חרבת עגלגל (ח'רבת עַגַ'נְג'וּל)
מתוך עמוד ענן
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=276 | |Height=276 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name= | + | |Name=חרבת עגלגל (ח'רבת עַגַ'נְג'וּל) |
| - | |Description=חורבה | + | |Description=חורבה בה שרידי יישוב קדום וכפר ערבי זעיר שננטש במלחמת העצמאות ביולי 1948 במבצע דני. הכפר עג'נג'ול נזכר במיקום זה עוד בהקדש חאצכי סולטאן משנת 1552 ככפר בת של ביר מאעין הסמוכה מצפון. במפת הקרן הבריטית מ- 1878 האתר מסומן בשמו כחורבה נטושה. הכפר המודרני הזעיר במקום הוקם בסוף המאה ה19 או תחילת המאה ה20, ב1931 מנה בקושי 19 נפשות ואין מידע על צמיחתו מאוחר יותר אף שברור שהא הייתה מועטה מאד. מן החורבה לא נמצאו כמעט שרידים פרט לאבנים עתיקות הפזורות או נמצאות כגל אבנים בשטח. בחורבה גם מערות שבאחת מהם גומחות בעלות מעקה והיא ככל הנראה מערת קבורה. המערות שמשו למגורים בעת שהכפר במקום היה נושב. בסקר שנערך (פינקלשטין, גופנא ופורת) ממצא החרסים מתקופת הברונזה התיכונה. ובעיקר מן התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית. כמובן ימי הביניים. הכפר ששכן על גבי החורבה השתייך לחמולת אבו ג'וש והיה כפר בת של בית נובא. בשל שם המקום ומקומו מזהים חורבה זאת עם בית עגל המופיע במפת ז'קוטין בשלהי המאה ה-18. בצד הדרום מערבי של החורבה נותרו שני קברים מהכפר הערבי. |
כחלק מהסכמי שביתת האש עם ירדן, הלורד ברנדוט עזר לגבש הסכם בתחילת אוגוסט 1948 לפיו 400 מתושבי האזור שכללו את תושבי עג'נג'ול ותושבי חורבת בוירה (קילומטר צפון מערבה בחורבת בארית) יורשו לחזור לבתיהם תמורת הפעלת קו המים לירושלים בידי הירדנים. ב11 לחודש פוצץ בית המשאבות הבריטי ליד לטרון בידי קציני גדוד 2 הירדני שישב בבית ליקיא ושסברו שהסדר עם ישראל הוא בזיון, הדבר גרם לביטול סעיפים אלו בהסכם והתושבים איבדו את ההזדמנות לשוב לבתיהם. | כחלק מהסכמי שביתת האש עם ירדן, הלורד ברנדוט עזר לגבש הסכם בתחילת אוגוסט 1948 לפיו 400 מתושבי האזור שכללו את תושבי עג'נג'ול ותושבי חורבת בוירה (קילומטר צפון מערבה בחורבת בארית) יורשו לחזור לבתיהם תמורת הפעלת קו המים לירושלים בידי הירדנים. ב11 לחודש פוצץ בית המשאבות הבריטי ליד לטרון בידי קציני גדוד 2 הירדני שישב בבית ליקיא ושסברו שהסדר עם ישראל הוא בזיון, הדבר גרם לביטול סעיפים אלו בהסכם והתושבים איבדו את ההזדמנות לשוב לבתיהם. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
|Accessibility=רכב שטח | |Accessibility=רכב שטח | ||
|PointType=חורבה | |PointType=חורבה | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, Shaloma, ליאו | + | |Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, Shaloma, ליאו, אסףעדי |
|csrc=IZ14 | |csrc=IZ14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=10/8/2024 18:24:33 |
|WinId=634504156823722622 | |WinId=634504156823722622 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 18:24, 8 באוקטובר 2024
276 מ'
תקציר
חורבה בה שרידי יישוב קדום וכפר ערבי זעיר שננטש במלחמת העצמאות ביולי 1948 במבצע דני. הכפר עג'נג'ול נזכר במיקום זה עוד בהקדש חאצכי סולטאן משנת 1552 ככפר בת של ביר מאעין הסמוכה מצפון. במפת הקרן הבריטית מ- 1878 האתר מסומן בשמו כחורבה נטושה. הכפר המודרני הזעיר במקום הוקם בסוף המאה ה19 או תחילת המאה ה20, ב1931 מנה בקושי 19 נפשות ואין מידע על צמיחתו מאוחר יותר אף שברור שהא הייתה מועטה מאד. מן החורבה לא נמצאו כמעט שרידים פרט לאבנים עתיקות הפזורות או נמצאות כגל אבנים בשטח. בחורבה גם מערות שבאחת מהם גומחות בעלות מעקה והיא ככל הנראה מערת קבורה. המערות שמשו למגורים בעת שהכפר במקום היה נושב. בסקר שנערך (פינקלשטין, גופנא ופורת) ממצא החרסים מתקופת הברונזה התיכונה. ובעיקר מן התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית. כמובן ימי הביניים. הכפר ששכן על גבי החורבה השתייך לחמולת אבו ג'וש והיה כפר בת של בית נובא. בשל שם המקום ומקומו מזהים חורבה זאת עם בית עגל המופיע במפת ז'קוטין בשלהי המאה ה-18. בצד הדרום מערבי של החורבה נותרו שני קברים מהכפר הערבי.
כחלק מהסכמי שביתת האש עם ירדן, הלורד ברנדוט עזר לגבש הסכם בתחילת אוגוסט 1948 לפיו 400 מתושבי האזור שכללו את תושבי עג'נג'ול ותושבי חורבת בוירה (קילומטר צפון מערבה בחורבת בארית) יורשו לחזור לבתיהם תמורת הפעלת קו המים לירושלים בידי הירדנים. ב11 לחודש פוצץ בית המשאבות הבריטי ליד לטרון בידי קציני גדוד 2 הירדני שישב בבית ליקיא ושסברו שהסדר עם ישראל הוא בזיון, הדבר גרם לביטול סעיפים אלו בהסכם והתושבים איבדו את ההזדמנות לשוב לבתיהם.
יהודה זיו כותב: במחציתה השנייה של המאה ה-19, לאחר שצבא מצרים בפיקודו של אִבְּרָאהִים פֶּחָה כבש את הארץ אך הוכרח לסגת ממנה בלחץ מעצמות אירופה (1840-1832), עברה על ארץ ישראל תקופת תוהו ובוהו, של 'איש הישר בעיניו יעשה'. בניסיון להשליט בה סדר, הביא אז השלטון העות'מאני לכאן מן הקווקז לוחמים צ'רקסים – שבמקביל לראשית ההתיישבות היהודית החדשה התיישבו בשלהי המאה ה-19 בגלעד, בגולן ובגליל; בעוד האינגושים – שאף הם היו מן הקווקז – הגיעו הנה כאמור לפני כחמש מאות שנה. כתום כיבוש הארץ, כאמור במאה ה-16, ראו מקצת האינגושים כי טוב ובמקום לשוב אל ארצם החליטו להישאר כאן. תחילה ישבו בח'רבת עַגַ'נְג'וּל, שבדרום-מזרחו של חבל מודיעין )היום חורבת עֲגַלְגָּל, מדרום למכבים-רֵעוּת), וביושבם שם, סמוך לצומת לטרון, זכו בגביית המס מכל העוברים ושבים העושים את דרכם בין ירושלים ליפו. בפי שכניהם הערבים – אשר ההגה 'ג' איננו קיים בלשונם – נתגלגל השם אִנְגוּשׁ בכינוי אַבּוּ-ע'וֹשׁ.
הרחבה
סיווג: חורבה
נגישות: רכב שטח
מקור:מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, Shaloma, ליאו, אסףעדי
תאריך עדכון: 10/8/2024 18:24:33
קישורים חיצוניים
