בית הרב שלמה קרליבך זצ"ל - לא קיים 2024
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=34.98759837521834 |Lat=31.93267340594634 |Height=208 |MeasuredByGPS=No |Name=בית הרב שלמה קרליבך זצ"ל |Description=הרב קרליבך היה שוהה ר...) |
עמית מהשרון (שיחה | תרומות) (שם:בית הרב שלמה קרליבך זצ"ל - לא קיים 2024. תיאור:הרב קרליבך שהה רוב השנה בארצות הברית,עם זאת החזיק בית במושב והיה שוהה בו תקופה מסויימת כל שנה) |
||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.98805703296 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.932985260007 |
| - | |Height= | + | |Height=211 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=בית הרב שלמה קרליבך זצ"ל | + | |Name=בית הרב שלמה קרליבך זצ"ל - לא קיים 2024 |
| - | |Description=הרב קרליבך | + | |Description=הרב קרליבך שהה רוב השנה בארצות הברית,עם זאת החזיק בית במושב והיה שוהה בו תקופה מסויימת כל שנה. בתקופה זו היו עולים לרגל אלפי מעריציו בעיקר לשבתות. רבים היו ישנים בשקי שינה בככר המרכזית של המושב. הרב קרליבך היה עורך לימוד ותפילת "קבלת שבת" במשך מספר שעות, ולאחריה סעודת שבת עוד כמה שעות עד לפנות בוקר. וכך במשך כל השבת מלווה בשירה אין סופית משולבת בהרצאות וסיפורי חסידים. עדיין ניצב בחצר בית הכנסת הציורי כסא חצוב בסלע, סמוך למקום בו היה יושב ר' שלמה בשבת בין תפילת שחרית למוסף. רבים ממעריצי קרליבך באים למושב לחזות בבית הכנסת שלו, ובממשיכי דרכו החיים במושב. |
| + | |images= | ||
| + | |Accessibility= | ||
| + | |PointType=ישוב | ||
| + | |Contributors=אלעזר כהן, ע.רוטשטיין, עמית מהשרון | ||
| + | |csrc=mobile | ||
| + | |LastUpdate=5/29/2024 12:25:59 | ||
| + | |WinId=634442352702178486 | ||
|LongDescription=המושב הוקם כהיאחזות נח"ל בשם מבוא חורון בשנת 1964 ובמסגרת תנועת הנוער עזרא. ואוזרח ב-28 באוגוסט 1967. הוא ננטש בשנת 1970 כשהקיבוץ עבר למקום הקבע מבוא חורון. יושב מחדש על ידי הרב שלמה קרליבך וחסידיו רובם עולים מארצות הברית. ב-1984 הוחלף שמו של המושב מ"מבוא מודיעים" ל"מאור מודיעים" לציון שמו של רבי מאיר קאליש, האדמו"ר מאמשינוב, שהרב קרליבך היה חסידו הנאמן(אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות ולכן נשאר רק שם האגודה השיתופית). | |LongDescription=המושב הוקם כהיאחזות נח"ל בשם מבוא חורון בשנת 1964 ובמסגרת תנועת הנוער עזרא. ואוזרח ב-28 באוגוסט 1967. הוא ננטש בשנת 1970 כשהקיבוץ עבר למקום הקבע מבוא חורון. יושב מחדש על ידי הרב שלמה קרליבך וחסידיו רובם עולים מארצות הברית. ב-1984 הוחלף שמו של המושב מ"מבוא מודיעים" ל"מאור מודיעים" לציון שמו של רבי מאיר קאליש, האדמו"ר מאמשינוב, שהרב קרליבך היה חסידו הנאמן(אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות ולכן נשאר רק שם האגודה השיתופית). | ||
| שורה 13: | שורה 20: | ||
במקום היה מתקיים בשנים הראשונות לאחר פטירתו של קרליבך פסטיבל מוזיקה ואמנות על שם הרב שלמה קרליבך - בכל שנה בחול המועד סוכות, שעבר במשך הזמן ל"בנייני האומה". ביום השנה למותו של הרב נערכת במקום אזכרה אמנותית המושכת קהל רב מכל רחבי הארץ, ומדי פעם אירועים נוספים בסגנון זה. | במקום היה מתקיים בשנים הראשונות לאחר פטירתו של קרליבך פסטיבל מוזיקה ואמנות על שם הרב שלמה קרליבך - בכל שנה בחול המועד סוכות, שעבר במשך הזמן ל"בנייני האומה". ביום השנה למותו של הרב נערכת במקום אזכרה אמנותית המושכת קהל רב מכל רחבי הארץ, ומדי פעם אירועים נוספים בסגנון זה. | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 12:25, 29 במאי 2024
211 מ'
תקציר
הרב קרליבך שהה רוב השנה בארצות הברית,עם זאת החזיק בית במושב והיה שוהה בו תקופה מסויימת כל שנה. בתקופה זו היו עולים לרגל אלפי מעריציו בעיקר לשבתות. רבים היו ישנים בשקי שינה בככר המרכזית של המושב. הרב קרליבך היה עורך לימוד ותפילת "קבלת שבת" במשך מספר שעות, ולאחריה סעודת שבת עוד כמה שעות עד לפנות בוקר. וכך במשך כל השבת מלווה בשירה אין סופית משולבת בהרצאות וסיפורי חסידים. עדיין ניצב בחצר בית הכנסת הציורי כסא חצוב בסלע, סמוך למקום בו היה יושב ר' שלמה בשבת בין תפילת שחרית למוסף. רבים ממעריצי קרליבך באים למושב לחזות בבית הכנסת שלו, ובממשיכי דרכו החיים במושב.
הרחבה
המושב הוקם כהיאחזות נח"ל בשם מבוא חורון בשנת 1964 ובמסגרת תנועת הנוער עזרא. ואוזרח ב-28 באוגוסט 1967. הוא ננטש בשנת 1970 כשהקיבוץ עבר למקום הקבע מבוא חורון. יושב מחדש על ידי הרב שלמה קרליבך וחסידיו רובם עולים מארצות הברית. ב-1984 הוחלף שמו של המושב מ"מבוא מודיעים" ל"מאור מודיעים" לציון שמו של רבי מאיר קאליש, האדמו"ר מאמשינוב, שהרב קרליבך היה חסידו הנאמן(אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות ולכן נשאר רק שם האגודה השיתופית).
עיקר פירסומו בא לו עקב שהייתו של הרב קרליבך במשך מספר חדשים מדי שנה במושב. במרכז היישוב ישנה גבעה לא מיושבת ועליה שרידים מיישוב קדום. רצפת פסיפס שנשתמרה כמעט בשלימותה. הדיעות חלוקות אם היישוב היה יהודי או נוצרי.במקום מוקם פינת מרגוע לזיכרו של אש קודש הי"ד מבני המושב שנרצח.
רוב התושבים עוסקים באמנות. תלמידו הנאמן של קרליבך, המלחין והמעבד בן ציון סלומון מפיק (על פי צוואתו של קרליבך) באולפן שלו שבמושב את שיריו של קרליבך שלא הוקלטו בחייו. המושב משמש כבסיס ללהקות "רבע לשבע" ו"להקת המושב" ועוד. חלק מהתושבים עוסקים במטעים ובבית חרושת לניילון ועוד.
במקום היה מתקיים בשנים הראשונות לאחר פטירתו של קרליבך פסטיבל מוזיקה ואמנות על שם הרב שלמה קרליבך - בכל שנה בחול המועד סוכות, שעבר במשך הזמן ל"בנייני האומה". ביום השנה למותו של הרב נערכת במקום אזכרה אמנותית המושכת קהל רב מכל רחבי הארץ, ומדי פעם אירועים נוספים בסגנון זה.
סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:אלעזר כהן, ע.רוטשטיין, עמית מהשרון
תאריך עדכון: 5/29/2024 12:25:59
קישורים חיצוניים
