באר איברהם פחה ב-"אסקלן אלג'דידא"
מתוך עמוד ענן
אבנר סבוריאן (שיחה | תרומות) (שם:עין קובי. תיאור:שלט הסברה של שימור אתרים המתאר את פעילותו של אברהים פחה בתולדות אשקלון החדשה במאה ה19.במקום שרידי באר ששמשה להשקית פרדס) |
|||
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=33 | |Height=33 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name= | + | |Name=באר איברהם פחה ב-"אסקלן אלג'דידא" |
| - | |Description=שלט הסברה של שימור אתרים המתאר את פעילותו של אברהים פחה בתולדות אשקלון החדשה במאה ה19.במקום שרידי באר ששמשה להשקית פרדס "עמיצור" לאחר קום המדינה.שריד לבאר הקדומה -אגפו המזרחי של האתר. | + | |Description=הבאר הוקמה בסביבות שנת 1831 על ידי איברהים פחה, או כפי שנכתב במקור – פאשה. הבאר הוקמה בשטח אדמה צפונית לעיר עזה ודרומית לעיר העתיקה אשקלון. |
| - | |images= | + | |
| - | |Accessibility= | + | עצם חפירת הבאר במקום היתה כקביעת נקודת מפתח ואבן פינה להקמת עיר חדשה בשם "אסקלן אלג'דידא" , אשר משמעותו בתרגום חופשי "אשקלון החדשה". |
| + | |||
| + | את הבאר בנה מאבני גזית איכותיות, ואף בנה מעליה מבנה גדול בעל קשתות ססגוניות וכיפה גדולה מעל כגג. | ||
| + | |||
| + | המבנה היה כאמור להיות המבנה הראשון בעיר החדשה, אך עצם התעצמות המרד כנגדו אז בארץ על ידי המוסלמים המקומיים, גרמו לו להתרחק מהרעיון להקמת העיר ועזב את הארץ. | ||
| + | |||
| + | ולאחר הקמת מדינת ישראל | ||
| + | לאחר הקמת המדינה בשנת 1948 , הגיעו החלוצים הראשונים לאשקלון והחלו בהקמת מטעים ופרדסים בשטח בו היתה אמורה להיות אותה עיר חדשה. | ||
| + | |||
| + | החלוצים: | ||
| + | |||
| + | עמרם בן צבי | ||
| + | משה (מוסא) שמעוני | ||
| + | יוסק צבי ורעיותיהם | ||
| + | החליטו על הקמת פרדס משותף הנושא את השם "עמיצו"ר" , ראשי תיבות של שמותיהם כחלוצים ועשו שימוש בבאר המדוברת על מנת להשקות את הפרדסים שברשותם. | ||
| + | |||
| + | כך במשך שנים רבות , עד לאמצע שנות השמונים , בה החלה להתפתח העיר והפרדסים נעקרו או נעזבו. באר המים לא הפסיקה להניב את מימיה ואף שימשה כמקור מים איכותי לרשת המים המקומית בעיר המודרנית. | ||
| + | |||
| + | לאחר חיבור מערכת המים לרשת המודרנית, הופסקה השאיבה מהבאר וזו נזנחה. | ||
| + | |||
| + | כיום במקום לא נותר הרבה , מעבר לקיר המזרחי של אותו מבנה ססגוני שהגן על פי הבאר של איברהם פחה. | ||
| + | |||
| + | המקום מוכרז כאתר היסטורי וסביבו הוקמה שכונת מגורים אורבנית חדשה בשנים האחרונות. | ||
| + | |LongDescription=שלט הסברה של שימור אתרים המתאר את פעילותו של אברהים פחה בתולדות אשקלון החדשה במאה ה19.במקום שרידי באר ששמשה להשקית פרדס "עמיצור" לאחר קום המדינה.שריד לבאר הקדומה -אגפו המזרחי של האתר. | ||
| + | |images=IbrahimWellAshqelonDSC-5575.jpg, | ||
| + | |Accessibility=ברגל | ||
|PointType=באר | |PointType=באר | ||
| - | |Contributors=שמעון כהן, אבנר סבוריאן | + | |Contributors=שמעון כהן, אבנר סבוריאן, היסטוריה על המפה |
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=5/29/2020 13:36:40 |
|WinId=635774616809256672 | |WinId=635774616809256672 | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 13:36, 29 במאי 2020
33 מ'
תקציר
הבאר הוקמה בסביבות שנת 1831 על ידי איברהים פחה, או כפי שנכתב במקור – פאשה. הבאר הוקמה בשטח אדמה צפונית לעיר עזה ודרומית לעיר העתיקה אשקלון.
עצם חפירת הבאר במקום היתה כקביעת נקודת מפתח ואבן פינה להקמת עיר חדשה בשם "אסקלן אלג'דידא" , אשר משמעותו בתרגום חופשי "אשקלון החדשה".
את הבאר בנה מאבני גזית איכותיות, ואף בנה מעליה מבנה גדול בעל קשתות ססגוניות וכיפה גדולה מעל כגג.
המבנה היה כאמור להיות המבנה הראשון בעיר החדשה, אך עצם התעצמות המרד כנגדו אז בארץ על ידי המוסלמים המקומיים, גרמו לו להתרחק מהרעיון להקמת העיר ועזב את הארץ.
ולאחר הקמת מדינת ישראל לאחר הקמת המדינה בשנת 1948 , הגיעו החלוצים הראשונים לאשקלון והחלו בהקמת מטעים ופרדסים בשטח בו היתה אמורה להיות אותה עיר חדשה.
החלוצים:
עמרם בן צבי משה (מוסא) שמעוני יוסק צבי ורעיותיהם החליטו על הקמת פרדס משותף הנושא את השם "עמיצו"ר" , ראשי תיבות של שמותיהם כחלוצים ועשו שימוש בבאר המדוברת על מנת להשקות את הפרדסים שברשותם.
כך במשך שנים רבות , עד לאמצע שנות השמונים , בה החלה להתפתח העיר והפרדסים נעקרו או נעזבו. באר המים לא הפסיקה להניב את מימיה ואף שימשה כמקור מים איכותי לרשת המים המקומית בעיר המודרנית.
לאחר חיבור מערכת המים לרשת המודרנית, הופסקה השאיבה מהבאר וזו נזנחה.
כיום במקום לא נותר הרבה , מעבר לקיר המזרחי של אותו מבנה ססגוני שהגן על פי הבאר של איברהם פחה.
המקום מוכרז כאתר היסטורי וסביבו הוקמה שכונת מגורים אורבנית חדשה בשנים האחרונות.
הרחבה
שלט הסברה של שימור אתרים המתאר את פעילותו של אברהים פחה בתולדות אשקלון החדשה במאה ה19.במקום שרידי באר ששמשה להשקית פרדס "עמיצור" לאחר קום המדינה.שריד לבאר הקדומה -אגפו המזרחי של האתר.
סיווג: באר
נגישות: ברגל
מקור:שמעון כהן, אבנר סבוריאן, היסטוריה על המפה
תאריך עדכון: 5/29/2020 13:36:40
קישורים חיצוניים
