חרבת אל-קוט
מתוך עמוד ענן
(שם:חרבת אל-קוט. תיאור:חורבה קדומה שמרבית שרידיה הדלים הושחתו לאחר שערבים ביצעו במקום הכשרות קרקע. בעיקר ניתן לזיהוי הנדבך התחתון של הקיר ה) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|Lat=31.60736774305 | |Lat=31.60736774305 | ||
|Height=967 | |Height=967 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=No |
|Name=חרבת אל-קוט | |Name=חרבת אל-קוט | ||
|Description=חורבה קדומה שמרבית שרידיה הדלים הושחתו לאחר שערבים ביצעו במקום הכשרות קרקע. בעיקר ניתן לזיהוי הנדבך התחתון של הקיר המזרחי של המצודה הריבועית שאורך צלעה היה כ 30 מטר. | |Description=חורבה קדומה שמרבית שרידיה הדלים הושחתו לאחר שערבים ביצעו במקום הכשרות קרקע. בעיקר ניתן לזיהוי הנדבך התחתון של הקיר המזרחי של המצודה הריבועית שאורך צלעה היה כ 30 מטר. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
הפרסים והרומים השתמשו גם הם בשרידי המבנים במקום כמצודה על דרך ההר - בין בית לחם לחברון. יש המזהים במקום את אחת מתחנות המשמר הרומיות כנזכר במקורות בני התקופה, שנבנו סביב אזור ירושלים במטרה למנוע קיום יהודי באזור, "כפר לקיטיא". | הפרסים והרומים השתמשו גם הם בשרידי המבנים במקום כמצודה על דרך ההר - בין בית לחם לחברון. יש המזהים במקום את אחת מתחנות המשמר הרומיות כנזכר במקורות בני התקופה, שנבנו סביב אזור ירושלים במטרה למנוע קיום יהודי באזור, "כפר לקיטיא". | ||
| - | + | ||
| - | | | + | בתצ"א ניתן לראות בברור שרידי קירות היוצרות ריבוע 30 על 30 מטר. |
| + | |LongDescription=הפניות: | ||
| + | יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח. מ' כוכבי. הסקר בארץ יהודה. אתר מספר 79. | ||
| + | |||
| + | הר יהודה בתקופת המקרא. א' עופר. דוקטורט. תשנ"ג. | ||
| + | אתר 234. | ||
| + | |||
| + | |||
|PointType=חורבה | |PointType=חורבה | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Yehuda65, שמעון כהן, ח.א. | + | |Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Yehuda65, שמעון כהן, ח.א., Aviza |
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=7/4/2023 09:00:36 |
|WinId=633781712499800185 | |WinId=633781712499800185 | ||
| - | | | + | |Accessibility= |
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| + | |images= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 09:00, 4 ביולי 2023
967 מ'
תקציר
חורבה קדומה שמרבית שרידיה הדלים הושחתו לאחר שערבים ביצעו במקום הכשרות קרקע. בעיקר ניתן לזיהוי הנדבך התחתון של הקיר המזרחי של המצודה הריבועית שאורך צלעה היה כ 30 מטר.
במקום היתה מצודה ישראלית (ברזל2) כחלק ממערך הביצורים של מלכי יהודה סביב ירושלים והדרכים העולים אליה.
למרגלות הגבעה בור מים יפה, למעשה מדובר בבור פעמון שפתחו קורה בבטון ובפתח מסודר ושוקת לידה. הבור מכיל מים נקיים וזכים הטובים לשתייה, (לפחות כך בתחילת הקיץ..)
הפרסים והרומים השתמשו גם הם בשרידי המבנים במקום כמצודה על דרך ההר - בין בית לחם לחברון. יש המזהים במקום את אחת מתחנות המשמר הרומיות כנזכר במקורות בני התקופה, שנבנו סביב אזור ירושלים במטרה למנוע קיום יהודי באזור, "כפר לקיטיא".
בתצ"א ניתן לראות בברור שרידי קירות היוצרות ריבוע 30 על 30 מטר.
הרחבה
הפניות: יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח. מ' כוכבי. הסקר בארץ יהודה. אתר מספר 79.
הר יהודה בתקופת המקרא. א' עופר. דוקטורט. תשנ"ג.
אתר 234.
סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, עמית הורן, Yehuda65, שמעון כהן, ח.א., Aviza
תאריך עדכון: 7/4/2023 09:00:36
קישורים חיצוניים
