תל סחר-מגדים
מתוך עמוד ענן
(שם:תל סחר-מגדים. תיאור:כנראה שפה שכנה "קרתא" הקדומה שמוזכרת בשטחי ההתנחלות הישראלית. אתר 56 במפה 26 (עתלית) של סקר רשות העתיקות (ראה קשור). המק) |
|||
| (5 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.948130700629 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.724061738527 |
| - | |Height= | + | |Height=8 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=תל סחר-מגדים | |Name=תל סחר-מגדים | ||
| - | |Description=כנראה שפה שכנה "קרתא" הקדומה שמוזכרת בשטחי ההתנחלות הישראלית. | + | |Description=כנראה שפה שכנה "קרתא" הקדומה שמוזכרת בשטחי ההתנחלות הישראלית. אתר 56 במפה 26 (עתלית) של סקר רשות העתיקות (ראה קשור). |
המקום היה בשיאו כעיר סחר ימית פניקית מבוצרת שננטשה במאה השלישית לפנה"ס מפני כיבושו של אלכסנדר הגדול שעבר על דרך הים דרומה למצרים. | המקום היה בשיאו כעיר סחר ימית פניקית מבוצרת שננטשה במאה השלישית לפנה"ס מפני כיבושו של אלכסנדר הגדול שעבר על דרך הים דרומה למצרים. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
מקבורות אפר פניקיות וכלים רבים שהם כלי ייבוא אל מעבר לים מעידים הן על יושבי המקום ותרבותם והן על משלוח ידם. | מקבורות אפר פניקיות וכלים רבים שהם כלי ייבוא אל מעבר לים מעידים הן על יושבי המקום ותרבותם והן על משלוח ידם. | ||
| - | חלקים גדולים מן העיר נחשפו למרות שחלקה המערבי נהרס עקב סלילת וחציבת כביש החוף. | + | חלקים גדולים מן העיר נחשפו למרות שחלקה המערבי נהרס עקב סלילת וחציבת כביש החוף וחלקו המזרחי של התל הופרע ע"י פסי הרכת. |
במקום ממצאי ישוב גם מתקופת הברונזה המאוחרת שביניהם גם כלים שיובאו מעבר לים. | במקום ממצאי ישוב גם מתקופת הברונזה המאוחרת שביניהם גם כלים שיובאו מעבר לים. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מוזכר ע"י הנוסע מבורדו כ"מוטאציו"-מקום החלפת הסוסים. | מוזכר ע"י הנוסע מבורדו כ"מוטאציו"-מקום החלפת הסוסים. | ||
| - | המקום אינו מתוייר כלל. | + | המקום אינו מתוייר כלל. שרידי מבנים וחומות על התל, בנוסף לכוורות. |
| - | | | + | |
| + | מקום זה מזוהה עם "משאל" של שבט אשר, ומקור השם הוא הנחל החצוב של נחל אורן שלדרומו (שלאל בערבית אשד, מפל מים) וגם השם קרתה הפיניקית לקוח מזה ע"פ משמעותו ביונית מענין קרנים ע"ש החציבה, אבל קרתה של זבולון אינה מתאימה לנחלת שבט אשר. | ||
| + | |images=תלסחרמגדים.JPG | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
| - | + | |Contributors=שירין ב.י, Marikriber, יוסף רוטשטיין, היסטוריה על המפה | |
| - | + | |csrc=mobile | |
| - | |Contributors=שירין ב.י | + | |LastUpdate=5/11/2024 15:50:37 |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633481272715369071 | |WinId=633481272715369071 | ||
| - | | | + | |LongDescription= |
| + | |ExtLinks=http://www.antiquities.org.il/survey/newmap.asp#zoom | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 15:50, 11 במאי 2024
8 מ'
תקציר
כנראה שפה שכנה "קרתא" הקדומה שמוזכרת בשטחי ההתנחלות הישראלית. אתר 56 במפה 26 (עתלית) של סקר רשות העתיקות (ראה קשור).
המקום היה בשיאו כעיר סחר ימית פניקית מבוצרת שננטשה במאה השלישית לפנה"ס מפני כיבושו של אלכסנדר הגדול שעבר על דרך הים דרומה למצרים.
בין הממצאים במקום מן התקופה הפרסית הממצא הפניקי הוא הכי בולט.
מקבורות אפר פניקיות וכלים רבים שהם כלי ייבוא אל מעבר לים מעידים הן על יושבי המקום ותרבותם והן על משלוח ידם.
חלקים גדולים מן העיר נחשפו למרות שחלקה המערבי נהרס עקב סלילת וחציבת כביש החוף וחלקו המזרחי של התל הופרע ע"י פסי הרכת.
במקום ממצאי ישוב גם מתקופת הברונזה המאוחרת שביניהם גם כלים שיובאו מעבר לים.
בתקופה הביזנטית בתחילת המאה הרביעית במקום הייתה מצודת דרכם ומשמר ע"פ הממצאים.
מוזכר ע"י הנוסע מבורדו כ"מוטאציו"-מקום החלפת הסוסים.
המקום אינו מתוייר כלל. שרידי מבנים וחומות על התל, בנוסף לכוורות.
מקום זה מזוהה עם "משאל" של שבט אשר, ומקור השם הוא הנחל החצוב של נחל אורן שלדרומו (שלאל בערבית אשד, מפל מים) וגם השם קרתה הפיניקית לקוח מזה ע"פ משמעותו ביונית מענין קרנים ע"ש החציבה, אבל קרתה של זבולון אינה מתאימה לנחלת שבט אשר.
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:שירין ב.י, Marikriber, יוסף רוטשטיין, היסטוריה על המפה
תאריך עדכון: 5/11/2024 15:50:37
קישורים חיצוניים
http://www.antiquities.org.il/survey/newmap.asp#zoom
