תל ירמות-נ.ג 410

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 01:29, 28 בדצמבר 2010 (הצגת מקור) עמוד ענן (שיחה | תרומות) מ (תיקון נ.צ.) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה אחרונה מתאריך 23:38, 17 בדצמבר 2022 (הצגת מקור) יוסי הבלין (שיחה | תרומות) (שם:תל ירמות-נ.ג 410. תיאור:"ח'רבת ירמוכ" במקור - מזוהה עם "ירמוכוס" הביזנטית שהזכיר אוסביוס במיקום זה, אותה זיהה בעצמו עם ירמות המקראית שבשפלת)
(8 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	|Lon=34.9745944190303	+	|Lon=34.97459441903
-	|Lat=31.7084864714738	+	|Lat=31.708486471474
	|Height=385		|Height=385
-	|MeasuredByGPS=No	+	|MeasuredByGPS=Yes
-	|Name=תל ירמות	+	|Name=תל ירמות-נ.ג 410
-	|Description=זוהי העיר הגדולה ביותר בשפלה בברונזה קדומה 2-3, תקופה בה החלו להבנות הערים הראשונות בעולם (מלבד יריחו). מאז 1970 ועד ימינו יש חפירות במקום, ובהן נחשפו ביצורים מברונזה קדומה 2 (סביב 3000לפנה"ס) וחומות חיצוניות יותר מאמצע התקופה הכנענית, ארמון גדול - "בית המידות" - 84X72מ' עם 20 חדרים ואקרופוליס מצידה המערבי של התל.	+	|Description="ח'רבת ירמוכ" במקור - מזוהה עם "ירמוכוס" הביזנטית שהזכיר אוסביוס במיקום זה, אותה זיהה בעצמו עם ירמות המקראית שבשפלת יהודה. ירמות נזכרת לראשונה במקרא כחברה בקואליציה אנטי-יהושועאית, והגבעונים שחברו אליו. הם מתקדמים לעבר גבעון כאשר יהושוע תוקף, ובסייעתא דשמאיע האל משליך עליהם "אבנים גדולות מן השמים" במורד בית חורון, ואח"כ גורם ל"שמש בגבעון דום". (יהושוע י). לא נזכרת אחריתה של ירמות, אך מלך ירמות יומת ב"מקדה", ובהמשך ירמות תהיה חלק מנחלת יהודה (יהושוע טו 35), וכמה מאות שנים מאוחר יותר היא נזכרת בשיבוש שם ("מרות") כאחת הערים שהאשורים החריבו (מיכה א 12), וכמאה שנים מאוחר יותר כנושבת מחדש ע"י שבי ציון (נחמיה יא 29).  בתקופה הביזנטית ירמות נזכרת ככפר בשם "ירמוכוס" ע"י אבסביוס.
-		+	"ירמות" זוהתה ב1863 ע"י קלרמון-גנו ב"חירבת אל ירמוק", נ.ג. 410 במרכז השפלה. חפירה ראשונה נעשתה באתר ב1970 ע"י אמנון בן-תור. מ1980 חופר בה פייר דה-מורישדג'י.
-	פִּרְאם מלך ירמות נלחם ביהושע ויהושע נתן את העיר לשבט יהודה.	+	עיקר הממצא הוא עיר מבוצרת הכוללת ארמון רב תפארת (6000 מ"ר!, פי שניים מארמון לכיש הישראלית!!), המתוארכים לברונזה הקדומה, ובנויה לפי האמה המצרית, קרי זו אולי בכלל בניה מצרית לשליטה בכנען באותם ימים!. התגלו גם שרידים דלים מהתקופה הביזנטית.
-	|LongDescription=	+	מנגד טרם התגלו עדויות ברורות באתר לנוכחות באתר בתקופת הברזל, או התקופה הפרסית, כפי שמתואר במקרא.
		+	במוזיאון ישראל מוצגת צלמית אדם סוגד מפורסמת מ .e.b
		+	בפסגת התל תצפית פנורמית מצוינת.
		+	נכון לינואר 2016 עבודות תשתית מסיביות סביב כל התל, לטובת בניית שכונת מגורים
		+	נכון לכסליו תשפג יש גישה נוחה משכונת רמה ד בבית שמש ברחוב מר עוקבא פינת אביי
		+	|images=2015.05.08-195048.552.android.jpg
	|Accessibility=		|Accessibility=
	|PointType=תל		|PointType=תל
-	|images=	+	|Contributors=עמית הורן, Rbs111, אסף י-ם, דה-פיצ'וטו חן, שחר74, צוות08, Dannyherman, ליאו, יוסי הבלין
-	|ExtLinks=	+	|csrc=mobile
-	|Contributors=עמית הורן	+	|LastUpdate=12/17/2022 23:38:34
-	|LastUpdate=09/14/2008 04:24:16	+
	|WinId=633569990561578189		|WinId=633569990561578189
-	|csrc=I14	+	|LongDescription=
		+	|ExtLinks=
	}}		}}

---

גרסה אחרונה מתאריך 23:38, 17 בדצמבר 2022

34.97459441903 31.708486471474Yes   385 מ'

תקציר

"ח'רבת ירמוכ" במקור - מזוהה עם "ירמוכוס" הביזנטית שהזכיר אוסביוס במיקום זה, אותה זיהה בעצמו עם ירמות המקראית שבשפלת יהודה. ירמות נזכרת לראשונה במקרא כחברה בקואליציה אנטי-יהושועאית, והגבעונים שחברו אליו. הם מתקדמים לעבר גבעון כאשר יהושוע תוקף, ובסייעתא דשמאיע האל משליך עליהם "אבנים גדולות מן השמים" במורד בית חורון, ואח"כ גורם ל"שמש בגבעון דום". (יהושוע י). לא נזכרת אחריתה של ירמות, אך מלך ירמות יומת ב"מקדה", ובהמשך ירמות תהיה חלק מנחלת יהודה (יהושוע טו 35), וכמה מאות שנים מאוחר יותר היא נזכרת בשיבוש שם ("מרות") כאחת הערים שהאשורים החריבו (מיכה א 12), וכמאה שנים מאוחר יותר כנושבת מחדש ע"י שבי ציון (נחמיה יא 29). בתקופה הביזנטית ירמות נזכרת ככפר בשם "ירמוכוס" ע"י אבסביוס. "ירמות" זוהתה ב1863 ע"י קלרמון-גנו ב"חירבת אל ירמוק", נ.ג. 410 במרכז השפלה. חפירה ראשונה נעשתה באתר ב1970 ע"י אמנון בן-תור. מ1980 חופר בה פייר דה-מורישדג'י. עיקר הממצא הוא עיר מבוצרת הכוללת ארמון רב תפארת (6000 מ"ר!, פי שניים מארמון לכיש הישראלית!!), המתוארכים לברונזה הקדומה, ובנויה לפי האמה המצרית, קרי זו אולי בכלל בניה מצרית לשליטה בכנען באותם ימים!. התגלו גם שרידים דלים מהתקופה הביזנטית. מנגד טרם התגלו עדויות ברורות באתר לנוכחות באתר בתקופת הברזל, או התקופה הפרסית, כפי שמתואר במקרא. במוזיאון ישראל מוצגת צלמית אדם סוגד מפורסמת מ .e.b בפסגת התל תצפית פנורמית מצוינת. נכון לינואר 2016 עבודות תשתית מסיביות סביב כל התל, לטובת בניית שכונת מגורים נכון לכסליו תשפג יש גישה נוחה משכונת רמה ד בבית שמש ברחוב מר עוקבא פינת אביי

הרחבה

סיווג: תל
נגישות:
מקור:עמית הורן, Rbs111, אסף י-ם, דה-פיצ'וטו חן, שחר74, צוות08, Dannyherman, ליאו, יוסי הבלין
תאריך עדכון: 12/17/2022 23:38:34

קישורים חיצוניים

2015.05.08-195048.552.android.jpg
{{{Csrc}}}
633569990561578189