חורבת אל-חמדיה

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(3 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=35.1479673481433
+
|Lon=35.147967348143
-
|Lat=31.6697566228664
+
|Lat=31.669756622866
|Height=909
|Height=909
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=חורבת אל-חמדיה
|Name=חורבת אל-חמדיה
-
|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.
+
|Description=מדרום לראש הגבעה ציון קבר של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" המבנה שמור ובשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח ובקירו הדרומי מיחראב. מדרגות עולות אל הגג ומאפשרות תצפית.
-
 
+
החורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים.  
-
 
+
החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצלבנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.
-
 
+
-
החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.
+
-
 
+
-
 
+
-
 
+
למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.
למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.
-
|images=חמדיהמזרח.JPG,
+
|images=חמדיהמזרח.JPG
|PointType=חורבה
|PointType=חורבה
-
|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber
+
|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321, ליאו
-
|csrc=I14
+
|csrc=mobile
-
|LastUpdate=1/2/2013 17:30:59
+
|LastUpdate=5/31/2024 15:25:09
|WinId=633827249098201150
|WinId=633827249098201150
|LongDescription=
|LongDescription=

גרסה אחרונה מתאריך 15:25, 31 במאי 2024

חמדיהמזרח.JPG

   909 מ'

תקציר

מדרום לראש הגבעה ציון קבר של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" המבנה שמור ובשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח ובקירו הדרומי מיחראב. מדרגות עולות אל הגג ומאפשרות תצפית. החורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצלבנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה. למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.

הרחבה



סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321, ליאו
תאריך עדכון: 5/31/2024 15:25:09

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים