מתחם נבי חזור (ש.דר 1993)
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=35.72758168300834 |Lat=33.2530995387793 |Height=829 |MeasuredByGPS=No |Name=מתחם נבי חזור (ש.דר 1993) |Description=אתר מס 41 בסקר ארכיאולוד...) |
|||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.727581683008 |
| - | |Lat=33. | + | |Lat=33.253099538779 |
|Height=829 | |Height=829 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=מתחם נבי חזור (ש.דר 1993) | |Name=מתחם נבי חזור (ש.דר 1993) | ||
| - | |Description=אתר מס 41 בסקר | + | |Description=אתר מס 41 בסקר ארכיאולוגי מפת דן: בחלק הצפוני של גבעת חזורי, על המדרון המזרחי של כיפה שרומה 833 מ' מעל פני הים, נמצאו שרידי מתחם מלבני גדול, שמידותיו 115x77 מ', ושטחו מכוסה כיום עצי אלון (איורים 1, 2, 3, 4). המתחם בנוי אבנים מהוקצעות ואבני גוויל (איורים 5, 6). לאורך הקיר המערבי נתגלה טור של חדרים, שתקרתם נתמכה על-ידי עמודי אבן רבועים, המצויים עדיין באתרם. פתח המתחם היה בדרום, ונראה שמגדל שער ניצב לידו. בצפון ובמזרח בולטים מגדלים מקו הקירות. עובי הקירות החיצוניים של המתחם 1‒1.5 מ', והם נשמרו לעיתים עד לגובה 1.5 מ'. |
מידות החוץ של המגדל הצפוני 6.6x4.6 מ' ועובי קירותיו 1 מ' (איור 7). למגדל רק שלושה קירות, ואילו במרחב הפונה לתוך המתחם לא נמצא קיר. בחפירת בדיקה במגדל הצפוני, שנערכה על-ידי ש' דר, נתגלו שני מפלסים, וביניהם שכבת שריפה עזה. השכבה התחתונה הייתה עשויה עפר מהודק, ועליה נמצאה אבן מזוזה נפולה, ואילו הרצפה העליונה כוסתה בחלקה באבני גוויל וטיח (איורים 8, 9). | מידות החוץ של המגדל הצפוני 6.6x4.6 מ' ועובי קירותיו 1 מ' (איור 7). למגדל רק שלושה קירות, ואילו במרחב הפונה לתוך המתחם לא נמצא קיר. בחפירת בדיקה במגדל הצפוני, שנערכה על-ידי ש' דר, נתגלו שני מפלסים, וביניהם שכבת שריפה עזה. השכבה התחתונה הייתה עשויה עפר מהודק, ועליה נמצאה אבן מזוזה נפולה, ואילו הרצפה העליונה כוסתה בחלקה באבני גוויל וטיח (איורים 8, 9). | ||
| - | בחומר המילוי של המגדל נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית, ראשי חץ מברזל, טבעות קשירה " | + | בחומר המילוי של המגדל נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית, ראשי חץ מברזל, טבעות קשירה מברזל, מסמרים ואבזם מעוטר מברונזה. |
| + | בסקר ובחפירות של דר נאספו כשמונים מטבעות, מהם זוהו 63. מטבע אחד תוארך למאה השלישית לפני הספירה, ארבעה מטבעות מהמאה הרביעית לספירה, מטבע אחד מהמאה השישית, שבעה מטבעות סלג'וקיים ואיוביים ו-45 מהתקופה, הממלוכית, בין השנים 1244‒1498 לספירה. | ||
| + | במטבע ההלניסטי (תלמי 2 פילדלפוס 245=287) היחיד שנמצא אין בכדי לתארך את ראשית היישוב באתר, היות ולא נמצאו חרסים מתקופה זו, אולי ישוב יטורי. לעומת זאת המטבעות מהמאה הרביעית משתלבות עם הממצא הקראמי, שמעיד כי במקום היה יישוב בתקופה הרומית המאוחרת. מישוב זה שרדו רק מעט ראשי קירות (איור 10) וכן משטח דריכה של גת חצובה בסלע (איור 11) וגומחה קטנה, חצובה גם היא בסלע (איור 12). | ||
| + | שפע המטבעות מהתקופה הממלוכית וכן הממצא הקרמי מתקופה זו, מעידים כי המבצר נבנה בתקופה זו. לא ברור מה היה תפקידו של המתחם, שכן כחצי ק"מ ממנו ניצב מבצר נמרוד, שהיה פעיל בתקופה זו. ש' גוטמן, שהיה הראשון שסקר את המתחם ציין (בכרטיס האתר שלא פורסם) כי הוא בנוי במדרון אחורי כלפי מבצר נמרוד ולכן לא נצפה מהמבצר. גוטמן הציע כי תפקיד המבצר היה לצור על מבצר נמרוד ולנתק את הגישה אליו. גוטמן שיחזר מערכת הגנה על דמשק הצופה מערבה, שכללה את המתחם, שנקרא בפיו "מחנה המצור", את ח'רבת אל-חוורית' (אתר 65) וד'הר אל בקי (מפת ברכת רם, אתר 28). לאלה אפשר להוסיף גם עין אל-חוורת' 1 (מפת ברכת רם, אתר 27). חיזוק להשערתו של גוטמן אפשר למצוא בגוש סלע טבעי ממערב למבצר, שעליו נמצאו חקוקות גומות המשחק מנקלה (איורים 13, 14). הסלע מצוי בקטע המדרון ממנו ניתן לצפות על מבצר נמרוד. נראה שהמשחק שחקוק עליו שימש חיילים שיצאו מחוץ לתחומי המתחם בכדי לצפות על מבצר נמרוד. | ||
| + | האתר נזכר על-ידי נוסעים מהמאה התשע-עשרה. ברוקהארדט ביקר ב-1810 ב"עין אל-חזורי, מעיין עם הקבר של שיח' עות'מאן אל-חזורי מיד מעליו; מצפון לו כשעה יש חורבות של עיר הקרויה חזורי." (Burckhardt 1822: 44). ב-1875 ביקר באתר ו' גרן: "... עליתי על גבעה מכתירות אותה חורבות ח'רבת עין חזור. היום זה אתר דל שמוצאים בו רק שרידי קירות אחדים של בתי מגורים וגלי אבנים על שתי תלוליות, שמפריד ביניהן גיא קטן. אחת מהו מכוסה חורש אלונים מצויים זקנים, שביניהם נראית כיפת 'ולי' המקודש לשיח' חזור[י]; את השנייה מעבדים זה כבר. סמוך לכאן נובע מעיין בשם עין חזור. שם היישוב היה לפנים ככל הנראה כשמו עכשיו, אבל אי אפשר לראות בו, כפי שהוצע לפנים, את בירת המלך יבין [חצור]..." (גרן תשמ"ז: 182). שני הנוסעים לא הבחינו בשרידי המתחם. | ||
| + | על הגבעה של המתחם הוקם אתר הנצחה לחללי סיירת אגוז. | ||
|Accessibility=ברגל | |Accessibility=ברגל | ||
| - | |PointType= | + | |PointType=אתר היסטורי |
| - | |Contributors=אבי שמידע | + | |Contributors=אבי שמידע, Tkuia, ליאו |
|csrc=SZ18 | |csrc=SZ18 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=5/12/2021 13:31:21 |
|WinId=636966750088242391 | |WinId=636966750088242391 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 13:31, 12 במאי 2021
829 מ'
תקציר
[[Description::אתר מס 41 בסקר ארכיאולוגי מפת דן: בחלק הצפוני של גבעת חזורי, על המדרון המזרחי של כיפה שרומה 833 מ' מעל פני הים, נמצאו שרידי מתחם מלבני גדול, שמידותיו 115x77 מ', ושטחו מכוסה כיום עצי אלון (איורים 1, 2, 3, 4). המתחם בנוי אבנים מהוקצעות ואבני גוויל (איורים 5, 6). לאורך הקיר המערבי נתגלה טור של חדרים, שתקרתם נתמכה על-ידי עמודי אבן רבועים, המצויים עדיין באתרם. פתח המתחם היה בדרום, ונראה שמגדל שער ניצב לידו. בצפון ובמזרח בולטים מגדלים מקו הקירות. עובי הקירות החיצוניים של המתחם 1‒1.5 מ', והם נשמרו לעיתים עד לגובה 1.5 מ'.
מידות החוץ של המגדל הצפוני 6.6x4.6 מ' ועובי קירותיו 1 מ' (איור 7). למגדל רק שלושה קירות, ואילו במרחב הפונה לתוך המתחם לא נמצא קיר. בחפירת בדיקה במגדל הצפוני, שנערכה על-ידי ש' דר, נתגלו שני מפלסים, וביניהם שכבת שריפה עזה. השכבה התחתונה הייתה עשויה עפר מהודק, ועליה נמצאה אבן מזוזה נפולה, ואילו הרצפה העליונה כוסתה בחלקה באבני גוויל וטיח (איורים 8, 9).
בחומר המילוי של המגדל נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית, ראשי חץ מברזל, טבעות קשירה מברזל, מסמרים ואבזם מעוטר מברונזה.
בסקר ובחפירות של דר נאספו כשמונים מטבעות, מהם זוהו 63. מטבע אחד תוארך למאה השלישית לפני הספירה, ארבעה מטבעות מהמאה הרביעית לספירה, מטבע אחד מהמאה השישית, שבעה מטבעות סלג'וקיים ואיוביים ו-45 מהתקופה, הממלוכית, בין השנים 1244‒1498 לספירה.
במטבע ההלניסטי (תלמי 2 פילדלפוס 245=287) היחיד שנמצא אין בכדי לתארך את ראשית היישוב באתר, היות ולא נמצאו חרסים מתקופה זו, אולי ישוב יטורי. לעומת זאת המטבעות מהמאה הרביעית משתלבות עם הממצא הקראמי, שמעיד כי במקום היה יישוב בתקופה הרומית המאוחרת. מישוב זה שרדו רק מעט ראשי קירות (איור 10) וכן משטח דריכה של גת חצובה בסלע (איור 11) וגומחה קטנה, חצובה גם היא בסלע (איור 12).
שפע המטבעות מהתקופה הממלוכית וכן הממצא הקרמי מתקופה זו, מעידים כי המבצר נבנה בתקופה זו. לא ברור מה היה תפקידו של המתחם, שכן כחצי ק"מ ממנו ניצב מבצר נמרוד, שהיה פעיל בתקופה זו. ש' גוטמן, שהיה הראשון שסקר את המתחם ציין (בכרטיס האתר שלא פורסם) כי הוא בנוי במדרון אחורי כלפי מבצר נמרוד ולכן לא נצפה מהמבצר. גוטמן הציע כי תפקיד המבצר היה לצור על מבצר נמרוד ולנתק את הגישה אליו. גוטמן שיחזר מערכת הגנה על דמשק הצופה מערבה, שכללה את המתחם, שנקרא בפיו "מחנה המצור", את ח'רבת אל-חוורית' (אתר 65) וד'הר אל בקי (מפת ברכת רם, אתר 28). לאלה אפשר להוסיף גם עין אל-חוורת' 1 (מפת ברכת רם, אתר 27). חיזוק להשערתו של גוטמן אפשר למצוא בגוש סלע טבעי ממערב למבצר, שעליו נמצאו חקוקות גומות המשחק מנקלה (איורים 13, 14). הסלע מצוי בקטע המדרון ממנו ניתן לצפות על מבצר נמרוד. נראה שהמשחק שחקוק עליו שימש חיילים שיצאו מחוץ לתחומי המתחם בכדי לצפות על מבצר נמרוד.
האתר נזכר על-ידי נוסעים מהמאה התשע-עשרה. ברוקהארדט ביקר ב-1810 ב"עין אל-חזורי, מעיין עם הקבר של שיח' עות'מאן אל-חזורי מיד מעליו; מצפון לו כשעה יש חורבות של עיר הקרויה חזורי." (Burckhardt 1822: 44). ב-1875 ביקר באתר ו' גרן: "... עליתי על גבעה מכתירות אותה חורבות ח'רבת עין חזור. היום זה אתר דל שמוצאים בו רק שרידי קירות אחדים של בתי מגורים וגלי אבנים על שתי תלוליות, שמפריד ביניהן גיא קטן. אחת מהו מכוסה חורש אלונים מצויים זקנים, שביניהם נראית כיפת 'ולי' המקודש לשיח' חזור[י]; את השנייה מעבדים זה כבר. סמוך לכאן נובע מעיין בשם עין חזור. שם היישוב היה לפנים ככל הנראה כשמו עכשיו, אבל אי אפשר לראות בו, כפי שהוצע לפנים, את בירת המלך יבין [חצור]..." (גרן תשמ"ז: 182). שני הנוסעים לא הבחינו בשרידי המתחם.
על הגבעה של המתחם הוקם אתר הנצחה לחללי סיירת אגוז.]]
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות: ברגל
מקור:אבי שמידע, Tkuia, ליאו
תאריך עדכון: 5/12/2021 13:31:21
קישורים חיצוניים
