חורבת אל-חמדיה

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 11:17, 6 באוגוסט 2009 (הצגת מקור) עמית הורן (שיחה | תרומות) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה מתאריך 01:13, 9 באוגוסט 2009 (הצגת מקור) עמית הורן (שיחה | תרומות) מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 5:		שורה 5:
	|MeasuredByGPS=No		|MeasuredByGPS=No
	|Name=חורבת אל-חמדיה		|Name=חורבת אל-חמדיה
-	|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. חלק מהמבנים נראים כאילו הן בשימוש (מורכבות דלתות ברזל בפתחן אך הדלתות לא נעולות) המבנה המרשים ביותר במקום הינו מבנה ובו אולם ארוך ופתח בצדו ופתח נוסף בראשו. האולם בעל תקרה מקומרת בנוי בסגנון עתיק ובו משולבות אבני גזית עתיקות יותר, וניתן להבחין באופן ברור כי הוא בנוי על שרידי מבנה עתיק יותר שמעט משרידיו ניכרים עדין כחלל בנוי ומקודת תחת המבנה עצמו.	+	|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.
שורה 13:		שורה 13:
-	השם "אל חומידה" הוא של קדושה מוסלמית (חומדייה) שקברה נמצא גם הוא על הגבעה.	+	למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.
-		+
-		+
-		+
-	למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה	+
	|LongDescription=		|LongDescription=
	|Accessibility=		|Accessibility=
שורה 24:		שורה 20:
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
	|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן		|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן
-	|LastUpdate=08/06/2009 11:17:03	+	|LastUpdate=08/09/2009 01:13:56
	|WinId=633827249098201150		|WinId=633827249098201150
	|Csrc=		|Csrc=
	}}		}}

---

גרסה מתאריך 01:13, 9 באוגוסט 2009

35.1473039253105 31.6693804772918No   904 מ'

תקציר

חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.

החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.

למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.

הרחבה

סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, עמית הורן
תאריך עדכון: 08/09/2009 01:13:56

קישורים חיצוניים

633827249098201150