חג'ה
מתוך עמוד ענן
| (3 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=חג'ה | |Name=חג'ה | ||
| - | |Description= | + | |Description=כפר ערבי עם היסטוריה שומרונית לפחות מהתקופה ההלניסטית ועד ימי הביניים. רוב משפחות הכפר כיום מקורן במצרים, תימן וגם יפו, ולצידן חיות בו מספר משפחות שומרוניות שהתאסלמו. |
| - | + | על-פי חרסים שהתגלו בסמוך לכפר, ראשיתו בתקופה הישראלית. | |
| - | בכתובת | + | הכפר מוזכר בשם "כפר חגי" בכתובת בשפה הארמית שהתגלתה בחפירות הר גריזים, מהמאה השלישית או השנייה לפנה"ס, עליה נחרת "'אשר הקריב חגי בן קימי מן כפר חגי'". |
| - | הגרעין הקדום של הכפר נמצא על ראש הגבעה, בדרומו של הגרעין הקדום נמצא מסגד הכפר הישן שעל פי מסורת הכפר והכתובת בתוך המסגד, הוא נבנה בשנת 735 להג'רה (1350 לערך) | + | במקורות שומרונים מאוחרים יותר הכפר נזכר בשם "קרית חגה" כמקום הולדתו של בבא רבא מנהיג השומרונים במאה ה-4 לספירה, ועל הכרוניקה שכתב ובו רשימת 8 בתי כנסת שומרוניים, אחד מהם בקריית חג'ה. הכפר מוזכר בשם זה גם בספר התולידה השומרוני. |
| + | |||
| + | הגרעין הקדום של הכפר נמצא על ראש הגבעה, בדרומו של הגרעין הקדום נמצא מסגד הכפר הישן שעל פי מסורת הכפר והכתובת בתוך המסגד, הוא נבנה בשנת 735 להג'רה (1350 לערך). | ||
בכפר כיום על גבי חורבות במנים הקדומים הבתים הקדומים בו הם משלהי התקופה העות'מאנית ובחלקם משולבות אבנים בשימוש משני. | בכפר כיום על גבי חורבות במנים הקדומים הבתים הקדומים בו הם משלהי התקופה העות'מאנית ובחלקם משולבות אבנים בשימוש משני. | ||
יובל פלג מצא בכפר אבן בשימוש משני ועליה חרותה מנורת 7 הקנים, כנראה שריד לעבר השומרוני של הכפר. | יובל פלג מצא בכפר אבן בשימוש משני ועליה חרותה מנורת 7 הקנים, כנראה שריד לעבר השומרוני של הכפר. | ||
| + | רבים מתושבי הכפר משתייכים לחמולת חיג'אווי. כיום ידוע על משפחות שומרוניות אחדות שהתגוררו שהתאסלמו וכיום ידועות בשם "חמולת אל־ציפי". מקורם במשפחת ציפור המטרי. (זאב ארליך ומאיר רוטר, עפ"י מידע פנימי שנמסר מרועי מרום). | ||
| + | |||
| + | לפי דברי תושבי הכפר המסגד שימש בעבר כנסייה ושודרג למסגד, ולאחרונה אף נבנה עליו כיפה מוזהבת סטייל אל-אקצה. | ||
| - | + | עוד אומרים שהשם חג'ה משמעותו היום "חג" בהקשר של יום כינוס. שבעבר הכפר היה משמש כשוק לכפרי האזור. | |
|PointType=ישוב | |PointType=ישוב | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר, אור35 | + | |Contributors=מאיר רוטר, אור35, Tom70 |
|csrc=IZ15 | |csrc=IZ15 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=12/24/2022 11:25:48 |
|WinId=637119510679413890 | |WinId=637119510679413890 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 11:25, 24 בדצמבר 2022
404 מ'
תקציר
כפר ערבי עם היסטוריה שומרונית לפחות מהתקופה ההלניסטית ועד ימי הביניים. רוב משפחות הכפר כיום מקורן במצרים, תימן וגם יפו, ולצידן חיות בו מספר משפחות שומרוניות שהתאסלמו.
על-פי חרסים שהתגלו בסמוך לכפר, ראשיתו בתקופה הישראלית. הכפר מוזכר בשם "כפר חגי" בכתובת בשפה הארמית שהתגלתה בחפירות הר גריזים, מהמאה השלישית או השנייה לפנה"ס, עליה נחרת "'אשר הקריב חגי בן קימי מן כפר חגי'".
במקורות שומרונים מאוחרים יותר הכפר נזכר בשם "קרית חגה" כמקום הולדתו של בבא רבא מנהיג השומרונים במאה ה-4 לספירה, ועל הכרוניקה שכתב ובו רשימת 8 בתי כנסת שומרוניים, אחד מהם בקריית חג'ה. הכפר מוזכר בשם זה גם בספר התולידה השומרוני.
הגרעין הקדום של הכפר נמצא על ראש הגבעה, בדרומו של הגרעין הקדום נמצא מסגד הכפר הישן שעל פי מסורת הכפר והכתובת בתוך המסגד, הוא נבנה בשנת 735 להג'רה (1350 לערך).
בכפר כיום על גבי חורבות במנים הקדומים הבתים הקדומים בו הם משלהי התקופה העות'מאנית ובחלקם משולבות אבנים בשימוש משני.
יובל פלג מצא בכפר אבן בשימוש משני ועליה חרותה מנורת 7 הקנים, כנראה שריד לעבר השומרוני של הכפר. רבים מתושבי הכפר משתייכים לחמולת חיג'אווי. כיום ידוע על משפחות שומרוניות אחדות שהתגוררו שהתאסלמו וכיום ידועות בשם "חמולת אל־ציפי". מקורם במשפחת ציפור המטרי. (זאב ארליך ומאיר רוטר, עפ"י מידע פנימי שנמסר מרועי מרום).
לפי דברי תושבי הכפר המסגד שימש בעבר כנסייה ושודרג למסגד, ולאחרונה אף נבנה עליו כיפה מוזהבת סטייל אל-אקצה.
עוד אומרים שהשם חג'ה משמעותו היום "חג" בהקשר של יום כינוס. שבעבר הכפר היה משמש כשוק לכפרי האזור.
הרחבה
סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, אור35, Tom70
תאריך עדכון: 12/24/2022 11:25:48
קישורים חיצוניים
