בצת - אלבַּסֿה
מתוך עמוד ענן
| שורה 18: | שורה 18: | ||
חורבת בצת. השם הערבי אל-בסה משמר את שמה הקדום של העיירה "בצת" הנזכרת בכתובת הפסיפס של בית הכנסת בתל רחוב (וכן בברייתא דתחומין). בצת נמנית ברשימת העיירות האסורות (שתוצרתן החקלאית אסורה בשנת שמיטה) בתחום צור. [מדריך ישראל הישן, כרך גליל עליון, עמ' 57]. | חורבת בצת. השם הערבי אל-בסה משמר את שמה הקדום של העיירה "בצת" הנזכרת בכתובת הפסיפס של בית הכנסת בתל רחוב (וכן בברייתא דתחומין). בצת נמנית ברשימת העיירות האסורות (שתוצרתן החקלאית אסורה בשנת שמיטה) בתחום צור. [מדריך ישראל הישן, כרך גליל עליון, עמ' 57]. | ||
| + | |LongDescription=טבח אל באסה בשנת 1938 ורובאי אולסטר המלכותיים –RUR)) | ||
| + | על הטבח בידי חיילים בריטים לא בטוח ששמעתם... | ||
| + | לפנות בוקר, ה -7 בספטמבר 1938, נכנסה פלוגה של רובאי אולסטר המלכותיים (RUR), הגדוד המלכותי האירי של ימינו, לאל-באסה, כפר ערבי שנמצא מצפון מערב הגליל, סמוך לגבול עם לבנון. ליוו אותם חיילים מיחידה של רג'ימנט ההוסארים ה -11 שנסעו על משורייני רולס רויס ועליהם צריחים מסתובבים ומקלעים. (מודל 1922). בליל ה -6 בספטמבר נהרגו שני חברים ב- RUR כאשר התפוצץ מוקש בצד הכביש. שניים נוספים מתו מפצעיהם מאוחר יותר. לא ברור אם לכפר היה קשר לפיגוע , אך אל-באסה היה הכפר הקרוב ביותר. לכן כוחות בריטיים באו לשם. | ||
| + | דזמונד וודס, קצין רובאי אולסטר המלכותיים, תיאר את הטבח באל באסה: | ||
| + | עכשיו לעולם לא אשכח את האירוע הזה ... היינו באל-מלכיה, בסיס הגבול השני והידיעה הגיעה בערך בשעה 6 בבוקר שאחד הסיורים שלנו התפוצץ ומילי לאו נהרג. כעת ג'רלד ויטפלד [סגן אלוף G.H.P. ויטפלד, מפקד הגדוד] אמר למוכתרים האלה שאם משהו כזה יקרה הוא ינקוט באמצעי ענישה נגד הכפר הקרוב למקום המקרה. ובכן הכפר הקרוב ביותר למקום המכרה היה מקום שנקרא אל-באסה ויחידה שלנו קיבלה הוראה לקחת חלק באמצעי ענישה. ולעולם לא אשכח את ההגעה לאל-באסה וראיתי את משורייני הרולס רויס של רג'ימנט ההוסארים ה -11 מפזרים צרורות מכונות יריה בבאסה וזה נמשך כ -20 דקות. אז נכנסנו פנימה ואני זוכר שהדלקנו אש והכנסנו לבתים שבערו ושרפנו את הכפר עד היסוד ... מונטי (מונטגומרי שפיקד על דיכוי המרד אז) זימן אותו (את המג"ד) והוא שאל אותו בפרוטרוט על המקרה וג'רלד ויטפלד הסביר לו. הוא אמר "אדוני, הזהרתי את המוכתרים בכפרים האלה שאם זה קרה למישהו מהקצינים או מהאנשים שלי, אנקוט נגדם צעדים עונשיים ועשיתי את זה והייתי מאבד שליטה על הגבול אם לא הייתי עושה זאת" " מונטי אמר "בסדר אבל רק קצת יותר קל בעתיד." | ||
| + | |||
| + | אנשי הגדוד האירי בתגובה על עלות רכבם על מוקש , אספו כחמישים מאנשי באסה , העלו אותם על אוטובוס ואת האוטובוס העלו על מוקש . רבים נהרגו. | ||
| + | בנוסף להשמדת הכפר אספו רובאי אולסטר המלכותיים וחיילי המהנדסים המלכותיים כחמישים איש מאל-באסה. הארי אריגוני, שוטר שנכח, סיפר כי כעשרים גברים הועלו לאוטובוס; אלה שניסו להימלט נורו ואז נהג האוטובוס אולץ לנסוע מעל מוקש יבשתי רב עוצמה שהוטמן על ידי החיילים , הרס כליל את האוטובוס, ופיזר את גופותיהם המושחתות של האסירים בכל מקום. תושבי הכפר האחרים אולצו אז לקבור את הגופות בבור. | ||
| + | אחת השיטות לאבטחת סיורים נגד מוקשים היתה "נוהל מורד" – מציבים ערבי מהמורדים על מכסה המנוע כאקט למניעת מיקוש או התקפה. | ||
| + | ארתור ליין טוראי מרג'ימנט מנצ'סטר מספר: "... כשסיימת את תפקידך ושום דבר לא קרה. לא פצצות או כל דבר אחר , הנהג היה מטלטל את ההגה כדי לגרום לרכב להתנדנד והערבי המסכן בחזית יתגלגל אל הרצפה. ובכן, אם היה לו מזל, הוא היה יוצא עם רגל שבורה, אבל אם לא היה לו המזל, המשאית שמאחור היתה פוגעת בו. אבל אף אחד לא טרח לאסוף את החלקים שנותרו מהם. אתה יודע שהיינו שם האדונים והבוסים וכל מה שעשינו היה נכון ... אתה יודע שאתה לא זקוק לו יותר. הוא מילא את תפקידו. ואז ביל אושר [המפקד] אמר שצריך להפסיק כי עד מהרה ייגמרו להם המורדים הארורים לשבת על מכסה המנוע. | ||
| + | מקור: | ||
| + | The Banality of Brutality: British Armed Forces and the | ||
| + | Repression of the Arab Revolt in Palestine, 1936–39* | ||
| + | MATTHEW HUGHES, Brunel University | ||
|images=2015.01.23-172431.878.android.jpg, AlBassa01.jpg, AlBassa02.jpg, AlBassa03.jpg, AlBassa04.jpg, AlBassa05.jpg, AlBassa06.jpg, AlBassa07.jpg, AlBassa08.jpg, AlBassa09.jpg, AlBassa10.jpg, AlBassa11.jpg, AlBassa12.jpg, AlBassa13.jpg, AlBassa14.jpg, | |images=2015.01.23-172431.878.android.jpg, AlBassa01.jpg, AlBassa02.jpg, AlBassa03.jpg, AlBassa04.jpg, AlBassa05.jpg, AlBassa06.jpg, AlBassa07.jpg, AlBassa08.jpg, AlBassa09.jpg, AlBassa10.jpg, AlBassa11.jpg, AlBassa12.jpg, AlBassa13.jpg, AlBassa14.jpg, | ||
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
| - | |Contributors=Galazulay, עדן פוקס, Aviza | + | |Contributors=Galazulay, עדן פוקס, Aviza, ליאו |
|csrc=IZ15 | |csrc=IZ15 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=9/30/2021 20:50:13 |
|WinId=635576227651125231 | |WinId=635576227651125231 | ||
| - | |||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 20:50, 30 בספטמבר 2021
50 מ'
תקציר
[[Description::כפר פלסטיני, אשר מנה כ- 3,400 תושבים/ות (נוצריות/ים ומוסלמיות/ים), שהתגוררו בכ- 700 בתים, ואדמותיו השתרעו על פני כ- 30,000 דונם. בסמוך שכן הכפר ח'ירבת מעסֿוב.
בתי הכפר הישנים היו בנויים בצפיפות מאבן, ומופרדים בסמטאות מרוצפות אבן, ואחרי מלחמת העולם הראשונה נבנו בכפר בתים ממלט, במרווחים גדולים יותר זה מזה.
בכפר היה בית ספר יסודי פרטי לבנים ובית ספר יסודי ציבורי לבנות, שני מועדוני ספורט, שני מסגדים, שתי כנסיות ומספר קברי קדושים.
בכפר היו מעל 20 חנויות וכן שוק פתוח במרכז הכפר. גידולי הכפר, בעיקר חיטה ודגנים אחרים, אך גם ירקות, פירות ואגוזים, קיבלו מים מגשם ומהשקיה. חלק מתושבי/ות הכפר גידלו בעלי-חיים, כולל בקר, עזים וכבשים, וחלק עבדו במגוון עיסוקים כולל אומנות, יצור סבון ועבודה שכירה בבסיסים צבאיים בריטיים.
אלבַּסֿה נכבש ב- 14 במאי 1948 במהלך מבצע בן עמי, בו כבשה חטיבת כרמלי את עכו והגליל המערבי. על אדמותיו קמו עיירת הפיתוח שלומי, מושב בצת , מושב לימן והקיבוצים ראש הנקרה ומצובה. רוב הכפר נהרס ונותרו - כנסיה יוונית קתולית, אתר דת מקודש, ומספר בתי מגורים.
התמונות באדיבות אברהים אבועמאר (30 באפריל 2021).
חורבת בצת. השם הערבי אל-בסה משמר את שמה הקדום של העיירה "בצת" הנזכרת בכתובת הפסיפס של בית הכנסת בתל רחוב (וכן בברייתא דתחומין). בצת נמנית ברשימת העיירות האסורות (שתוצרתן החקלאית אסורה בשנת שמיטה) בתחום צור. [מדריך ישראל הישן, כרך גליל עליון, עמ' 57].]]
הרחבה
[[LongDescription::טבח אל באסה בשנת 1938 ורובאי אולסטר המלכותיים –RUR)) על הטבח בידי חיילים בריטים לא בטוח ששמעתם... לפנות בוקר, ה -7 בספטמבר 1938, נכנסה פלוגה של רובאי אולסטר המלכותיים (RUR), הגדוד המלכותי האירי של ימינו, לאל-באסה, כפר ערבי שנמצא מצפון מערב הגליל, סמוך לגבול עם לבנון. ליוו אותם חיילים מיחידה של רג'ימנט ההוסארים ה -11 שנסעו על משורייני רולס רויס ועליהם צריחים מסתובבים ומקלעים. (מודל 1922). בליל ה -6 בספטמבר נהרגו שני חברים ב- RUR כאשר התפוצץ מוקש בצד הכביש. שניים נוספים מתו מפצעיהם מאוחר יותר. לא ברור אם לכפר היה קשר לפיגוע , אך אל-באסה היה הכפר הקרוב ביותר. לכן כוחות בריטיים באו לשם. דזמונד וודס, קצין רובאי אולסטר המלכותיים, תיאר את הטבח באל באסה: עכשיו לעולם לא אשכח את האירוע הזה ... היינו באל-מלכיה, בסיס הגבול השני והידיעה הגיעה בערך בשעה 6 בבוקר שאחד הסיורים שלנו התפוצץ ומילי לאו נהרג. כעת ג'רלד ויטפלד [סגן אלוף G.H.P. ויטפלד, מפקד הגדוד] אמר למוכתרים האלה שאם משהו כזה יקרה הוא ינקוט באמצעי ענישה נגד הכפר הקרוב למקום המקרה. ובכן הכפר הקרוב ביותר למקום המכרה היה מקום שנקרא אל-באסה ויחידה שלנו קיבלה הוראה לקחת חלק באמצעי ענישה. ולעולם לא אשכח את ההגעה לאל-באסה וראיתי את משורייני הרולס רויס של רג'ימנט ההוסארים ה -11 מפזרים צרורות מכונות יריה בבאסה וזה נמשך כ -20 דקות. אז נכנסנו פנימה ואני זוכר שהדלקנו אש והכנסנו לבתים שבערו ושרפנו את הכפר עד היסוד ... מונטי (מונטגומרי שפיקד על דיכוי המרד אז) זימן אותו (את המג"ד) והוא שאל אותו בפרוטרוט על המקרה וג'רלד ויטפלד הסביר לו. הוא אמר "אדוני, הזהרתי את המוכתרים בכפרים האלה שאם זה קרה למישהו מהקצינים או מהאנשים שלי, אנקוט נגדם צעדים עונשיים ועשיתי את זה והייתי מאבד שליטה על הגבול אם לא הייתי עושה זאת" " מונטי אמר "בסדר אבל רק קצת יותר קל בעתיד."
אנשי הגדוד האירי בתגובה על עלות רכבם על מוקש , אספו כחמישים מאנשי באסה , העלו אותם על אוטובוס ואת האוטובוס העלו על מוקש . רבים נהרגו. בנוסף להשמדת הכפר אספו רובאי אולסטר המלכותיים וחיילי המהנדסים המלכותיים כחמישים איש מאל-באסה. הארי אריגוני, שוטר שנכח, סיפר כי כעשרים גברים הועלו לאוטובוס; אלה שניסו להימלט נורו ואז נהג האוטובוס אולץ לנסוע מעל מוקש יבשתי רב עוצמה שהוטמן על ידי החיילים , הרס כליל את האוטובוס, ופיזר את גופותיהם המושחתות של האסירים בכל מקום. תושבי הכפר האחרים אולצו אז לקבור את הגופות בבור. אחת השיטות לאבטחת סיורים נגד מוקשים היתה "נוהל מורד" – מציבים ערבי מהמורדים על מכסה המנוע כאקט למניעת מיקוש או התקפה. ארתור ליין טוראי מרג'ימנט מנצ'סטר מספר: "... כשסיימת את תפקידך ושום דבר לא קרה. לא פצצות או כל דבר אחר , הנהג היה מטלטל את ההגה כדי לגרום לרכב להתנדנד והערבי המסכן בחזית יתגלגל אל הרצפה. ובכן, אם היה לו מזל, הוא היה יוצא עם רגל שבורה, אבל אם לא היה לו המזל, המשאית שמאחור היתה פוגעת בו. אבל אף אחד לא טרח לאסוף את החלקים שנותרו מהם. אתה יודע שהיינו שם האדונים והבוסים וכל מה שעשינו היה נכון ... אתה יודע שאתה לא זקוק לו יותר. הוא מילא את תפקידו. ואז ביל אושר [המפקד] אמר שצריך להפסיק כי עד מהרה ייגמרו להם המורדים הארורים לשבת על מכסה המנוע.
מקור: The Banality of Brutality: British Armed Forces and the
Repression of the Arab Revolt in Palestine, 1936–39*
MATTHEW HUGHES, Brunel University]]
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:Galazulay, עדן פוקס, Aviza, ליאו
תאריך עדכון: 9/30/2021 20:50:13
קישורים חיצוניים
