תל פעור (חורבת זכנדח)
מתוך עמוד ענן
| שורה 13: | שורה 13: | ||
| - | על התל אין ממצאים רבים, מעט אבנים עתיקות משולבים | + | על התל אין ממצאים רבים, מעט אבנים עתיקות משולבים בטרסות הנמצאות בשיא הגובה, שם יש גם מבנה בדואי ולידו בור מים משופץ במלט ובו מים זכים ורעננים (באמצע תמוז!)ליד המבנה הבדואי עמוד חלול עתיק. |
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|Contributors=מאיר רוטר | |Contributors=מאיר רוטר | ||
| - | |LastUpdate=07/09/2009 10: | + | |LastUpdate=07/09/2009 10:03:35 |
|WinId=633827232040700001 | |WinId=633827232040700001 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 10:03, 9 ביולי 2009
903 מ'
תקציר
תל המתנשא לגובה 924 מ' מעל פני הים,
ההגעה הנוחה לתל היא ממערב, (אם מטפסים מנחל הפירים עולים על הטרסות ועוקפים את מטעי הזיתים והגפנים)
על התל אין ממצאים רבים, מעט אבנים עתיקות משולבים בטרסות הנמצאות בשיא הגובה, שם יש גם מבנה בדואי ולידו בור מים משופץ במלט ובו מים זכים ורעננים (באמצע תמוז!)ליד המבנה הבדואי עמוד חלול עתיק.
במדרון המערבי של התל חצובות מערות קבורה רבות, חלקן יפות מאוד ובהם בור עמידה וכוכי קבורה. בחלקן ישנן עצמות.
בעבר כונה המקום על ידי הערבים ב"חרבת פעור" ובשם זה נשתמר עד היום הבאר העתיקה בגיא המערבי לתל, מקור השם פעור הוא בעיר המקראית ששכנה כאן והיתה אחת מערי יהודה בתחום (לא מופיע בשמות הערים בפירוטם בתנ"ך, אך מופיע פעמים בתרגום השבעים) והראשון שעמד על זיהוי זה היה הנוסע החוקר "ויקטור גרן" ואכן ממצא החרסים במקום שעיקרו ורובו הוא מהתקופה הישראלית. מאשש זיהוי זה.
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:מאיר רוטר
תאריך עדכון: 07/09/2009 10:03:35
קישורים חיצוניים
