדיג. שקמונה נזכרת לראשונה בכתבי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (100-37 לסה"נ, קדמוניות היהודים י"ג, 332). שם מסופר על חייליו של תלמי ה־9 לַאתִירוֹס, מלך מצרים, שנחתו בשקמונה כדי להלחם באלכסנדר ינאי הצר באותה עת (103 לפני סה"נ) על עכו. שקמונה נזכרת בתלמוד הבבלי ואצל נוסעים נוצרים, וממקורות אלו אפשר ללמוד על קהילה יהודית גדולה שחייתה במקום. ממצא בית הקברות מעיד גם על אוכלוסייה פגאנית ונוצרית.

הרחבה

סיווג: תל
נגישות:
מקור:asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו
תאריך עדכון: 05/06/2010 10:47:12

קישורים חיצוניים

633312448203574391