אפק הקדומה
מתוך עמוד ענן
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשתי קרבות מכוננים תנכיים מול הישראלים התכנסו פה הפלשתים. | בשתי קרבות מכוננים תנכיים מול הישראלים התכנסו פה הפלשתים. | ||
| - | בתקופה ההלניסטית שם המקום שונה ל " | + | בתקופה ההלניסטית שם המקום שונה ל "פגיי" -מעיינות. |
הורדוס הקים כאן את אנטיפטריס כעיר בצורה ע"ש אביו והרומאים חנו בה במרד הגדול בעלייתם לירושלים. | הורדוס הקים כאן את אנטיפטריס כעיר בצורה ע"ש אביו והרומאים חנו בה במרד הגדול בעלייתם לירושלים. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ע"פ האגדה זה המקום שבו נפגש אלכסנדר מוקדון ששעט דרומה למצרים עם שמון הצדיק הכהן הגדול שהגיע מירושלים. | ע"פ האגדה זה המקום שבו נפגש אלכסנדר מוקדון ששעט דרומה למצרים עם שמון הצדיק הכהן הגדול שהגיע מירושלים. | ||
| - | הערבים שיבשו את השם ל"אבו בוטרוס" וכך הם קראו לירקון הסמוך. | + | הערבים שיבשו את השם ל"אבו בוטרוס"(אנטיפטריס) וכך הם קראו לירקון הסמוך. |
ע"פ הכתובים פה הייתה ממוקמת המצודה הצלבנית "המעיינות החרשים" ששמרה על המעבר החשוב יחד עם מגדל צדק-מיראבל הסמוכה. | ע"פ הכתובים פה הייתה ממוקמת המצודה הצלבנית "המעיינות החרשים" ששמרה על המעבר החשוב יחד עם מגדל צדק-מיראבל הסמוכה. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בתקופה הממלוכית המקום נותר בחורבנו ובתקופה העותמנית נבנתה המצודה שאותה עכשיו רואים על שרידי המצודה הצלבנית במקום ונקראה "בינאר באשי" ראש המעיין. | בתקופה הממלוכית המקום נותר בחורבנו ובתקופה העותמנית נבנתה המצודה שאותה עכשיו רואים על שרידי המצודה הצלבנית במקום ונקראה "בינאר באשי" ראש המעיין. | ||
| - | + | במקום נמצאו פריטים חשובים החל מהארכיון הקדום של העיר אפק בשפות אכדית ושומרית ממצאים מצריים רבים ממצאים פלשתיים וממצאים ישראלים מראשית המלוכה כמו בורות ממגורה ובתי ארבע מרחבים אופיניים. | |
| - | שרידי חומת העיר ההלניסטית ולאחרונה שרידי הרחוב הראשי בתקופה הביזנטית | + | שרידי חומת העיר ההלניסטית ולאחרונה שרידי הרחוב הראשי בתקופה הביזנטית התגלו מחוץ למתחם המבוצר הקרדו. |
| - | המקום הוא גן לאומי בתשלום הכולל גם את הביקור במקורות הירקון ובבריכות שממערב לתל. ממזרח ומצפון לתל חורשת אקליפטוסים עם פחי אשפה ושולחנות פיקניק ומדשאות נרחבות. | + | המקום הוא גן לאומי בתשלום הכולל גם את הביקור במקורות הירקון ובבריכות שממערב לתל. |
| + | |||
| + | ממזרח ומצפון לתל חורשת אקליפטוסים עם פחי אשפה ושולחנות פיקניק ומדשאות נרחבות. | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| שורה 36: | שורה 38: | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|Contributors=שירין ב.י, עמית הורן | |Contributors=שירין ב.י, עמית הורן | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=01/21/2010 10:02:15 |
|WinId=633491337020841533 | |WinId=633491337020841533 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 10:02, 21 בינואר 2010
34 מ'
תקציר
במקום שכנה אחת הערים הגדולות באזור עוד מהתקופה הברונזאית הקדומה בשם "אפק" וחשיבותה נבעה הן מקרבתה אל דרך הים מה שנקרא מעבר אפק שהיה כאן בסמוך(דרך הים עשתה תפנית מהחוף מזרחה בעקבות ביצות הירקון והירקון עצמו) ובגלל מקור המים השופע במקורות הירקון במקום.
נזכרת בכתבי המארות המצרים והייתה בשיאה בברונזה המאוחרת.
העיר מוזכרת במסעות מלחמה מצריים והייתה תחת שליטה מצרית בעת ההיא.
בשתי קרבות מכוננים תנכיים מול הישראלים התכנסו פה הפלשתים.
בתקופה ההלניסטית שם המקום שונה ל "פגיי" -מעיינות.
הורדוס הקים כאן את אנטיפטריס כעיר בצורה ע"ש אביו והרומאים חנו בה במרד הגדול בעלייתם לירושלים.
ע"פ האגדה זה המקום שבו נפגש אלכסנדר מוקדון ששעט דרומה למצרים עם שמון הצדיק הכהן הגדול שהגיע מירושלים.
הערבים שיבשו את השם ל"אבו בוטרוס"(אנטיפטריס) וכך הם קראו לירקון הסמוך.
ע"פ הכתובים פה הייתה ממוקמת המצודה הצלבנית "המעיינות החרשים" ששמרה על המעבר החשוב יחד עם מגדל צדק-מיראבל הסמוכה.
בתקופה הממלוכית המקום נותר בחורבנו ובתקופה העותמנית נבנתה המצודה שאותה עכשיו רואים על שרידי המצודה הצלבנית במקום ונקראה "בינאר באשי" ראש המעיין.
במקום נמצאו פריטים חשובים החל מהארכיון הקדום של העיר אפק בשפות אכדית ושומרית ממצאים מצריים רבים ממצאים פלשתיים וממצאים ישראלים מראשית המלוכה כמו בורות ממגורה ובתי ארבע מרחבים אופיניים.
שרידי חומת העיר ההלניסטית ולאחרונה שרידי הרחוב הראשי בתקופה הביזנטית התגלו מחוץ למתחם המבוצר הקרדו.
המקום הוא גן לאומי בתשלום הכולל גם את הביקור במקורות הירקון ובבריכות שממערב לתל.
ממזרח ומצפון לתל חורשת אקליפטוסים עם פחי אשפה ושולחנות פיקניק ומדשאות נרחבות.
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:שירין ב.י, עמית הורן
תאריך עדכון: 01/21/2010 10:02:15
קישורים חיצוניים
