חרבת עלם אל-הדא
מתוך עמוד ענן
(שם:חרבת עלם אל-הדא. תיאור:האגדה מספרת על נבי הודא (יהודה בן יעקב) שציון קברו נמצא מצפון להר עיבל. יום אחד, ברעותו את הצאן בחברת משרתו, הוא כמע) |
|||
| (4 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.197451096046 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.153908315863 |
| - | |Height= | + | |Height=628 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=חרבת עלם אל-הדא | |Name=חרבת עלם אל-הדא | ||
| - | |Description= | + | |Description=האגדה מספרת על נבי הודא (יהודה בן יעקב) שציון קברו נמצא מצפון להר עיבל. יום אחד, ברעותו את הצאן בחברת משרתו, הוא כמעט התייבש מצמא בח'רבת ג'רעה הסמוכה (שפירוש שמה - "החורבה בה מרווים את הצמא"). המשרת (בערבית - ע'לאם) - רץ והביא מים להשיב את נפש אדונו. על כן זכתה ח'רבת ג'רעה בשמה, והמשרת זכה להתעלות למעלת שייח'. לאחר מותו, נקבר בסמוך למקום בו זכה בתהילתו, וההר נקרא ע'לאם אל הודא - כלומר השייח' משרתו (נערו) של יהודה. |
| + | מהפסגה נוף מרהיב של האזור ולכיוון רצועת החוף. | ||
| + | לצד מבנה המקאם החרב יש חורשת עצי אלון מצוי ענקיים שנשתמרו בשל קדושת המקום. | ||
| - | סביב הפסגה נוגסים המחצבות בנוף ומאיימים להחריבו כליל | + | סביב הפסגה נוגסים המחצבות בנוף ומאיימים להחריבו כליל והאזור עובר הרס זדוני וללא פיקוח או מגבלה בידי תושבי האזור הערבים החוצבים כאן ללא פיקוח הגבלה ותכנון. כידוע באזור זה החוק חל רק על היהודים... |
| - | | | + | |images=IMG 1251.JPG,2024-05-31T16_01_18.90423734596.jpg |
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |PointType= | + | |PointType=ארכיאולוגיה - אחר |
| - | | | + | |Contributors=מאיר רוטר, מבית אל שכמה, עמית הורן, לוי פילנט |
| - | | | + | |csrc=mobile |
| - | + | |LastUpdate=5/31/2024 12:52:37 | |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633720581620626614 | |WinId=633720581620626614 | ||
| - | | | + | |LongDescription= |
| + | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 12:52, 31 במאי 2024
628 מ'
תקציר
האגדה מספרת על נבי הודא (יהודה בן יעקב) שציון קברו נמצא מצפון להר עיבל. יום אחד, ברעותו את הצאן בחברת משרתו, הוא כמעט התייבש מצמא בח'רבת ג'רעה הסמוכה (שפירוש שמה - "החורבה בה מרווים את הצמא"). המשרת (בערבית - ע'לאם) - רץ והביא מים להשיב את נפש אדונו. על כן זכתה ח'רבת ג'רעה בשמה, והמשרת זכה להתעלות למעלת שייח'. לאחר מותו, נקבר בסמוך למקום בו זכה בתהילתו, וההר נקרא ע'לאם אל הודא - כלומר השייח' משרתו (נערו) של יהודה.
מהפסגה נוף מרהיב של האזור ולכיוון רצועת החוף.
לצד מבנה המקאם החרב יש חורשת עצי אלון מצוי ענקיים שנשתמרו בשל קדושת המקום.
סביב הפסגה נוגסים המחצבות בנוף ומאיימים להחריבו כליל והאזור עובר הרס זדוני וללא פיקוח או מגבלה בידי תושבי האזור הערבים החוצבים כאן ללא פיקוח הגבלה ותכנון. כידוע באזור זה החוק חל רק על היהודים...
הרחבה
סיווג: ארכיאולוגיה - אחר
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, מבית אל שכמה, עמית הורן, לוי פילנט
תאריך עדכון: 5/31/2024 12:52:37
קישורים חיצוניים
