בית קברות מוסלמי
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=35.11105854115876 |Lat=32.66324299019343 |Height=54 |MeasuredByGPS=No |Name=בית קברות מוסלמי |Description=הכפרים הערביים "קמון" ו"קירה" ...) |
|||
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=בית קברות מוסלמי | |Name=בית קברות מוסלמי | ||
| - | |Description=הכפרים הערביים "קמון" ו"קירה" שכנו בין תל יקנעם למושבה יקנעם. הם נבנו על חורבות יקנעם וקרת, עיירות הלוויים המקראיות. על פי תוכנית החלוקה, הכפרים היו אמורים להיכלל בשטחי המדינה היהודית. בסיומה של מלחמת העצמאות, תושבי הכפרים, עקרו לכפר כעביה. בתחילת שנות ה-90 ביקשו עקורי הכפרים וראשי התנועה האסלאמית מראש עיריית יקנעם לשקם את בית הקברות המוסלמי הנטוש שלהם "אל-מנצורה". | + | |Description=הכפרים הערביים "קמון" ו"קירה" שכנו בין תל יקנעם למושבה יקנעם (הערה שלי: תיאור המיקום של הכפרים אינו מדויק). הם נבנו על חורבות יקנעם וקרת, עיירות הלוויים המקראיות. על פי תוכנית החלוקה, הכפרים היו אמורים להיכלל בשטחי המדינה היהודית. בסיומה של מלחמת העצמאות, תושבי הכפרים, עקרו לכפר כעביה. בתחילת שנות ה-90 ביקשו עקורי הכפרים וראשי התנועה האסלאמית מראש עיריית יקנעם לשקם את בית הקברות המוסלמי הנטוש שלהם "אל-מנצורה". |
בשנת 1992, הגיעו למקום צעירים מהכפר כעביה שהגדירו עצמם: מחנות עבודה אסלאמיים, ובערבית "מעסכר" (מחנות צבאיים), הם ערכו באתר מחנה קיץ לבני הנוער, צאצאי התושבים, שבמהלכו נוקה האתר, גודר ושולט בפסוק קוראני המיוחד לשהידים: "אל תחשיבו את אלה אשר נהרגו בדרך האל כמתים חיים הם חיי אושר אצל ריבונם, המפרנסם בכבוד", והציבו שומר במקום. בשנתיים שלאחר מכן, נערכו שלושה מחנות עבודה דומים במקום. פעילות עקבית זו מטרתה אחת חרף העובדה שהשטח נמצא בתחום מועצת יקנעם, מבחינתם מדובר בשטח אקס טריטוריאלי ששב לשליטת המוסלמים "דאר אל אסלאם". | בשנת 1992, הגיעו למקום צעירים מהכפר כעביה שהגדירו עצמם: מחנות עבודה אסלאמיים, ובערבית "מעסכר" (מחנות צבאיים), הם ערכו באתר מחנה קיץ לבני הנוער, צאצאי התושבים, שבמהלכו נוקה האתר, גודר ושולט בפסוק קוראני המיוחד לשהידים: "אל תחשיבו את אלה אשר נהרגו בדרך האל כמתים חיים הם חיי אושר אצל ריבונם, המפרנסם בכבוד", והציבו שומר במקום. בשנתיים שלאחר מכן, נערכו שלושה מחנות עבודה דומים במקום. פעילות עקבית זו מטרתה אחת חרף העובדה שהשטח נמצא בתחום מועצת יקנעם, מבחינתם מדובר בשטח אקס טריטוריאלי ששב לשליטת המוסלמים "דאר אל אסלאם". | ||
| - | + | |images=בית קברות מוסלמי ביקנעם מושבה.jpg,בית קברות גירה.jpg, | |
| - | |images=בית קברות מוסלמי ביקנעם מושבה.jpg, | + | |
|PointType=קבר | |PointType=קבר | ||
|Contributors=פלד דורון | |Contributors=פלד דורון | ||
|csrc=OZ16 | |csrc=OZ16 | ||
| - | |LastUpdate=1/7/2023 12: | + | |LastUpdate=1/7/2023 12:45:08 |
|WinId=638086920445975304 | |WinId=638086920445975304 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 12:45, 7 בינואר 2023
54 מ'
תקציר
הכפרים הערביים "קמון" ו"קירה" שכנו בין תל יקנעם למושבה יקנעם (הערה שלי: תיאור המיקום של הכפרים אינו מדויק). הם נבנו על חורבות יקנעם וקרת, עיירות הלוויים המקראיות. על פי תוכנית החלוקה, הכפרים היו אמורים להיכלל בשטחי המדינה היהודית. בסיומה של מלחמת העצמאות, תושבי הכפרים, עקרו לכפר כעביה. בתחילת שנות ה-90 ביקשו עקורי הכפרים וראשי התנועה האסלאמית מראש עיריית יקנעם לשקם את בית הקברות המוסלמי הנטוש שלהם "אל-מנצורה".
בשנת 1992, הגיעו למקום צעירים מהכפר כעביה שהגדירו עצמם: מחנות עבודה אסלאמיים, ובערבית "מעסכר" (מחנות צבאיים), הם ערכו באתר מחנה קיץ לבני הנוער, צאצאי התושבים, שבמהלכו נוקה האתר, גודר ושולט בפסוק קוראני המיוחד לשהידים: "אל תחשיבו את אלה אשר נהרגו בדרך האל כמתים חיים הם חיי אושר אצל ריבונם, המפרנסם בכבוד", והציבו שומר במקום. בשנתיים שלאחר מכן, נערכו שלושה מחנות עבודה דומים במקום. פעילות עקבית זו מטרתה אחת חרף העובדה שהשטח נמצא בתחום מועצת יקנעם, מבחינתם מדובר בשטח אקס טריטוריאלי ששב לשליטת המוסלמים "דאר אל אסלאם".
הרחבה
סיווג: קבר
נגישות:
מקור:פלד דורון
תאריך עדכון: 1/7/2023 12:45:08
קישורים חיצוניים
