מערת צחבא סימון בג.פ.ס.-13.2.20
מתוך עמוד ענן
(שם:מערת צחבא סימון 13.2.20. תיאור:סרפד מצוי שיכרון זוב מציץ דרדר חרחבינה ואשבל אי) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|Lat=31.590596311726 | |Lat=31.590596311726 | ||
|Height=688 | |Height=688 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=No |
| - | |Name=מערת צחבא סימון 13.2.20 | + | |Name=מערת צחבא סימון בג.פ.ס.-13.2.20 |
| - | |Description= | + | |Description=שמעון כהן על מערת צחבא:"צניר המכיל סדרת מערות ובינהן מערת צחבא-מערת אדם קדמון מהפאליאולית תיכון ועד הנטופית.נמצאו עשרות ספלולים בקרבתה. הצניר ממוקם במעבר מתצורת שבטה הטורונית לתצורת ורדים הקנומנית." |
| - | |images= | + | |
| - | |Accessibility= | + | במצוק המערהצמחי סלע אופייניים: שיכרון זהוב, מצוץ סורי, אשבל א'י ודרדר החרחבינה. בפתח המערה סרפד צורב וחלמית ק.פ. רמז לאכלוס בעבר הקרוב של המערה ע"י צאן. |
| - | + | בסקר ארכיאולוגי כתב י.הרשפלד על מערת צח'בא: "מערה גדולה בגדה הצפונית-מערבית של ערוץ קטן היורד אל אפיק נחל ערוגות. נחפרו ארבע שכבות ברחבה שבחזית המערה. השכבות B, C הכילו שרידי מוקדים וממצאים מן התרבות המוסטרית. כלי הצור הם בעיקר חודים, להבים ונתזים שהופקו בטכניקת לוולואה, מעט מקרצפים, מגרדים ונקרים. שכבה D - נמצאה עקרה. בשכבה העליונה A - שרידים מתקופות מאוחרות. | |
| + | על פני משטח סלע מצפון למערת צחבת, נתגלה ריכוז של 23 מכתשים אליפטיים בשלוש שורות עיקריות (איור 98). חלקם מחוברים זה לזה בתעלות קטנות בסלע. גודלם של המכחשים 70x40 ס״מ ועומקם 20 ס״מ בממוצע. לשלושה מן המכתשים צורה עגולה (בפי הבדווים מכונים מכתשים אלה בשם: מיצירה, כלומר מתקנים לסחיטת שמן). ייתכן שתפקידם היה קשור בפעילות כלשהי כגון כתישת גרעינים וכד׳. תיארוכם לא ידוע. ריכוז דומה נתגלה בסמיכות למערת אום קטפה (אתר מס׳ 18)בנחל חריטון." | ||
| + | |images=DSC03292.jpg, DSC03295.jpg, DSC03298.jpg, | ||
| + | |Accessibility=ברגל | ||
|Contributors=אבי שמידע | |Contributors=אבי שמידע | ||
| - | + | |LastUpdate=2/16/2020 09:16:38 | |
| - | |LastUpdate=2/ | + | |
|WinId=637173316690243641 | |WinId=637173316690243641 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| + | |Csrc= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 09:16, 16 בפברואר 2020
688 מ'
תקציר
שמעון כהן על מערת צחבא:"צניר המכיל סדרת מערות ובינהן מערת צחבא-מערת אדם קדמון מהפאליאולית תיכון ועד הנטופית.נמצאו עשרות ספלולים בקרבתה. הצניר ממוקם במעבר מתצורת שבטה הטורונית לתצורת ורדים הקנומנית."
במצוק המערהצמחי סלע אופייניים: שיכרון זהוב, מצוץ סורי, אשבל א'י ודרדר החרחבינה. בפתח המערה סרפד צורב וחלמית ק.פ. רמז לאכלוס בעבר הקרוב של המערה ע"י צאן.
בסקר ארכיאולוגי כתב י.הרשפלד על מערת צח'בא: "מערה גדולה בגדה הצפונית-מערבית של ערוץ קטן היורד אל אפיק נחל ערוגות. נחפרו ארבע שכבות ברחבה שבחזית המערה. השכבות B, C הכילו שרידי מוקדים וממצאים מן התרבות המוסטרית. כלי הצור הם בעיקר חודים, להבים ונתזים שהופקו בטכניקת לוולואה, מעט מקרצפים, מגרדים ונקרים. שכבה D - נמצאה עקרה. בשכבה העליונה A - שרידים מתקופות מאוחרות.
על פני משטח סלע מצפון למערת צחבת, נתגלה ריכוז של 23 מכתשים אליפטיים בשלוש שורות עיקריות (איור 98). חלקם מחוברים זה לזה בתעלות קטנות בסלע. גודלם של המכחשים 70x40 ס״מ ועומקם 20 ס״מ בממוצע. לשלושה מן המכתשים צורה עגולה (בפי הבדווים מכונים מכתשים אלה בשם: מיצירה, כלומר מתקנים לסחיטת שמן). ייתכן שתפקידם היה קשור בפעילות כלשהי כגון כתישת גרעינים וכד׳. תיארוכם לא ידוע. ריכוז דומה נתגלה בסמיכות למערת אום קטפה (אתר מס׳ 18)בנחל חריטון."
הרחבה
סיווג:
נגישות: ברגל
מקור:אבי שמידע
תאריך עדכון: 2/16/2020 09:16:38
קישורים חיצוניים
[[קטגוריה:{{{PointType}}}]]
