ביכ"ס כפר נחום

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(2 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=35.576049842349
+
|Lon=35.575403992305056
-
|Lat=32.881245144786
+
|Lat=32.88099612800029
-
|Height=-205
+
|Height=-203
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
-
|Name=כפר נחום
+
|Name=ביכ"ס כפר נחום
-
|Description=עיר מרכזית וחשובה שהגיעה לשיאה בימי התלמוד והמשנה.  כפר נחום, ששטחו 60 דונם ושעל פי ההערכות הכיל 1,500 תושבים, הוקם במאה השנייה לפנה"ס, כפי שמעידים מטבעות חשמונאיים שנמצאו באתר. בתקופה הרומית שימש הכפר כעמדת גביית מכס, והגן עליו חיל מצב בפיקוד קנטוריון. לפי דברי יוסף בן מתתיהו הייתה זו עיירה במרכזה של בקעת גינוסר הפורייה. תושביו התפרנסו מדיג, חקלאות ומסחר. הכפר נזכר בגמרא (מנחות פה.) בתור מקום שהביאו משם חטים לבית המקדש. את הכפר חצתה דרך אימפריאלית שהוליכה אל הירדן, ועדות לכך אפשר למצוא באבן מיל רומית מימי הקיסר הדריאנוס שהתגלתה במקום ועליה הכתובת:  "אימפרטור קיסר, בנו של טריינוס האלוהי מנצח הפרתים בנו של נרוה האלוהי טריינוס הדריינוס אוגוסטוס". על פי הברית החדשה כפר נחום שימש כעירו של ישו - "וירד באנייה ויעבר ויבוא אל עירו" (מתי ט"ו, וכן שם ה' ה', ח' ה' ועוד), לשם עבר מנצרת - "ויעזב את נצרת ויבוא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים" (מתי ד' י"ג), וכי הוא קבע בכפר נחום את מרכז-פעילותו בגליל לתקופה ארוכה. מסופר כי בכפר נחום ישו מחיה את בתו של יאיר ראש בית הכנסת (מתי ט), מגרש שדים, מלמד בבית הכנסת, גר בביתו של פטרוס, מרפא את חמתו של פטרוס ומכאן הוא יוצא למקומות אחרים שבהם הוא עושה ניסים כמו כורסי. עוד מסופר כי ישו בחר כאן את חמשת השליחים החשובים שלו: שמעון (פטרוס) הדייג הבריון שהתגורר במקום, אנדראוס (אנדריי) שהיה אף הוא דייג, יעקב ויוחנן (ג'יימס וג'ון) בני זבדי ואת מתי לוי המוכס המקומי שרץ אחריו. מאחר והתושבים היהודים של כפר נחום, בית צידה וכורזין לא הסכימו לקבל את רעיונותיו, וניבא להם את גורלה של סדום (מתי י"א, כ"ג).  כפר נחום לא השתתף במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. בתקופה הרומית ביזנטית ישבו כאן קהילה יהודית בסמוך לקהילה הנוצרית.
+
|Description=עיר מרכזית וחשובה שהגיעה לשיאה בימי התלמוד והמשנה.  כפר נחום, ששטחו 60 דונם ושעל פי ההערכות הכיל 1,500 תושבים, הוקם במאה השנייה לפנה"ס, כפי שמעידים מטבעות חשמונאיים שנמצאו באתר. בתקופה הרומית שימש הכפר כעמדת גביית מכס, והגן עליו חיל מצב בפיקוד קנטוריון. לפי דברי יוסף בן מתתיהו הייתה זו עיירה במרכזה של בקעת גינוסר הפורייה. תושביו התפרנסו מדיג, חקלאות ומסחר. הכפר נזכר בגמרא (מנחות פה.) בתור מקום שהביאו משם חטים לבית המקדש. את הכפר חצתה דרך אימפריאלית שהוליכה אל הירדן, ועדות לכך אפשר למצוא באבן מיל רומית מימי הקיסר הד
 +
  כפר נחום לא השתתף במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. בתקופה הרומית ביזנטית ישבו כאן קהילה יהודית בסמוך לקהילה הנוצרית.
-
בית הכנסת בכפר נחום הוא הגדול ביותר מבין בתי הכנסת של התקופה הביזנטית, מבנה הגיר הבהיר בולט על פני השכונה העתיקה עם אבני הבזלת הכהות, וגודלו 21.8X13.7 ולצידו אולם ששימש לקידושים כמו שהיהודים אוהבים. חלקיו המפוארים מצפון, והשחזור בוצע ברובו כבר בשנת 1926 כפי שמעידה הכתובת הלטינית במקום.
+
בית הכנסת בכפר נחום הוא הגדול ביותר מבין בתי הכנסת של התקופה הביזנטית, מבנה הגיר הבהיר בולט על פני השכונה העתיקה עם אבני הבזלת הכהות, וגודלו 21.8X13.7
-
 
+
חרתות
-
בשנת 749 הכפר נהרס עד היסוד ברעידת אדמה ומעט מאוחר יותר נבנה מחדש צפונית-מזרחית למיקומו הישן, במקום בו ניצבת היום כנסיית 12 השליחים  - ראו ערך נפרד ממזרח.
+
|images=כפרנחוםביכנ.JPG
-
|images=כפרנחוםביכנ.JPG,
+
|PointType=תל
|PointType=תל
-
|Contributors=שירין ב.י, זברגר, אבק, הרטל, עמית הורן, Mikeamud, צפוני אמיתי, Marikriber, Gchetrit, אבי שטרן, יוסף רוטשטיין
+
|Contributors=שירין ב.י, זברגר, אבק, הרטל, עמית הורן, Mikeamud, צפוני אמיתי, Marikriber, Gchetrit, אבי שטרן, יוסף רוטשטיין, ליאו, חצרון
-
|csrc=I14
+
|csrc=SZ18
-
|LastUpdate=2/22/2017 08:11:15
+
|LastUpdate=10/14/2024 05:38:47
|WinId=633477608816011547
|WinId=633477608816011547
|LongDescription=
|LongDescription=

גרסה אחרונה מתאריך 05:38, 14 באוקטובר 2024

כפרנחוםביכנ.JPG

   -203 מ'

תקציר

עיר מרכזית וחשובה שהגיעה לשיאה בימי התלמוד והמשנה. כפר נחום, ששטחו 60 דונם ושעל פי ההערכות הכיל 1,500 תושבים, הוקם במאה השנייה לפנה"ס, כפי שמעידים מטבעות חשמונאיים שנמצאו באתר. בתקופה הרומית שימש הכפר כעמדת גביית מכס, והגן עליו חיל מצב בפיקוד קנטוריון. לפי דברי יוסף בן מתתיהו הייתה זו עיירה במרכזה של בקעת גינוסר הפורייה. תושביו התפרנסו מדיג, חקלאות ומסחר. הכפר נזכר בגמרא (מנחות פה.) בתור מקום שהביאו משם חטים לבית המקדש. את הכפר חצתה דרך אימפריאלית שהוליכה אל הירדן, ועדות לכך אפשר למצוא באבן מיל רומית מימי הקיסר הד

 כפר נחום לא השתתף במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. בתקופה הרומית ביזנטית ישבו כאן קהילה יהודית בסמוך לקהילה הנוצרית.

בית הכנסת בכפר נחום הוא הגדול ביותר מבין בתי הכנסת של התקופה הביזנטית, מבנה הגיר הבהיר בולט על פני השכונה העתיקה עם אבני הבזלת הכהות, וגודלו 21.8X13.7 חרתות

הרחבה



סיווג: תל
נגישות:
מקור:שירין ב.י, זברגר, אבק, הרטל, עמית הורן, Mikeamud, צפוני אמיתי, Marikriber, Gchetrit, אבי שטרן, יוסף רוטשטיין, ליאו, חצרון
תאריך עדכון: 10/14/2024 05:38:47

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים