קבר הנביא שמואל (נבי סמויל)
מתוך עמוד ענן
שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=קבר הנביא שמואל (נבי סמויל) | |Name=קבר הנביא שמואל (נבי סמויל) | ||
- | |Description=ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא. המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמויל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה". יש המזהים את המקום עם מצפה. הנוצרים הצלבנים בנו כאן כנסיה, וכינו את ההר בשם "הר השמחה", מפני שמכאן ראו העולים לרגל את ירושלים לראשונה. הנוסע בנימין בר יונה (מטודלה) ביקר במקום במאה ה-12. במאות ה15-16 יש עדות על כנסיה במקום, לאחר מכן יש | + | |Description=ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כה' באייר (יש הטוענים לתאריך כו'). המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמויל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה". יש המזהים את המקום עם מצפה. הנוצרים הצלבנים בנו כאן כנסיה, וכינו את ההר בשם "הר השמחה", מפני שמכאן ראו העולים לרגל את ירושלים לראשונה. הנוסע בנימין בר יונה (מטודלה) ביקר במקום במאה ה-12. במאות ה15-16 יש עדות על כנסיה במקום, לאחר מכן יש עדויות על בית כנסת ולבסוף המקום הופך למסגד. במאה ה-19 היו מספר נסיונות יישוב יהודי במקום שאף רכשו קרקעות סביב הקבר (חלק מהטאבו רשום על שם משפחתו של ישראל אורבך המתגורר בסמוך). במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את המקום מידי התורכים לאחר קרב ארוך ונאלצו לשפץ את המקום. בהר התנהלו קרבות קשים במלחמת העצמאות ובליל הסדר (הרוגי הקרב קבורים בקריית ענבים) וזאת לאחר ששימש כעמדת תותחים ירדנית שהפגיזה את ירושלים, והמקום שוחרר רק במלחמת ששת הימים. |
- | במקום ישנם שרידים חפורים חלקית של עיר צלבנית גדולה | + | במקום ישנם שרידים חפורים חלקית של עיר צלבנית גדולה ובה נחשף רחוב שלם הכולל בתים ומבני מסחר וגם אורוות, העיר השתרעה הן מצפון והן מדרום למבנה, וכן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360מעלות עד הים. |
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
שורה 13: | שורה 13: | ||
|images= | |images= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
- | |Contributors=עמית הורן | + | |Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר |
- | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=10/10/2010 09:53:52 |
|WinId=633171912994764122 | |WinId=633171912994764122 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
}} | }} |
גרסה מתאריך 09:53, 10 באוקטובר 2010
תקציר
ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כה' באייר (יש הטוענים לתאריך כו'). המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמויל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה". יש המזהים את המקום עם מצפה. הנוצרים הצלבנים בנו כאן כנסיה, וכינו את ההר בשם "הר השמחה", מפני שמכאן ראו העולים לרגל את ירושלים לראשונה. הנוסע בנימין בר יונה (מטודלה) ביקר במקום במאה ה-12. במאות ה15-16 יש עדות על כנסיה במקום, לאחר מכן יש עדויות על בית כנסת ולבסוף המקום הופך למסגד. במאה ה-19 היו מספר נסיונות יישוב יהודי במקום שאף רכשו קרקעות סביב הקבר (חלק מהטאבו רשום על שם משפחתו של ישראל אורבך המתגורר בסמוך). במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את המקום מידי התורכים לאחר קרב ארוך ונאלצו לשפץ את המקום. בהר התנהלו קרבות קשים במלחמת העצמאות ובליל הסדר (הרוגי הקרב קבורים בקריית ענבים) וזאת לאחר ששימש כעמדת תותחים ירדנית שהפגיזה את ירושלים, והמקום שוחרר רק במלחמת ששת הימים.
במקום ישנם שרידים חפורים חלקית של עיר צלבנית גדולה ובה נחשף רחוב שלם הכולל בתים ומבני מסחר וגם אורוות, העיר השתרעה הן מצפון והן מדרום למבנה, וכן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360מעלות עד הים.
הרחבה
סיווג: קבר
נגישות:
מקור:עמית הורן, מאיר רוטר
תאריך עדכון: 10/10/2010 09:53:52
קישורים חיצוניים