ביר אל עין-לא קיימת
מתוך עמוד ענן
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.262551307678 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.809694405858 |
|Height=166 | |Height=166 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
את תושבי הכפר. | את תושבי הכפר. | ||
בעבר ניתן היה לזהות בסמיכות מקום את קברי ר' יששככר איש מנדי ורבן גמליאל השני. | בעבר ניתן היה לזהות בסמיכות מקום את קברי ר' יששככר איש מנדי ורבן גמליאל השני. | ||
| + | |LongDescription=באר עתיקה ביישוב כפר מנדא, בעומק 16 מ'. | ||
| + | בעת ניקוי הבאר בשנת 1161 התגלה בקרקעיתה | ||
| + | מטמון כדים שלמים, שברי חרסים ואף כתובת | ||
| + | ערבית חקוקה בגוש אבן. על האבן יש כתובת | ||
| + | השבעה בשם אללה והנביא שלמה האוסר | ||
| + | השלכת עלוקות לתוך הבאר. מסתמן כי אנשי | ||
| + | הכפר האמינו שבבאר שוכן שד המזהם את מי | ||
| + | השתייה ע"י מילוי הבאר בעלוקות, וכדי להפיס | ||
| + | את דעתו נהגו להטיל לתוך הבאר כדי מים | ||
| + | נקיים. | ||
| + | הממצאים שייכים לתקופה הממלוכית. | ||
| + | בסקר הארכיאולוגי )רשות העתיקות( – במקום | ||
| + | התגלו שרידים עתיקים שרובם לא שרדו בשטח, | ||
| + | ובכללם שברים ארכיטקטוניים, ארונות מתים על | ||
| + | יד המעיין )הבאר?(, שברי עמודים, וכותרות. עד | ||
| + | להקמת מבנה בטון על המעיין, סרקופג שהוצב | ||
| + | במקום שימש כשוקת, והשתייך לטיפוס אדריכלי | ||
| + | לו הציע אביעם לקרוא "קבוצת ציפורי". | ||
| + | כפר מנדא מוזכר בתלמוד כמקום מושבו של | ||
| + | האמורא רבי יששכר )כפר מנדי(. מסורת | ||
| + | מוסלמית בימי הביניים זיהתה כאן את מדיין ואת | ||
| + | קבר ציפורה אשת משה | ||
| + | |images=2017.10.05-152613.666.android.jpg | ||
|PointType=באר | |PointType=באר | ||
| - | |Contributors=צוות08 | + | |Contributors=צוות08, יגאל9272, ליאו |
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=5/31/2020 14:02:57 |
|WinId=635715977578595909 | |WinId=635715977578595909 | ||
| - | |||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 14:02, 31 במאי 2020
166 מ'
תקציר
באר מרכזית של כפר מנדא. ב1961 נחשפו כפי הנראה בתחתית באר זו{צריך בדיקה} בעומק כ-46 מטר מאות ממצאים ארכיאולוגיים בהם כדי חרס ומצבת שיש ששמשה כסגולה נגד שדים.{תודות לע.מנדלסון על המידע}. כיום -במקום- הכיכר המרכזית של כפר מנדא המעוצבת כמרכז של מים זורמים.בחזית- ציור גדול של מקור מים חיים -עדות למעין ששימש
את תושבי הכפר.
בעבר ניתן היה לזהות בסמיכות מקום את קברי ר' יששככר איש מנדי ורבן גמליאל השני.
הרחבה
באר עתיקה ביישוב כפר מנדא, בעומק 16 מ'.
בעת ניקוי הבאר בשנת 1161 התגלה בקרקעיתה
מטמון כדים שלמים, שברי חרסים ואף כתובת
ערבית חקוקה בגוש אבן. על האבן יש כתובת
השבעה בשם אללה והנביא שלמה האוסר
השלכת עלוקות לתוך הבאר. מסתמן כי אנשי
הכפר האמינו שבבאר שוכן שד המזהם את מי
השתייה ע"י מילוי הבאר בעלוקות, וכדי להפיס
את דעתו נהגו להטיל לתוך הבאר כדי מים
נקיים.
הממצאים שייכים לתקופה הממלוכית.
בסקר הארכיאולוגי )רשות העתיקות( – במקום
התגלו שרידים עתיקים שרובם לא שרדו בשטח,
ובכללם שברים ארכיטקטוניים, ארונות מתים על
יד המעיין )הבאר?(, שברי עמודים, וכותרות. עד
להקמת מבנה בטון על המעיין, סרקופג שהוצב
במקום שימש כשוקת, והשתייך לטיפוס אדריכלי
לו הציע אביעם לקרוא "קבוצת ציפורי".
כפר מנדא מוזכר בתלמוד כמקום מושבו של
האמורא רבי יששכר )כפר מנדי(. מסורת
מוסלמית בימי הביניים זיהתה כאן את מדיין ואת
קבר ציפורה אשת משה
סיווג: באר
נגישות:
מקור:צוות08, יגאל9272, ליאו
תאריך עדכון: 5/31/2020 14:02:57
קישורים חיצוניים
