הר עצמון
מתוך עמוד ענן
| (9 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.273427337061094 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.81783295557236 |
| - | |Height= | + | |Height=381 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=הר עצמון | |Name=הר עצמון | ||
| - | |Description=הר בולט מאוד בסביבה ובעל חשיבות אסטרטגית מזה דורות. | + | |Description=הר בולט מאוד בסביבה ובעל חשיבות אסטרטגית מזה דורות. יושב על תצורת "סחנין" הקנומנית. |
| - | + | תצפית- מפסגת ההר (547 מ') תצפית מרשימה על הגליל התחתון. בראות טובה אפשר לצפות על איזור המשתרע מהים התיכון עד לכנרת ולגולן, ממפרץ חיפה והכרמל עד מרומי הגליל. שמו הערבי של ההר, דיידבה (השומר, הצופה), מבטא את גובהו מעל פני סביבתו. | |
| - | + | מדרום: בִּקְעַת בֵּית נְטוֹפָה ובה המוביל הארצי ומאגר אשכול. מדרום לבקעה, הר תורען ורכס הרי נצרת. | |
| - | |images=8PhotafPanoramaPicHD.jpg,13PhotafPanoramaPicHD.jpg, | + | |
| + | ממזרח: "רכס יוטבת" (בעברית ובערבית האותיות ד-ט ופ-ב מתחלפות ונהגות זו במקום זו), שאורכו 14 ק"מ במרכז הגליל התחתון ומדרום לו בקעת בית נטופה. עוד מזרחה, בקעת ארבל, רכס הארבל. | ||
| + | |||
| + | מצפון: בקעת סכנין, רכס שגור, בקעת בית הכרם ורכס הארי בגליל העליון. | ||
| + | |||
| + | היסטוריה - יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל במרד הגדול ברומאים, מתאר שני קרבות גדולים באזור לאחר כניעת ציפורי. האחד בראשית שנת 66 לספירה, נגד קסטיוס גאלוס, הנציב הרומי בסוריה: "וכל המורדים והשודדים אשר בגליל שרדו אל ההר הנמצא בטבור הארץ והנשקף על פני ציפורי, הוא הנקרא הר עצמון...כאשר סבבו הרומאים את ההר... כרעו המורדים לפניהם במהרה, כי לא היה להם נשק ולא עצרו כוח לשאת את כובד מלחמת אנשי הצבא המזוינים. ובדרך לא יכלו להסתתר מפני סוסי הרוכבים. רק מעטים נמלטו אל מקומות נשכחים מני רגל ואלפים איש ויותר נפלו חללים" (מלחמות היהודים ב', י"ח, י"א). | ||
| + | |||
| + | הקרב השני, בשנת 67 לספירה - המצור על יודפת, שנמצאת למרגלות הר עצמון מצד צפון-מזרח (מלחמות היהודים ג', ז, ז). | ||
| + | |||
| + | שרידי מבצר – בפסגת ההר נמצאים שרידי מצודה הלניסטית, שהוקפה חומת סוגרים. ייתכן שהמצודה פקחה עין על תוואי הדרך הנוחה שהלכה מעכו דרך נחל אבליים לכנרת ולעבר הירדן. במערה שנחצבה למרגלות החומה הצפונית יש ארבעה כוכי קבורה גבוהים. | ||
| + | |LongDescription=דרכי ההגעה: אפשר ללכת מתל יודפת בכיוון כללי מערבה עד הפסגה, לפי סימון שבילים כחול. או לעלות לפסגה מצידו המערבי של ההר, ממעיינות כאוכב, לפי סימון שבילים כחול. | ||
| + | מהיישוב יודפת, יש דרך רכב המוליכה דרומה וממנה עולה שביל כחול לפסגה (כ-45 ד' הליכה). | ||
| + | |images=8PhotafPanoramaPicHD.jpg,13PhotafPanoramaPicHD.jpg,,2014.10.18-134815.071.android.jpg | ||
|PointType=תצפית | |PointType=תצפית | ||
| - | |Contributors=שירין ב.י, זיקו, ינשוףלילה | + | |Contributors=שירין ב.י, זיקו, ינשוףלילה, רובי232, Haiblum, צוות08, פדואל ברקאי, טוביה גנדלר, Davtir |
| - | |csrc= | + | |csrc=IZ14 |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=12/26/2019 13:05:18 |
|WinId=633475123414139204 | |WinId=633475123414139204 | ||
| - | |||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 13:05, 26 בדצמבר 2019
381 מ'
תקציר
הר בולט מאוד בסביבה ובעל חשיבות אסטרטגית מזה דורות. יושב על תצורת "סחנין" הקנומנית.
תצפית- מפסגת ההר (547 מ') תצפית מרשימה על הגליל התחתון. בראות טובה אפשר לצפות על איזור המשתרע מהים התיכון עד לכנרת ולגולן, ממפרץ חיפה והכרמל עד מרומי הגליל. שמו הערבי של ההר, דיידבה (השומר, הצופה), מבטא את גובהו מעל פני סביבתו.
מדרום: בִּקְעַת בֵּית נְטוֹפָה ובה המוביל הארצי ומאגר אשכול. מדרום לבקעה, הר תורען ורכס הרי נצרת.
ממזרח: "רכס יוטבת" (בעברית ובערבית האותיות ד-ט ופ-ב מתחלפות ונהגות זו במקום זו), שאורכו 14 ק"מ במרכז הגליל התחתון ומדרום לו בקעת בית נטופה. עוד מזרחה, בקעת ארבל, רכס הארבל.
מצפון: בקעת סכנין, רכס שגור, בקעת בית הכרם ורכס הארי בגליל העליון.
היסטוריה - יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל במרד הגדול ברומאים, מתאר שני קרבות גדולים באזור לאחר כניעת ציפורי. האחד בראשית שנת 66 לספירה, נגד קסטיוס גאלוס, הנציב הרומי בסוריה: "וכל המורדים והשודדים אשר בגליל שרדו אל ההר הנמצא בטבור הארץ והנשקף על פני ציפורי, הוא הנקרא הר עצמון...כאשר סבבו הרומאים את ההר... כרעו המורדים לפניהם במהרה, כי לא היה להם נשק ולא עצרו כוח לשאת את כובד מלחמת אנשי הצבא המזוינים. ובדרך לא יכלו להסתתר מפני סוסי הרוכבים. רק מעטים נמלטו אל מקומות נשכחים מני רגל ואלפים איש ויותר נפלו חללים" (מלחמות היהודים ב', י"ח, י"א).
הקרב השני, בשנת 67 לספירה - המצור על יודפת, שנמצאת למרגלות הר עצמון מצד צפון-מזרח (מלחמות היהודים ג', ז, ז).
שרידי מבצר – בפסגת ההר נמצאים שרידי מצודה הלניסטית, שהוקפה חומת סוגרים. ייתכן שהמצודה פקחה עין על תוואי הדרך הנוחה שהלכה מעכו דרך נחל אבליים לכנרת ולעבר הירדן. במערה שנחצבה למרגלות החומה הצפונית יש ארבעה כוכי קבורה גבוהים.
הרחבה
דרכי ההגעה: אפשר ללכת מתל יודפת בכיוון כללי מערבה עד הפסגה, לפי סימון שבילים כחול. או לעלות לפסגה מצידו המערבי של ההר, ממעיינות כאוכב, לפי סימון שבילים כחול.
מהיישוב יודפת, יש דרך רכב המוליכה דרומה וממנה עולה שביל כחול לפסגה (כ-45 ד' הליכה).
סיווג: תצפית
נגישות:
מקור:שירין ב.י, זיקו, ינשוףלילה, רובי232, Haiblum, צוות08, פדואל ברקאי, טוביה גנדלר, Davtir
תאריך עדכון: 12/26/2019 13:05:18
קישורים חיצוניים
