חורבת בינת בר
מתוך עמוד ענן
(שם:חורבת בינת בר. תיאור:בקצה מצוק נישא ומעט גם למרגלותיו, נמצאים שרידי ישוב שבסקרים שנערכו במקום נמצאו בו ממצאים המתארכים את הישוב לתקופת) |
|||
| (11 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.056756138802 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.054167299322 |
| - | |Height= | + | |Height=312 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=חורבת בינת בר | |Name=חורבת בינת בר | ||
| - | |Description= | + | |Description=בקצה מצוק נישא ומעט גם למרגלותיו, נמצאים שרידי ישוב שבסקרים שנערכו במקום נמצאו בו ממצאים המתארכים את הישוב לתקופת המלוכה. |
| - | + | במקום בורות לאגירת מים, שמערכת תעלות מאורגנת וחצובה בקרקע הסלעית המרכיבה את המצוקים סביב, מזרימה את מי נגר הגשם לתוך הבורות. במקום גם מתקנים חקלאים שונים בעיקר גתות ובודדות להפקת שמן זית. | |
| - | + | הוואדי, למרגלות המצוק בו זורם נחל שילה, נקרא ואדי צרידה, כמו גם הבאר העתיקה והנובעת לצד הנחל. בנוסף לנאמר, האזור בו נמצאת החורבה הוא שטח נחלת אפרים. כל זאת מביא לזיהוי המקום כצרדה המקראית - עיר מולדתו של ירבעם בן נבט, המלך הישראלי הראשון. | |
| + | פרט נוסף שיכול להתאים הוא מיקום העיר במקום קשה לגישה וה"מבוצר" סביבו בקירות סלע תמירים ומצוקים, מתאים לעיר של משפחת המורד במלוכה, כפי שהיה ירבעם בשלהי תקופת מלכות שלמה, אז היה מבוקש מס'-1 עד לבריחתו למצרים. | ||
| + | העיר צרדה מוזכרת גם כעירו של יוסי בן יועזר איש צרדה המוכר בפרקי אבות, אלא שיוסי בן יועזר יחד עם יוסי בן יוחנן מירושלים, היו הזוג הראשון לתקופת הזוגות, ממש ערב תחילת האימפריה החשמונאית, ואז עדין לא הגיעה התפשטות הישוב היהודי עד לכאן, ועל כן אין מדובר כאן בצרדה של ימי בית שני, שהיא ככל הנראה הייתה בסמוך לכפר סורדא המשמר גם הוא את השם צרדה. | ||
| - | |PointType= | + | ליד המערה יש צוקים. מומלץ ללכת לשם ולראות את הפרסה של נחל שילה. |
| - | |Contributors=טיזו, עמית הורן, Digger | + | זהירות רוח חזקה! |
| - | |LastUpdate= | + | |images=2015.04.23-134229.778.android.jpg,2022-01-10T08_59_28.067356137042.jpg,2022-01-10T08_59_57.440893274496.jpg |
| + | |Accessibility=ברגל | ||
| + | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| + | |Contributors=טיזו, עמית הורן, Digger, מאיר רוטר, ליאו, מאיר כהנא, אייל24, Orir, אוריש123, Galya, חיים חבשוש, איש חיפה | ||
| + | |csrc=mobile | ||
| + | |LastUpdate=10/12/2022 04:12:51 | ||
|WinId=633434522749288339 | |WinId=633434522749288339 | ||
| - | + | |LongDescription=בראש מצודת הסלע מתקני לחיצת זיתים וגם לצד פתח המערה המפולשת. עיין: כוכבי משה, זהויה של הצרידה...,ארץ ישראל כ',ירושלים תשמ"ט | |
| - | |LongDescription= | + | |
| - | + | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 04:12, 12 באוקטובר 2022
312 מ'
תקציר
בקצה מצוק נישא ומעט גם למרגלותיו, נמצאים שרידי ישוב שבסקרים שנערכו במקום נמצאו בו ממצאים המתארכים את הישוב לתקופת המלוכה.
במקום בורות לאגירת מים, שמערכת תעלות מאורגנת וחצובה בקרקע הסלעית המרכיבה את המצוקים סביב, מזרימה את מי נגר הגשם לתוך הבורות. במקום גם מתקנים חקלאים שונים בעיקר גתות ובודדות להפקת שמן זית.
הוואדי, למרגלות המצוק בו זורם נחל שילה, נקרא ואדי צרידה, כמו גם הבאר העתיקה והנובעת לצד הנחל. בנוסף לנאמר, האזור בו נמצאת החורבה הוא שטח נחלת אפרים. כל זאת מביא לזיהוי המקום כצרדה המקראית - עיר מולדתו של ירבעם בן נבט, המלך הישראלי הראשון. פרט נוסף שיכול להתאים הוא מיקום העיר במקום קשה לגישה וה"מבוצר" סביבו בקירות סלע תמירים ומצוקים, מתאים לעיר של משפחת המורד במלוכה, כפי שהיה ירבעם בשלהי תקופת מלכות שלמה, אז היה מבוקש מס'-1 עד לבריחתו למצרים.
העיר צרדה מוזכרת גם כעירו של יוסי בן יועזר איש צרדה המוכר בפרקי אבות, אלא שיוסי בן יועזר יחד עם יוסי בן יוחנן מירושלים, היו הזוג הראשון לתקופת הזוגות, ממש ערב תחילת האימפריה החשמונאית, ואז עדין לא הגיעה התפשטות הישוב היהודי עד לכאן, ועל כן אין מדובר כאן בצרדה של ימי בית שני, שהיא ככל הנראה הייתה בסמוך לכפר סורדא המשמר גם הוא את השם צרדה.
ליד המערה יש צוקים. מומלץ ללכת לשם ולראות את הפרסה של נחל שילה.
זהירות רוח חזקה!
הרחבה
בראש מצודת הסלע מתקני לחיצת זיתים וגם לצד פתח המערה המפולשת. עיין: כוכבי משה, זהויה של הצרידה...,ארץ ישראל כ',ירושלים תשמ"ט
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: ברגל
מקור:טיזו, עמית הורן, Digger, מאיר רוטר, ליאו, מאיר כהנא, אייל24, Orir, אוריש123, Galya, חיים חבשוש, איש חיפה
תאריך עדכון: 10/12/2022 04:12:51
קישורים חיצוניים
