חורבת מחוז (יבנה ים)
מתוך עמוד ענן
(שם:חורבת מחוז (יבנה ים). תיאור:המילה "מחוז" היא יחידאית במקרא, ומשמעותה ככל הנראה "נמל" (כך, בתהלים קז מדובר על ספנים המבקשים להגיע ל"מחוז חפצ) |
|||
| (11 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.693252444267 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.922819853019 |
|Height=9 | |Height=9 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=יבנה | + | |Name=חורבת מחוז (יבנה ים) |
| - | |Description= | + | |Description=המילה "מחוז" היא יחידאית במקרא, ומשמעותה ככל הנראה "נמל" (כך, בתהלים קז מדובר על ספנים המבקשים להגיע ל"מחוז חפצם"). כך, יישובים שונים בהם שכן מעגן כונו "מחוזא" (הנמל), כגון מחוזא בבבל, ומחוזא לשפת ים המלח ליד צוער. יתכן כי מכאן הגיע התנא "אבא יוסי המחוזי" (מכילתא, מסכתא דויהי בשלח, פ"ג). מבחינת הממצאים, מדובר ביישוב מהתקופה הכלכוליתית שבוצר בתקופה הכנענית התיכונה וסוללה מרשימה נשפכה סביבו שאותה ניתן לראות גם בימינו (זמנה הוא 2000-1550 לפנה"ס). המקום היה עיר נמל כנענית חשובה בברונזה המאוחרת. במאה ה-8 לפנה"ס הפכה העיר לבירת פחווה אשורית ובמאה ה-7 היתה תחת שלטון ממלכת יהודה. בתקופות הפרסית וההלניסטית עיר הנמל הגדולה הפכה למעורבת ביהודים ונוכרים וב163 לפנה"ס, המודיעין של יהודה המכבי דיווח לו שהגויים רוצים לרצוח את היהודים בסירותיהם ולכן הוא שרף את הנמל והספינות (הסיפור מופיע במכבים ב'). יוחנן הורקנוס שיקם אותה מחדש ובתקופה הבינזטית היא שוב שגשגה. בית עבאס (750-1150 לספירה) הפכו אותה לבסיס צבאי, אך הלחמים נטשו את המבצר כשראו באופק את ספינות הצלבנים. בתקופות שונות נודע המקום כ"מחוז", כמו גם בתעודות אל עמארנה ומהמאה ה-13 נודע המקום כנמל ראובן - מינת רובין, בשל קבר נבי רובין הסמוך אליו. |
| - | + | ||
לאחרונה נחשפה במקום וילה רומית עם רצפת פסיפס מאד מפוארת שכוסתה. | לאחרונה נחשפה במקום וילה רומית עם רצפת פסיפס מאד מפוארת שכוסתה. | ||
| - | | | + | על התל שרידים מוסלמיים :מגדל -בית מרחץ. |
| - | |Accessibility= | + | מבט על הסוללה הקדומה שהיקפה ממזרח -צפון ודרום.עיקר בסוללה בתחום הבסיס הצבאי. |
| + | |images=יבנהים.JPG,2021-09-18T07_33_46.407680295317.jpg,2023-06-06T21_46_59.093350818364.jpg | ||
| + | |Accessibility=רכב פרטי | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
| - | | | + | |Contributors=עמית הורן, Marikriber, היסטוריה על המפה, אסף י-ם, ארז כוכבי, צוות08, Gil.sh007, מיציפיצי |
| - | | | + | |csrc=mobile |
| - | + | |LastUpdate=6/7/2023 19:37:45 | |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633805958172900006 | |WinId=633805958172900006 | ||
| - | | | + | |LongDescription= |
| + | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 19:37, 7 ביוני 2023
9 מ'
תקציר
המילה "מחוז" היא יחידאית במקרא, ומשמעותה ככל הנראה "נמל" (כך, בתהלים קז מדובר על ספנים המבקשים להגיע ל"מחוז חפצם"). כך, יישובים שונים בהם שכן מעגן כונו "מחוזא" (הנמל), כגון מחוזא בבבל, ומחוזא לשפת ים המלח ליד צוער. יתכן כי מכאן הגיע התנא "אבא יוסי המחוזי" (מכילתא, מסכתא דויהי בשלח, פ"ג). מבחינת הממצאים, מדובר ביישוב מהתקופה הכלכוליתית שבוצר בתקופה הכנענית התיכונה וסוללה מרשימה נשפכה סביבו שאותה ניתן לראות גם בימינו (זמנה הוא 2000-1550 לפנה"ס). המקום היה עיר נמל כנענית חשובה בברונזה המאוחרת. במאה ה-8 לפנה"ס הפכה העיר לבירת פחווה אשורית ובמאה ה-7 היתה תחת שלטון ממלכת יהודה. בתקופות הפרסית וההלניסטית עיר הנמל הגדולה הפכה למעורבת ביהודים ונוכרים וב163 לפנה"ס, המודיעין של יהודה המכבי דיווח לו שהגויים רוצים לרצוח את היהודים בסירותיהם ולכן הוא שרף את הנמל והספינות (הסיפור מופיע במכבים ב'). יוחנן הורקנוס שיקם אותה מחדש ובתקופה הבינזטית היא שוב שגשגה. בית עבאס (750-1150 לספירה) הפכו אותה לבסיס צבאי, אך הלחמים נטשו את המבצר כשראו באופק את ספינות הצלבנים. בתקופות שונות נודע המקום כ"מחוז", כמו גם בתעודות אל עמארנה ומהמאה ה-13 נודע המקום כנמל ראובן - מינת רובין, בשל קבר נבי רובין הסמוך אליו.
לאחרונה נחשפה במקום וילה רומית עם רצפת פסיפס מאד מפוארת שכוסתה.
על התל שרידים מוסלמיים :מגדל -בית מרחץ.
מבט על הסוללה הקדומה שהיקפה ממזרח -צפון ודרום.עיקר בסוללה בתחום הבסיס הצבאי.
הרחבה
סיווג: תל
נגישות: רכב פרטי
מקור:עמית הורן, Marikriber, היסטוריה על המפה, אסף י-ם, ארז כוכבי, צוות08, Gil.sh007, מיציפיצי
תאריך עדכון: 6/7/2023 19:37:45
קישורים חיצוניים
