חג'ה

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 5: שורה 5:
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=חג'ה
|Name=חג'ה
-
|Description=נזכר בחרסי שומרון
+
|Description=כפר ערבי עם עבר שומרוני רב-שנים.
-
בהמשך נזכר כ- קריית חג'ה – מקום הולדתו של בבא רבא מנהיג השומרונים במאה ה-4, על הכרוניקה שכתב ובו רשימת 8 בתי כנסת שומרוניים, אחד מהם בקריית חג'ה.
+
על-פי חרסים שהתגלו בסמוך לכפר, ראשיתו בתקופה הישראלית.
-
בכתובת ארמית, שנמצאה בחפירות הר גריזים חרותה הכתובת 'אשר הקריב חגי בן קימי מן כפר חגי'
+
הכפר מוזכר בשם "כפר חגי" בכתובת בשפה הארמית שהתגלתה בחפירות הר גריזים, מהמאה השלישית או השנייה לפנה"ס, עליה נחרת "'אשר הקריב חגי בן קימי מן כפר חגי'"
 +
 
 +
במקורות שומרונים מאוחרים יותר הכפר נזכר בשם "קרית חגה" כמקום הולדתו של בבא רבא מנהיג השומרונים במאה ה-4 לספירה, ועל הכרוניקה שכתב ובו רשימת 8 בתי כנסת שומרוניים, אחד מהם בקריית חג'ה.
הגרעין הקדום של הכפר נמצא על ראש הגבעה, בדרומו של הגרעין הקדום נמצא מסגד הכפר הישן שעל פי מסורת הכפר והכתובת בתוך המסגד, הוא נבנה בשנת 735 להג'רה (1350 לערך)  
הגרעין הקדום של הכפר נמצא על ראש הגבעה, בדרומו של הגרעין הקדום נמצא מסגד הכפר הישן שעל פי מסורת הכפר והכתובת בתוך המסגד, הוא נבנה בשנת 735 להג'רה (1350 לערך)  
שורה 15: שורה 17:
יובל פלג מצא בכפר אבן בשימוש משני ועליה חרותה מנורת 7 הקנים, כנראה שריד לעבר השומרוני של הכפר.
יובל פלג מצא בכפר אבן בשימוש משני ועליה חרותה מנורת 7 הקנים, כנראה שריד לעבר השומרוני של הכפר.
 +
רבים מתושבי הכפר משתייכים לחמולת חיג'אווי. על-פי מידע פנימי שפורסם במחקר של זאב ארליך ומאיר רוטר, כיום ידוע על כמה משפחות שומרוניות שהתגוררו בכפר עד ימי הביניים, התאסלמו, ועדיין מתגוררות במקום תחת "חמולת אל־ציפי" – משפחת ציפור המטרי
לפי דברי תושבי הכפר המסגד שימש בעבר כנסייה ושודרג למסגד, ולאחרונה אף נבנה עליו כיפה מוזהבת סטייל אל-אקצה.  
לפי דברי תושבי הכפר המסגד שימש בעבר כנסייה ושודרג למסגד, ולאחרונה אף נבנה עליו כיפה מוזהבת סטייל אל-אקצה.  
-
עוד אומרים שהשם חג'ה משמעותו היום "חג" בהקשר של יום כינוס. שבעבר הכפר היה משמש כשוק לכפרי האזור. רבים מתושבי הכפר משתייכים לחמולת חיג'אווי.
 
-
על-פי מידע פנימי שפורסם במחקר של זאב ארליך ומאיר רוטר, כיום ידוע על כמה משפחות שומרוניות שהתגוררו בכפר עד ימי הביניים, התאסלמו, ועדיין מתגוררות במקום תחת "חמולת אל־ציפי" – משפחת ציפור המטרי
+
עוד אומרים שהשם חג'ה משמעותו היום "חג" בהקשר של יום כינוס. שבעבר הכפר היה משמש כשוק לכפרי האזור.
 +
 
 +
 
|PointType=ישוב
|PointType=ישוב
|Contributors=מאיר רוטר, אור35, Tom70
|Contributors=מאיר רוטר, אור35, Tom70
|csrc=IZ15
|csrc=IZ15
-
|LastUpdate=12/24/2022 10:56:17
+
|LastUpdate=12/24/2022 11:18:48
|WinId=637119510679413890
|WinId=637119510679413890
|LongDescription=
|LongDescription=

גרסה מתאריך 11:18, 24 בדצמבר 2022

   404 מ'

תקציר

כפר ערבי עם עבר שומרוני רב-שנים.

על-פי חרסים שהתגלו בסמוך לכפר, ראשיתו בתקופה הישראלית. הכפר מוזכר בשם "כפר חגי" בכתובת בשפה הארמית שהתגלתה בחפירות הר גריזים, מהמאה השלישית או השנייה לפנה"ס, עליה נחרת "'אשר הקריב חגי בן קימי מן כפר חגי'"

במקורות שומרונים מאוחרים יותר הכפר נזכר בשם "קרית חגה" כמקום הולדתו של בבא רבא מנהיג השומרונים במאה ה-4 לספירה, ועל הכרוניקה שכתב ובו רשימת 8 בתי כנסת שומרוניים, אחד מהם בקריית חג'ה.

הגרעין הקדום של הכפר נמצא על ראש הגבעה, בדרומו של הגרעין הקדום נמצא מסגד הכפר הישן שעל פי מסורת הכפר והכתובת בתוך המסגד, הוא נבנה בשנת 735 להג'רה (1350 לערך)

בכפר כיום על גבי חורבות במנים הקדומים הבתים הקדומים בו הם משלהי התקופה העות'מאנית ובחלקם משולבות אבנים בשימוש משני.

יובל פלג מצא בכפר אבן בשימוש משני ועליה חרותה מנורת 7 הקנים, כנראה שריד לעבר השומרוני של הכפר. רבים מתושבי הכפר משתייכים לחמולת חיג'אווי. על-פי מידע פנימי שפורסם במחקר של זאב ארליך ומאיר רוטר, כיום ידוע על כמה משפחות שומרוניות שהתגוררו בכפר עד ימי הביניים, התאסלמו, ועדיין מתגוררות במקום תחת "חמולת אל־ציפי" – משפחת ציפור המטרי

לפי דברי תושבי הכפר המסגד שימש בעבר כנסייה ושודרג למסגד, ולאחרונה אף נבנה עליו כיפה מוזהבת סטייל אל-אקצה.

עוד אומרים שהשם חג'ה משמעותו היום "חג" בהקשר של יום כינוס. שבעבר הכפר היה משמש כשוק לכפרי האזור.

הרחבה



סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, אור35, Tom70
תאריך עדכון: 12/24/2022 11:18:48

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים