כנסיית הקבר
מתוך עמוד ענן
(שם:כנסיית הקבר. תיאור:כנסיית הקבר הינו אחד מן המקומות הקדושים ביותר לנצרות (למעט הפרוטסטנטים) בו על פי המסורת נצלב ונקבר ישו, וכאן על פי המ) |
מ (שוחזר מעריכות של הגולניסט הנודד (שיחה) לעריכה האחרונה של ליאו) |
||
| (12 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.22957776783475 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.776597749628507 |
| - | |Height= | + | |Height=774 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=כנסיית הקבר | |Name=כנסיית הקבר | ||
|Description=כנסיית הקבר הינו אחד מן המקומות הקדושים ביותר לנצרות (למעט הפרוטסטנטים) בו על פי המסורת נצלב ונקבר ישו, וכאן על פי המסורת הנוצרית ואמונתם, קם לתחייה. ומהווה מקום עליה לרגל של מיליוני מאמינים נוצרים מכלל העדות והזרמים השונים בנצרות.. | |Description=כנסיית הקבר הינו אחד מן המקומות הקדושים ביותר לנצרות (למעט הפרוטסטנטים) בו על פי המסורת נצלב ונקבר ישו, וכאן על פי המסורת הנוצרית ואמונתם, קם לתחייה. ומהווה מקום עליה לרגל של מיליוני מאמינים נוצרים מכלל העדות והזרמים השונים בנצרות.. | ||
| - | מבנה כנסיית הקבר בנוי מעשרות קפלות ואולמות תפילה ותחנות שונות ב"מסע הייסורים של ישו" כולם קשורות במסורות השונות בדבר אירועים שהתרחשו בהם במהלך צליבתו של | + | מבנה כנסיית הקבר בנוי מעשרות קפלות ואולמות תפילה ותחנות שונות ב"מסע הייסורים של ישו" כולם קשורות במסורות השונות בדבר אירועים שהתרחשו בהם במהלך צליבתו של יש"ו, קבורתו, וחזרתו לחים. והם משולבות כתחנות האחרונות במסע זה המתחיל בראש הר הזיתים. |
| - | הכנסייה מחולקת כאמור לקפלות ואולמות המחולקות ונשלטות בידי ערב רב של זרמים וכתות של נוצרים, קטולים ואורתודוכסים, קופטים ואתיופים, יונים ולטינים ועוד ועוד. לכל אחת שטח בכנסיית הקבר המצוי בחזקתה. ועל חלק מן האזורים ניטש עד עצם היום הזה מחלוקות שונות על השליטה בהן, והן גורמות לעיתים לקטטות וסכסוכים בהם נאלצת המשטרה להתערב, ובעיקרון נשמר הסטאטוס קוו בין העדות השונות שנקבע עוד במאה ה-16, ומעט | + | הכנסייה מחולקת כאמור לקפלות ואולמות המחולקות ונשלטות בידי ערב רב של זרמים וכתות של נוצרים, קטולים ואורתודוכסים, קופטים ואתיופים, יונים ולטינים ועוד ועוד. לכל אחת שטח בכנסיית הקבר המצוי בחזקתה. ועל חלק מן האזורים ניטש עד עצם היום הזה מחלוקות שונות על השליטה בהן, והן גורמות לעיתים לקטטות וסכסוכים בהם נאלצת המשטרה להתערב, ובעיקרון נשמר הסטאטוס קוו בין העדות השונות שנקבע עוד במאה ה-16, ומעט שינויים חלו בו מאז. הסכם סטטוס קוו ראשון היה העותמני ב 1852, אח"כ הסכם פריז ב 1856, אח"כ הסכם ברלין 1856 וב1929 ריכזו הבריטים את הסטטוס קוו בדו"ח קאסט. |
המעניין הוא כי החל מהכיבוש הערבי של המקום, נקבעו שני משפחות מוסלמיות להחזיק בתואר "שומרי המפתח" של כנסיית הקבר, מסורת השוררת וקיימת עד עצם היום הזה. (אחת המשפחות מתגוררת במקום בחצר הכנסייה עד עצם היום הזה. | המעניין הוא כי החל מהכיבוש הערבי של המקום, נקבעו שני משפחות מוסלמיות להחזיק בתואר "שומרי המפתח" של כנסיית הקבר, מסורת השוררת וקיימת עד עצם היום הזה. (אחת המשפחות מתגוררת במקום בחצר הכנסייה עד עצם היום הזה. | ||
| - | ראשיתה של הכנסיה בשנת 335 לספירה הנוצרית, לאחר היסחפותה לנצרות של המלכה הלנה וקיסר ביזנטיון קונסטנטינוס. זו זיהתה במקום את ה-גולגולתה, אתר צליבתו וקבורתו של | + | ראשיתה של הכנסיה בשנת 335 לספירה הנוצרית, לאחר היסחפותה לנצרות של המלכה הלנה וקיסר ביזנטיון קונסטנטינוס. זו זיהתה במקום את ה-גולגולתה, אתר צליבתו וקבורתו של יש"ו. במקום שכנה ככל הנראה מחצבה מימים אלו, ועל פי הזיהוי שלה את המקום כאמור. נבנתה במקום הבסילקה של קונסטנטינוס הנקראת גם מרטיריון. במהלך התקופה מאז נבנו עוד כמה חלקים לכנסיה, אך זו נחרבה בכיבוש הפרסי בשנת 614 לספירה. בשנת 628 לערך לאחר נצחון המלך הביזאנטי הרקוליוס את הפרסים והחזרת "הצלב הקדוש" הוא החל בשיפוץ ושיקום הכנסיה, שנמשך אף לאחר הכיבוש הערבי שנת 638 לערך, אך בשנת 1009 לספירה הנוצרית, בפקודת החליף הקנאי הפאטימי "אלחאכם באמר אללה" (בתרגום- השולט בצוו האלוקי) נהרסה הכנסייה עד היסוד. |
הכנסייה החלה שוב בשיקום בשנת 1030 לערך, בהיתר השליטים המוסלמים בקהיר. אך תנופת הבניה בה אירעה לאחר הכיבוש הצלבני מחדש של הקבר הקדוש בשנת 1099 לספירה. ובמהלך השנים מאז בעיקר עד 1149 לספירה, נבנו רוב המבנים הנראים במקום עד ימנו. | הכנסייה החלה שוב בשיקום בשנת 1030 לערך, בהיתר השליטים המוסלמים בקהיר. אך תנופת הבניה בה אירעה לאחר הכיבוש הצלבני מחדש של הקבר הקדוש בשנת 1099 לספירה. ובמהלך השנים מאז בעיקר עד 1149 לספירה, נבנו רוב המבנים הנראים במקום עד ימנו. | ||
בשנת 1808 נפגעה הכנסייה בשריפה קשה, ובהמשך ניזוק המבנה ברעידות האדמה שפקדו את ירושלים. ועל כן ביוזמת ממשלת המנדט בשנת 1935 בוצעה סקר גדול לבחינת אופן השיקום של המבנה, אך זו לא יצאה לפועל בתקופת ממשלת המנדט, אלא דווקא הירדנים החלו בעבודות שיפוץ קלות בשנת 1960, העבודות נעצרו במהלך המעבר של העיר מידיים ירדניות לידיים יהודיות. ובמהלך ראשית שנות ה-80 חודשו ונסתיימו עבודות השיפוץ במקום, כדאי לקרוא את הדוחות הארכיאולוגיים של כמה בדיקות וחפירות ששולבו בעבודות. במהלך השנים האחרונות שוב לאחר לחץ שהפעילה מדינת ישראל והמשטרה בשל כמות הצליינים המגיעים לבקר בכנסייה ובעיקר במהלך שבת האור בו מגיעים עשרות אלפי מאמינים נוצרים לכנסיה. שוב בוצעו מספר עבודות שיפוץ קלות נוספות, בעיקר חיזוק קירות ושערים מסוכנים, ועבודות הקשורות בביטחון הצליינים. | בשנת 1808 נפגעה הכנסייה בשריפה קשה, ובהמשך ניזוק המבנה ברעידות האדמה שפקדו את ירושלים. ועל כן ביוזמת ממשלת המנדט בשנת 1935 בוצעה סקר גדול לבחינת אופן השיקום של המבנה, אך זו לא יצאה לפועל בתקופת ממשלת המנדט, אלא דווקא הירדנים החלו בעבודות שיפוץ קלות בשנת 1960, העבודות נעצרו במהלך המעבר של העיר מידיים ירדניות לידיים יהודיות. ובמהלך ראשית שנות ה-80 חודשו ונסתיימו עבודות השיפוץ במקום, כדאי לקרוא את הדוחות הארכיאולוגיים של כמה בדיקות וחפירות ששולבו בעבודות. במהלך השנים האחרונות שוב לאחר לחץ שהפעילה מדינת ישראל והמשטרה בשל כמות הצליינים המגיעים לבקר בכנסייה ובעיקר במהלך שבת האור בו מגיעים עשרות אלפי מאמינים נוצרים לכנסיה. שוב בוצעו מספר עבודות שיפוץ קלות נוספות, בעיקר חיזוק קירות ושערים מסוכנים, ועבודות הקשורות בביטחון הצליינים. | ||
| + | המקום החשוב ביותר בכנסיה הוא האדיקולה (ההיכלית) שנבנתה ע"ג ובמקום מערת הקבורה. באדיקולה שני חללים, קפלת המלאך שם נתגלה למרים המלאך שאמר שישוע כבר איננו בקבר וקפלת הקבר עצמו שבו ארעה "התחיה" | ||
|images=2015.01.01-245056.144.android.jpg | |images=2015.01.01-245056.144.android.jpg | ||
|Accessibility=ברגל | |Accessibility=ברגל | ||
|PointType=אתר נוצרי | |PointType=אתר נוצרי | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר, אלחנן | + | |Contributors=מאיר רוטר, אלחנן, י מ זרביב, חוגי סיירות, עמית בן ציון כהן, אודפוסי, ליאו |
| - | |csrc= | + | |csrc=SZ18 |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=3/28/2020 15:06:02 |
|WinId=634531446410778439 | |WinId=634531446410778439 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 10:17, 5 באוגוסט 2021
774 מ'
תקציר
כנסיית הקבר הינו אחד מן המקומות הקדושים ביותר לנצרות (למעט הפרוטסטנטים) בו על פי המסורת נצלב ונקבר ישו, וכאן על פי המסורת הנוצרית ואמונתם, קם לתחייה. ומהווה מקום עליה לרגל של מיליוני מאמינים נוצרים מכלל העדות והזרמים השונים בנצרות..
מבנה כנסיית הקבר בנוי מעשרות קפלות ואולמות תפילה ותחנות שונות ב"מסע הייסורים של ישו" כולם קשורות במסורות השונות בדבר אירועים שהתרחשו בהם במהלך צליבתו של יש"ו, קבורתו, וחזרתו לחים. והם משולבות כתחנות האחרונות במסע זה המתחיל בראש הר הזיתים.
הכנסייה מחולקת כאמור לקפלות ואולמות המחולקות ונשלטות בידי ערב רב של זרמים וכתות של נוצרים, קטולים ואורתודוכסים, קופטים ואתיופים, יונים ולטינים ועוד ועוד. לכל אחת שטח בכנסיית הקבר המצוי בחזקתה. ועל חלק מן האזורים ניטש עד עצם היום הזה מחלוקות שונות על השליטה בהן, והן גורמות לעיתים לקטטות וסכסוכים בהם נאלצת המשטרה להתערב, ובעיקרון נשמר הסטאטוס קוו בין העדות השונות שנקבע עוד במאה ה-16, ומעט שינויים חלו בו מאז. הסכם סטטוס קוו ראשון היה העותמני ב 1852, אח"כ הסכם פריז ב 1856, אח"כ הסכם ברלין 1856 וב1929 ריכזו הבריטים את הסטטוס קוו בדו"ח קאסט.
המעניין הוא כי החל מהכיבוש הערבי של המקום, נקבעו שני משפחות מוסלמיות להחזיק בתואר "שומרי המפתח" של כנסיית הקבר, מסורת השוררת וקיימת עד עצם היום הזה. (אחת המשפחות מתגוררת במקום בחצר הכנסייה עד עצם היום הזה.
ראשיתה של הכנסיה בשנת 335 לספירה הנוצרית, לאחר היסחפותה לנצרות של המלכה הלנה וקיסר ביזנטיון קונסטנטינוס. זו זיהתה במקום את ה-גולגולתה, אתר צליבתו וקבורתו של יש"ו. במקום שכנה ככל הנראה מחצבה מימים אלו, ועל פי הזיהוי שלה את המקום כאמור. נבנתה במקום הבסילקה של קונסטנטינוס הנקראת גם מרטיריון. במהלך התקופה מאז נבנו עוד כמה חלקים לכנסיה, אך זו נחרבה בכיבוש הפרסי בשנת 614 לספירה. בשנת 628 לערך לאחר נצחון המלך הביזאנטי הרקוליוס את הפרסים והחזרת "הצלב הקדוש" הוא החל בשיפוץ ושיקום הכנסיה, שנמשך אף לאחר הכיבוש הערבי שנת 638 לערך, אך בשנת 1009 לספירה הנוצרית, בפקודת החליף הקנאי הפאטימי "אלחאכם באמר אללה" (בתרגום- השולט בצוו האלוקי) נהרסה הכנסייה עד היסוד.
הכנסייה החלה שוב בשיקום בשנת 1030 לערך, בהיתר השליטים המוסלמים בקהיר. אך תנופת הבניה בה אירעה לאחר הכיבוש הצלבני מחדש של הקבר הקדוש בשנת 1099 לספירה. ובמהלך השנים מאז בעיקר עד 1149 לספירה, נבנו רוב המבנים הנראים במקום עד ימנו.
בשנת 1808 נפגעה הכנסייה בשריפה קשה, ובהמשך ניזוק המבנה ברעידות האדמה שפקדו את ירושלים. ועל כן ביוזמת ממשלת המנדט בשנת 1935 בוצעה סקר גדול לבחינת אופן השיקום של המבנה, אך זו לא יצאה לפועל בתקופת ממשלת המנדט, אלא דווקא הירדנים החלו בעבודות שיפוץ קלות בשנת 1960, העבודות נעצרו במהלך המעבר של העיר מידיים ירדניות לידיים יהודיות. ובמהלך ראשית שנות ה-80 חודשו ונסתיימו עבודות השיפוץ במקום, כדאי לקרוא את הדוחות הארכיאולוגיים של כמה בדיקות וחפירות ששולבו בעבודות. במהלך השנים האחרונות שוב לאחר לחץ שהפעילה מדינת ישראל והמשטרה בשל כמות הצליינים המגיעים לבקר בכנסייה ובעיקר במהלך שבת האור בו מגיעים עשרות אלפי מאמינים נוצרים לכנסיה. שוב בוצעו מספר עבודות שיפוץ קלות נוספות, בעיקר חיזוק קירות ושערים מסוכנים, ועבודות הקשורות בביטחון הצליינים.
המקום החשוב ביותר בכנסיה הוא האדיקולה (ההיכלית) שנבנתה ע"ג ובמקום מערת הקבורה. באדיקולה שני חללים, קפלת המלאך שם נתגלה למרים המלאך שאמר שישוע כבר איננו בקבר וקפלת הקבר עצמו שבו ארעה "התחיה"
הרחבה
סיווג: אתר נוצרי
נגישות: ברגל
מקור:מאיר רוטר, אלחנן, י מ זרביב, חוגי סיירות, עמית בן ציון כהן, אודפוסי, ליאו
תאריך עדכון: 3/28/2020 15:06:02
קישורים חיצוניים
