קבר נביא יהודה

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 08:25, 27 במאי 2008 (הצגת מקור) שירין ב.י (שיחה | תרומות) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה אחרונה מתאריך 09:25, 17 ביולי 2021 (הצגת מקור) Am1 (שיחה | תרומות) (שם:קבר נביא יהודה. תיאור:אתר מקודש לדרוזים. לפי המסורת נקבר כאן עדו הנביא. סמוך למבנה יש חניון ומעיין.מאתרי הדרוזים המקודשים ביותר.במקום מ)
(11 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	|Lon=35.6591085014348	+	|Lon=35.6598508358
-	|Lat=33.2186363467811	+	|Lat=33.218840295496
-	|Height=136	+	|Height=142
-	|MeasuredByGPS=No	+	|MeasuredByGPS=Yes
-	|Name=מקאם נבי יהוד'א	+	|Name=קבר נביא יהודה
-	|Description=אתר מקודש לדרוזים. לפי המסורת נקבר כאן יהודה בן יעקב. סמוך למבנה יש חניון ומעיין.	+	|Description=אתר מקודש לדרוזים. לפי המסורת נקבר כאן עדו הנביא. סמוך למבנה יש חניון ומעיין.מאתרי הדרוזים המקודשים ביותר.במקום מדרסת לימוד דרוזית.
		+	|images=2014.08.02-140858.847.android.jpg
		+	|Accessibility=הכל
		+	|PointType=קבר
		+	|Contributors=Salehkhatib, שירין ב.י, Yehuda65, אליחי ט., עידן שקד, רותם5101, צוות08, יודי 148, Am1
		+	|csrc=mobile
		+	|LastUpdate=7/17/2021 09:25:31
		+	|WinId=633278159394567043
		+	|LongDescription="הזיארה" למקום נערכה באופן קבוע עד לשנת 48 ועלו אל המקום עיוורים ובעלי מומים בעיניים כל מי שליבו טהור ויושן בצל העצים כמה ימים יקבל בחזרה את מאור עיניו (ראה תאור של י ברסלבסקי בספרו "הידעת את הארץ").
-	"הזיארה" למקום נערכה באופן קבוע עד לשנת 48 ועלו אל המקום עיוורים ובעלי מומים בעיניים כל מי שליבו טהור ויושן בצל העצים כמה ימים יקבל בחזרה את מאור עיניו.	+	העלוים היו מקריבים קורבן של ג'מוס שחור בחג הקורבן.
-	העלוים שחיו בכפרים הסמוכים "עין פית" ו"זעורה" היו מקריבים קורבן של ג'מוס שחור בחג הקורבן.	+	עד שנת 1967 היה האתר בחזקתם של העלוים שחיו בכפרים הסמוכים "עין פית" ו"זעורה".
-		+	לפני שהחלו במקום פעולות פיתוח ובניה מודרנית הכיל מתחם נבי הודא שלושה מבנים עתיקים, קבר נבי הודא שהוא המבנה בעל המרפסת בכניסה למתחם, ממערב לקבר מבנה קבר נוסף שמעליו נבנתה אחרי שנת 1967 קומת בטון ששימשה מבנה התכנסות לדרוזים מהגולן ומבנה נוסף בעל כיפה אחת שנמצא מעט מזרחה משני המבנים הראשונים שידוע בשמו קבר האמיר פעור ושסביבו היה בית קברות בדוי של שבט בני פדל.
-	יש גישה נוחה אל המקום הנחמד הזה שבנוי ממספר מבנים מטוייחים עם עצים גדולים וחנייה.	+	המקום מנוהל כיום על ידי ההקדש הדרוזי, סביב המבנים הקדומים נבנה מתחם גדול של מבני בטון חדשים המשמשים להתכנסות עבור העדה הדרוזית ואופיו הפסטורלי של האתר השתנה לחלוטין..
-	|LongDescription=	+
-	|Accessibility=	+
-	|PointType=קבר	+
-	|images=	+
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
-	|Contributors=salehkhatib, שירין ב.י
-	|LastUpdate=05/27/2008 08:25:33
-	|WinId=633278159394567043
-	|Csrc=
	}}		}}

---

גרסה אחרונה מתאריך 09:25, 17 ביולי 2021

35.6598508358 33.218840295496Yes   142 מ'

תקציר

אתר מקודש לדרוזים. לפי המסורת נקבר כאן עדו הנביא. סמוך למבנה יש חניון ומעיין.מאתרי הדרוזים המקודשים ביותר.במקום מדרסת לימוד דרוזית.

הרחבה

"הזיארה" למקום נערכה באופן קבוע עד לשנת 48 ועלו אל המקום עיוורים ובעלי מומים בעיניים כל מי שליבו טהור ויושן בצל העצים כמה ימים יקבל בחזרה את מאור עיניו (ראה תאור של י ברסלבסקי בספרו "הידעת את הארץ").

העלוים היו מקריבים קורבן של ג'מוס שחור בחג הקורבן.

עד שנת 1967 היה האתר בחזקתם של העלוים שחיו בכפרים הסמוכים "עין פית" ו"זעורה". לפני שהחלו במקום פעולות פיתוח ובניה מודרנית הכיל מתחם נבי הודא שלושה מבנים עתיקים, קבר נבי הודא שהוא המבנה בעל המרפסת בכניסה למתחם, ממערב לקבר מבנה קבר נוסף שמעליו נבנתה אחרי שנת 1967 קומת בטון ששימשה מבנה התכנסות לדרוזים מהגולן ומבנה נוסף בעל כיפה אחת שנמצא מעט מזרחה משני המבנים הראשונים שידוע בשמו קבר האמיר פעור ושסביבו היה בית קברות בדוי של שבט בני פדל. המקום מנוהל כיום על ידי ההקדש הדרוזי, סביב המבנים הקדומים נבנה מתחם גדול של מבני בטון חדשים המשמשים להתכנסות עבור העדה הדרוזית ואופיו הפסטורלי של האתר השתנה לחלוטין..

סיווג: קבר
נגישות: הכל
מקור:Salehkhatib, שירין ב.י, Yehuda65, אליחי ט., עידן שקד, רותם5101, צוות08, יודי 148, Am1
תאריך עדכון: 7/17/2021 09:25:31

קישורים חיצוניים

2014.08.02-140858.847.android.jpg
{{{Csrc}}}
633278159394567043