הסראיה הישנה ובית החרושת לסבון (בית העטלפים)
מתוך עמוד ענן
(הבדלים בין גרסאות)
מוטי חזקיה (שיחה | תרומות) (שם:הסראיה הישנה ובית החרושת לסבון (בית העטלפים). תיאור:בניין גדול ומרשים שנבנה בראשית המאה ה-19 על שרידי בניין מהתקופה הצלבנית. שימש כארמונ) |
(שם:הסראיה הישנה ובית החרושת לסבון (בית העטלפים). תיאור:בניין גדול ומרשים שנבנה בראשית המאה ה-19 על שרידי בניין מהתקופה הצלבנית. שימש כארמונ) |
||
(גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
שורה 6: | שורה 6: | ||
|Name=הסראיה הישנה ובית החרושת לסבון (בית העטלפים) | |Name=הסראיה הישנה ובית החרושת לסבון (בית העטלפים) | ||
|Description=בניין גדול ומרשים שנבנה בראשית המאה ה-19 על שרידי בניין מהתקופה הצלבנית. שימש כארמונו של המושל העות'מאני מוחמד אגא "אבו נבוט". | |Description=בניין גדול ומרשים שנבנה בראשית המאה ה-19 על שרידי בניין מהתקופה הצלבנית. שימש כארמונו של המושל העות'מאני מוחמד אגא "אבו נבוט". | ||
- | שימש גם כבית דואר ובית מעצר עירוניים עד לבנייתו של בית הממשל החדש בסוף המאה ה-19, בסמוך לשעון, אז הפך לבית חרושת לסבון של משפחה נוצרית. יוסף אליהו שלוש כותב בספרו "פרשת חיי" כי בבית הזה הוא נולד. | + | שימש גם כבית דואר ובית מעצר עירוניים עד לבנייתו של בית הממשל החדש בסוף המאה ה-19, בסמוך לשעון, אז הפך לבית חרושת לסבון של משפחה נוצרית אשר גם יוצא |
+ | לאירופה. יוסף אליהו שלוש כותב בספרו "פרשת חיי" כי בבית הזה הוא נולד. | ||
כיום מקננים בו אלפי עטלפים. פעילים בעיקר בלילה, אך לעיתים אפשר לראות אותם מתעופפים בתוך הבית גם במהלך היום. | כיום מקננים בו אלפי עטלפים. פעילים בעיקר בלילה, אך לעיתים אפשר לראות אותם מתעופפים בתוך הבית גם במהלך היום. | ||
הבניין סגור אך ניתן לצפות לתוכו דרך שער ברזל שחור וגדול הפונה לרחוב. | הבניין סגור אך ניתן לצפות לתוכו דרך שער ברזל שחור וגדול הפונה לרחוב. | ||
- | |images=2016.10.23-132818.362.android.jpg | + | |images=2016.10.23-132818.362.android.jpg,2023-03-24T10_31_38.357802705497.jpg |
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
- | |Contributors=שיראל לביא, מוטי חזקיה | + | |Contributors=שיראל לביא, מוטי חזקיה, חגי שבתאי |
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
- | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=3/24/2023 07:33:21 |
|WinId=636130190930506773 | |WinId=636130190930506773 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} |
גרסה אחרונה מתאריך 07:33, 24 במרץ 2023
תקציר
בניין גדול ומרשים שנבנה בראשית המאה ה-19 על שרידי בניין מהתקופה הצלבנית. שימש כארמונו של המושל העות'מאני מוחמד אגא "אבו נבוט".
שימש גם כבית דואר ובית מעצר עירוניים עד לבנייתו של בית הממשל החדש בסוף המאה ה-19, בסמוך לשעון, אז הפך לבית חרושת לסבון של משפחה נוצרית אשר גם יוצא
לאירופה. יוסף אליהו שלוש כותב בספרו "פרשת חיי" כי בבית הזה הוא נולד.
כיום מקננים בו אלפי עטלפים. פעילים בעיקר בלילה, אך לעיתים אפשר לראות אותם מתעופפים בתוך הבית גם במהלך היום.
הבניין סגור אך ניתן לצפות לתוכו דרך שער ברזל שחור וגדול הפונה לרחוב.
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:שיראל לביא, מוטי חזקיה, חגי שבתאי
תאריך עדכון: 3/24/2023 07:33:21
קישורים חיצוניים