מזבח מנוח
מתוך עמוד ענן
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=מזבח מנוח | |Name=מזבח מנוח | ||
| - | |Description=נכנסים לאזור התעשיה הר-טוב, ממשיכים ברחוב הראשי מערבה, פונים ברחוב הראשון שמאלה, מימין מופיעה גבעה טבעית ובה חצובה חציבה ארוכה ועמוקה במקביל לקו החשמל. המזבח מצוי על גדת החציבה הצפונית | + | |Description=הוראות הגעה: נכנסים לאזור התעשיה הר-טוב, ממשיכים ברחוב הראשי מערבה, פונים ברחוב הראשון שמאלה, מימין מופיעה גבעה טבעית ובה חצובה חציבה ארוכה ועמוקה במקביל לקו החשמל. המזבח מצוי על גדת החציבה הצפונית. |
| - | + | ||
| + | וכל כותב יואל אליצור: מזבח זה הוא אחד משלושה מזבחות עולה עתיקים חצובים בסלע הידועים בארץ (השניים האחרים התגלו בשומרון הקדומה ובקרבת שילה). פרטיו נודעו לראשונה בפרסומיהם של חוקרים ישראלים באמצע המאה העשרים. מידותיו קרובות למידות מזבח העולה שבמשכן: "חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קֹמתו" (שמות כז, א). כנגד הכַּרְכֹּב הסובב את המזבח שבתורה (שם, פסוק ה), יש במזבח זה מגרעת המקיפה ומקטינה במקצת את חלקו העליון. על ראשו ספלולים שחלקם מחוברים זה לזה בחריצים ושימשו כנראה לניסוך יין או שמן הבאים כקרבן עצמאי או כמלווים לקרבן מן החי (במדבר טו, ד-ז). החציבה בסלע הטבעי היא אולי מקבילה למזבח אדמה או מזבח אבנים בלתי מסותתות (שמות כ, כא-כב; דברים כז, ו), המסמלת פשטות בעבודת הא-ל. המזבח שלפנינו ממוקם בנקודה שמתחת למדרון ההר, בניגוד לעבודת האלילים שהיתה בדרך כלל על פסגות ההרים (דברים יב, ב; הושע ד, יג ועוד). לאור הנתונים דלעיל אפשר לשער שהמזבח שימש לפולחן ישראלי מונותיאיסטי. | ||
| + | |||
| + | בראש ההר שמעלינו (כ-750 מטרים ממערב-צפון-מערב) נמצאים חורבותיה של צרעה הידועה מן המקרא ומקורות קדומים אחרים, אשר נשתמרה בשמה הקדום עד העת החדשה. | ||
| + | מיקומו של המזבח כאן מזכיר את "המזבח" הנקרא גם "הצור" בשדה ליד צרעה שעליו הקריב מנוח אביו של שמשון קרבן: "ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ... ויבא מלאך הא-להים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ... ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה' ... ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך ה' בלהב המזבח ומנוח ואשתו רֹאים ..." (שופטים יג, ב-כ).בשנת 1921 שמע חוקר ארץ ישראל יוסף ברסלבי את הזיהוי הזה מפי ערבי תושב צַרְעָה (שאולי שמעו ממסיירים אירופיים?): "האד'א מַד'בַּח מַנוּח". | ||
| + | |||
|LongDescription=כביש מגיע ממש סמוך למזבח-1.11.2019 | |LongDescription=כביש מגיע ממש סמוך למזבח-1.11.2019 | ||
|images=nzcjnbuj.JPG,מבט קרוב על המזבח.JPG, | |images=nzcjnbuj.JPG,מבט קרוב על המזבח.JPG, | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | |Contributors=עמית הורן, Marikriber, ליאו, מאיר כהנא, Infant, Mydaf, שמעון כהן | + | |Contributors=עמית הורן, Marikriber, ליאו, מאיר כהנא, Infant, Mydaf, שמעון כהן, מאיר רוטר |
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=5/31/2020 09:34:28 |
|WinId=633570025857979429 | |WinId=633570025857979429 | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 09:34, 31 במאי 2020
272 מ'
תקציר
הוראות הגעה: נכנסים לאזור התעשיה הר-טוב, ממשיכים ברחוב הראשי מערבה, פונים ברחוב הראשון שמאלה, מימין מופיעה גבעה טבעית ובה חצובה חציבה ארוכה ועמוקה במקביל לקו החשמל. המזבח מצוי על גדת החציבה הצפונית.
וכל כותב יואל אליצור: מזבח זה הוא אחד משלושה מזבחות עולה עתיקים חצובים בסלע הידועים בארץ (השניים האחרים התגלו בשומרון הקדומה ובקרבת שילה). פרטיו נודעו לראשונה בפרסומיהם של חוקרים ישראלים באמצע המאה העשרים. מידותיו קרובות למידות מזבח העולה שבמשכן: "חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קֹמתו" (שמות כז, א). כנגד הכַּרְכֹּב הסובב את המזבח שבתורה (שם, פסוק ה), יש במזבח זה מגרעת המקיפה ומקטינה במקצת את חלקו העליון. על ראשו ספלולים שחלקם מחוברים זה לזה בחריצים ושימשו כנראה לניסוך יין או שמן הבאים כקרבן עצמאי או כמלווים לקרבן מן החי (במדבר טו, ד-ז). החציבה בסלע הטבעי היא אולי מקבילה למזבח אדמה או מזבח אבנים בלתי מסותתות (שמות כ, כא-כב; דברים כז, ו), המסמלת פשטות בעבודת הא-ל. המזבח שלפנינו ממוקם בנקודה שמתחת למדרון ההר, בניגוד לעבודת האלילים שהיתה בדרך כלל על פסגות ההרים (דברים יב, ב; הושע ד, יג ועוד). לאור הנתונים דלעיל אפשר לשער שהמזבח שימש לפולחן ישראלי מונותיאיסטי.
בראש ההר שמעלינו (כ-750 מטרים ממערב-צפון-מערב) נמצאים חורבותיה של צרעה הידועה מן המקרא ומקורות קדומים אחרים, אשר נשתמרה בשמה הקדום עד העת החדשה.
מיקומו של המזבח כאן מזכיר את "המזבח" הנקרא גם "הצור" בשדה ליד צרעה שעליו הקריב מנוח אביו של שמשון קרבן: "ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ... ויבא מלאך הא-להים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ... ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה' ... ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך ה' בלהב המזבח ומנוח ואשתו רֹאים ..." (שופטים יג, ב-כ).בשנת 1921 שמע חוקר ארץ ישראל יוסף ברסלבי את הזיהוי הזה מפי ערבי תושב צַרְעָה (שאולי שמעו ממסיירים אירופיים?): "האד'א מַד'בַּח מַנוּח".
הרחבה
כביש מגיע ממש סמוך למזבח-1.11.2019
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:עמית הורן, Marikriber, ליאו, מאיר כהנא, Infant, Mydaf, שמעון כהן, מאיר רוטר
תאריך עדכון: 5/31/2020 09:34:28
קישורים חיצוניים
