תל פעור (חורבת זכנדח)
מתוך עמוד ענן
Marikriber (שיחה | תרומות) |
|||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.1478005504544 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.6665819799019 |
| - | |Height= | + | |Height=915 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=תל פעור (חורבת זכנדח) | |Name=תל פעור (חורבת זכנדח) | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
| - | בעבר כונה המקום על ידי הערבים ב"חרבת פעור" ובשם זה נשתמר עד היום הבאר העתיקה בגיא המערבי לתל, מקור השם פעור הוא בעיר המקראית ששכנה כאן והיתה אחת מערי יהודה בתחום (לא מופיע בשמות הערים בפירוטם בתנ"ך, אך מופיע פעמים בתרגום השבעים) והראשון שעמד על זיהוי זה היה הנוסע החוקר "ויקטור גרן" ואכן ממצא החרסים במקום שעיקרו ורובו הוא מהתקופה הישראלית. מאשש זיהוי זה. | + | בעבר כונה המקום על ידי הערבים ב"חרבת פעור" ובשם זה נשתמר עד היום הבאר העתיקה בגיא המערבי לתל, מקור השם פעור הוא בעיר המקראית ששכנה כאן והיתה אחת מערי יהודה בתחום (לא מופיע בשמות הערים בפירוטם בתנ"ך, אך מופיע פעמים בתרגום השבעים ביהושע ט"ו נט) והראשון שעמד על זיהוי זה היה הנוסע החוקר "ויקטור גרן" ואכן ממצא החרסים במקום שעיקרו ורובו הוא מהתקופה הישראלית. מאשש זיהוי זה. |
| + | |images=זכנדח.JPG, | ||
| + | |PointType=תל | ||
| + | |Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber | ||
| + | |csrc=I14 | ||
| + | |LastUpdate=1/2/2013 17:25:41 | ||
| + | |WinId=633827232040700001 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 17:25, 2 בינואר 2013
915 מ'
תקציר
תל המתנשא לגובה 924 מ' מעל פני הים,
ההגעה הנוחה לתל היא ממערב, (אם מטפסים מנחל הפירים עולים על הטרסות ועוקפים את מטעי הזיתים והגפנים)
על התל אין ממצאים רבים, מעט אבנים עתיקות משולבים בטרסות הנמצאות בשיא הגובה, שם יש גם מבנה בדואי ולידו בור מים משופץ במלט ובו מים זכים ורעננים (באמצע תמוז!)ליד המבנה הבדואי עמוד חלול עתיק.
במדרון המערבי של התל חצובות מערות קבורה רבות, חלקן יפות מאוד ובהם בור עמידה וכוכי קבורה. בחלקן ישנן עצמות.
בעבר כונה המקום על ידי הערבים ב"חרבת פעור" ובשם זה נשתמר עד היום הבאר העתיקה בגיא המערבי לתל, מקור השם פעור הוא בעיר המקראית ששכנה כאן והיתה אחת מערי יהודה בתחום (לא מופיע בשמות הערים בפירוטם בתנ"ך, אך מופיע פעמים בתרגום השבעים ביהושע ט"ו נט) והראשון שעמד על זיהוי זה היה הנוסע החוקר "ויקטור גרן" ואכן ממצא החרסים במקום שעיקרו ורובו הוא מהתקופה הישראלית. מאשש זיהוי זה.
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber
תאריך עדכון: 1/2/2013 17:25:41
קישורים חיצוניים
