תל אפק
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=33 | |Height=33 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=אפק | + | |Name=תל אפק |
| - | |Description= | + | |Description=שרידים עתיקים מתקופת הברונזה הקדומה, התקופה הישראלית (תקופת הברזל), התקופה היוונית והרומאית ומבצר מרשים מהתקופה העות'מנית. |
| - | + | כיום האתר הוא גן לאומי בתשלום, הכולל בתוכו גם את מתחם מקורות הירקון ובריכת הנופרים. | |
| + | * לחצו על ה"ויקי" לפרטים נוספים. | ||
| + | |LongDescription=במקום שכנה אחת הערים הגדולות באזור עוד מהתקופה הברונזאית הקדומה בשם "אפק" וחשיבותה נבעה הן מקרבתה אל דרך הים, מה שנקרא מעבר אפק, שהיה כאן בסמוך (דרך הים עשתה תפנית מהחוף מזרחה בעקבות ביצות הירקון והירקון עצמו) ובגלל מקור המים השופע במקורות הירקון במקום ("אפקום" באכדית = מעיינות). | ||
| + | נזכרת בכתבי המארות המצרים והייתה בשיאה בברונזה המאוחרת. | ||
העיר מוזכרת במסעות מלחמה מצריים והייתה תחת שליטה מצרית בעת ההיא. | העיר מוזכרת במסעות מלחמה מצריים והייתה תחת שליטה מצרית בעת ההיא. | ||
| - | + | בשני קרבות מכוננים תנכיים מול הישראלים התכנסו פה הפלשתים. | |
| - | + | ||
בתקופה ההלניסטית שם המקום שונה ל "פגיי" -מעיינות. | בתקופה ההלניסטית שם המקום שונה ל "פגיי" -מעיינות. | ||
| - | הורדוס הקים כאן את אנטיפטריס כעיר בצורה ע"ש אביו | + | הורדוס הקים כאן את אנטיפטריס כעיר בצורה ע"ש אביו, בתקופה זו העיר שגשגה וגדלה . את שרידי העיר ניתן לראות בקארדו ובתיאטרון שנחשף לאחרונה. הרומאים חנו באנטיפטריס במרד הגדול בעלייתם לירושלים. |
| - | + | ||
ע"פ האגדה זה המקום שבו נפגש אלכסנדר מוקדון ששעט דרומה למצרים עם שמון הצדיק הכהן הגדול שהגיע מירושלים. | ע"פ האגדה זה המקום שבו נפגש אלכסנדר מוקדון ששעט דרומה למצרים עם שמון הצדיק הכהן הגדול שהגיע מירושלים. | ||
| + | העיר אנטיפטריס חרבה ברעידת אדמה בשנת 363 לסה"נ אך גם לאחריה נותרו מתיישבים בין חורבות העיר. | ||
הערבים שיבשו את השם ל"אבו בוטרוס"(אנטיפטריס) וכך הם קראו לירקון הסמוך. | הערבים שיבשו את השם ל"אבו בוטרוס"(אנטיפטריס) וכך הם קראו לירקון הסמוך. | ||
| - | ע"פ הכתובים | + | ע"פ הכתובים פה הייתה ממוקמת המצודה הצלבנית "המעיינות השקטים" ששמרה על המעבר החשוב יחד עם מגדל צדק-מיראבל הסמוכה. |
| - | בתקופה הממלוכית המקום נותר בחורבנו ובתקופה העותמנית נבנתה המצודה שאותה עכשיו רואים על שרידי המצודה הצלבנית במקום ונקראה "בינאר באשי" ראש המעיין. | + | בתקופה הממלוכית המקום נותר בחורבנו ובתקופה העותמנית נבנתה המצודה שאותה עכשיו רואים על שרידי המצודה הצלבנית במקום ונקראה "בינאר באשי" = ראש המעיין, מסביב שכן כפר ערבי שנקרא ראס אל עין, או בעברית - ראש העין. |
| + | בתקופץ המנדט הבריטי נבנתה לצד המבצר תחנת שאיבה גדולה שהעבירה את מי מעיינות הירקון (למרגלות המבצר) לירושלים. | ||
| + | במלחמת העצמאות ישב במקום זה הצבא העירקי. כוחות האצ"ל ניסו לכבוש את המקום בפעם הראשונה אך נהדפו וספגו אבידות כבדות. ביולי 1948 המקום נכבש ע"י כוחות ההגנה. | ||
| - | במקום נמצאו פריטים חשובים החל מהארכיון הקדום של העיר אפק בשפות אכדית ושומרית ממצאים מצריים רבים ממצאים פלשתיים וממצאים ישראלים מראשית המלוכה כמו בורות ממגורה ובתי ארבע מרחבים | + | מבני הבטון הבריטיים שמשו כבסיס מג"ב בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. |
| + | |||
| + | במקום נמצאו פריטים חשובים החל מהארכיון הקדום של העיר אפק בשפות אכדית ושומרית ממצאים מצריים רבים ממצאים פלשתיים וממצאים ישראלים מראשית המלוכה כמו בורות ממגורה ובתי ארבע מרחבים אופיינים. | ||
שרידי חומת העיר ההלניסטית ולאחרונה שרידי הרחוב הראשי בתקופה הביזנטית התגלו מחוץ למתחם המבוצר הקרדו. | שרידי חומת העיר ההלניסטית ולאחרונה שרידי הרחוב הראשי בתקופה הביזנטית התגלו מחוץ למתחם המבוצר הקרדו. | ||
| - | המקום הוא גן לאומי בתשלום הכולל גם את | + | כיום, המקום הוא גן לאומי בתשלום, הכולל בתוכו גם את מתחם מקורות הירקון ובריכת הנופרים. |
| - | + | ממזרח ומצפון לתל חורשת אקליפטוסים עם פחי אשפה ושולחנות פיקניק ומדשאות נרחבות. | |
| - | | | + | מצפון לתל הוקמה בריכת מים מלאכותית המשחזרת את הנוף הקדום של האיזור, שהיה מלא בביצות. אל הבריכה הושב דג אנדמי לירקון - לבנון הירקון (Acanthobram telavivensis) |
| + | דרומית-מזרחית לתל, ליד החנייה, שוחזרה שלולית חורף גדולה ואליה הועתקו מינים שונים של דו חיים, ביניהם חפריות. | ||
| + | |PointType=תל | ||
| + | |Contributors=שירין ב.י, עמית הורן, שירהס | ||
| + | |csrc=I14 | ||
| + | |LastUpdate=4/9/2011 07:38:43 | ||
| + | |WinId=633491337020841533 | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | | | + | |ExtLinks= |
|images= | |images= | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 14:38, 9 באפריל 2011
33 מ'
תקציר
שרידים עתיקים מתקופת הברונזה הקדומה, התקופה הישראלית (תקופת הברזל), התקופה היוונית והרומאית ומבצר מרשים מהתקופה העות'מנית.
כיום האתר הוא גן לאומי בתשלום, הכולל בתוכו גם את מתחם מקורות הירקון ובריכת הנופרים.
- לחצו על ה"ויקי" לפרטים נוספים.
הרחבה
במקום שכנה אחת הערים הגדולות באזור עוד מהתקופה הברונזאית הקדומה בשם "אפק" וחשיבותה נבעה הן מקרבתה אל דרך הים, מה שנקרא מעבר אפק, שהיה כאן בסמוך (דרך הים עשתה תפנית מהחוף מזרחה בעקבות ביצות הירקון והירקון עצמו) ובגלל מקור המים השופע במקורות הירקון במקום ("אפקום" באכדית = מעיינות). נזכרת בכתבי המארות המצרים והייתה בשיאה בברונזה המאוחרת. העיר מוזכרת במסעות מלחמה מצריים והייתה תחת שליטה מצרית בעת ההיא. בשני קרבות מכוננים תנכיים מול הישראלים התכנסו פה הפלשתים.
בתקופה ההלניסטית שם המקום שונה ל "פגיי" -מעיינות.
הורדוס הקים כאן את אנטיפטריס כעיר בצורה ע"ש אביו, בתקופה זו העיר שגשגה וגדלה . את שרידי העיר ניתן לראות בקארדו ובתיאטרון שנחשף לאחרונה. הרומאים חנו באנטיפטריס במרד הגדול בעלייתם לירושלים. ע"פ האגדה זה המקום שבו נפגש אלכסנדר מוקדון ששעט דרומה למצרים עם שמון הצדיק הכהן הגדול שהגיע מירושלים. העיר אנטיפטריס חרבה ברעידת אדמה בשנת 363 לסה"נ אך גם לאחריה נותרו מתיישבים בין חורבות העיר.
הערבים שיבשו את השם ל"אבו בוטרוס"(אנטיפטריס) וכך הם קראו לירקון הסמוך.
ע"פ הכתובים פה הייתה ממוקמת המצודה הצלבנית "המעיינות השקטים" ששמרה על המעבר החשוב יחד עם מגדל צדק-מיראבל הסמוכה.
בתקופה הממלוכית המקום נותר בחורבנו ובתקופה העותמנית נבנתה המצודה שאותה עכשיו רואים על שרידי המצודה הצלבנית במקום ונקראה "בינאר באשי" = ראש המעיין, מסביב שכן כפר ערבי שנקרא ראס אל עין, או בעברית - ראש העין. בתקופץ המנדט הבריטי נבנתה לצד המבצר תחנת שאיבה גדולה שהעבירה את מי מעיינות הירקון (למרגלות המבצר) לירושלים. במלחמת העצמאות ישב במקום זה הצבא העירקי. כוחות האצ"ל ניסו לכבוש את המקום בפעם הראשונה אך נהדפו וספגו אבידות כבדות. ביולי 1948 המקום נכבש ע"י כוחות ההגנה.
מבני הבטון הבריטיים שמשו כבסיס מג"ב בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
במקום נמצאו פריטים חשובים החל מהארכיון הקדום של העיר אפק בשפות אכדית ושומרית ממצאים מצריים רבים ממצאים פלשתיים וממצאים ישראלים מראשית המלוכה כמו בורות ממגורה ובתי ארבע מרחבים אופיינים.
שרידי חומת העיר ההלניסטית ולאחרונה שרידי הרחוב הראשי בתקופה הביזנטית התגלו מחוץ למתחם המבוצר הקרדו.
כיום, המקום הוא גן לאומי בתשלום, הכולל בתוכו גם את מתחם מקורות הירקון ובריכת הנופרים.
ממזרח ומצפון לתל חורשת אקליפטוסים עם פחי אשפה ושולחנות פיקניק ומדשאות נרחבות.
מצפון לתל הוקמה בריכת מים מלאכותית המשחזרת את הנוף הקדום של האיזור, שהיה מלא בביצות. אל הבריכה הושב דג אנדמי לירקון - לבנון הירקון (Acanthobram telavivensis)
דרומית-מזרחית לתל, ליד החנייה, שוחזרה שלולית חורף גדולה ואליה הועתקו מינים שונים של דו חיים, ביניהם חפריות.
סיווג: תל
נגישות:
מקור:שירין ב.י, עמית הורן, שירהס
תאריך עדכון: 4/9/2011 07:38:43
קישורים חיצוניים
