עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה-טחנת אבו-שושה
מתוך עמוד ענן
(שם:עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה-טחנת אבו-שושה. תיאור:שרידים של כמה בתי-אבן ואתר מקודש – שיח מחמד.תושביו נמלטו במלחמת העצמאות ללבנון. זהו מפל טחנ) |
(שם:עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה-טחנת אבו-שושה. תיאור:שרידים של כמה בתי-אבן ואתר מקודש – שיח מחמד.תושביו נמלטו במלחמת העצמאות ללבנון. זהו מפל טחנ) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=Yes | |MeasuredByGPS=Yes | ||
|Name=עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה-טחנת אבו-שושה | |Name=עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה-טחנת אבו-שושה | ||
| - | |Description=שרידים של כמה בתי-אבן ואתר מקודש – שיח מחמד.תושביו נמלטו במלחמת העצמאות ללבנון. זהו מפל טחנות הכולל אמה המובילה לפיר כפול ומפתחי המוצא הקשותים יוצאות זוג אמות המובילות לזוג פירים נוסף. המרחק בין שני המתקנים כחמישה מ'. הטחנה היא טחנת קמח אך נמצאו עדויות במגדל וחר' מיניה לתעשית סוכר. | + | |Description=שרידים של כמה בתי-אבן ואתר מקודש – שיח מחמד.תושביו נמלטו במלחמת העצמאות ללבנון. זהו מפל טחנות הכולל אמה המובילה לפיר כפול ומפתחי המוצא הקשותים יוצאות זוג אמות המובילות לזוג פירים נוסף. המרחק בין שני המתקנים כחמישה מ'. הפיר השמאלי שלם והימני הרוס בחלקו. הטחנה היא טחנת קמח אך נמצאו עדויות במגדל וחר' מיניה לתעשית סוכר. |
יתכן והטחנה היתה קשורה גם לתעשית הסוכר בימי הבינים. מציאת אבני ריסוק רומזת על פעולות ריסוק קנה הסוכר ואשר נוזליו הועברו ל"חרבת מינים"-מתקן זיקוק הסוכר למוצריו. מערכת המים נמשכה באמה מטחנת אבו שושה לשדות קנה הסוכר בבקעת גינוסר. | יתכן והטחנה היתה קשורה גם לתעשית הסוכר בימי הבינים. מציאת אבני ריסוק רומזת על פעולות ריסוק קנה הסוכר ואשר נוזליו הועברו ל"חרבת מינים"-מתקן זיקוק הסוכר למוצריו. מערכת המים נמשכה באמה מטחנת אבו שושה לשדות קנה הסוכר בבקעת גינוסר. | ||
במקום יש פריחה יפה של חצבים. להזהר לא לדרוך עליהם. | במקום יש פריחה יפה של חצבים. להזהר לא לדרוך עליהם. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|Contributors=נועם ע, נטליאלון, נועה שוחט, צוות08, שמעון כהן, ליאו, Jtal | |Contributors=נועם ע, נטליאלון, נועה שוחט, צוות08, שמעון כהן, ליאו, Jtal | ||
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate=10/28/2025 | + | |LastUpdate=10/28/2025 12:09:05 |
|WinId=634644820293059171 | |WinId=634644820293059171 | ||
|LongDescription=אדמות הכפר (כיום בשטח מגדל וחלק בגינוסר) עובדו על ידי הבדווים של עַ'וַארִנָה ואל-סַמָכִּיַה. ב-1944-45 חיו בכפר 1,240 תושבים מוסלמים ואדמותיו השתרעו על 12,000 דונם, מהם 3,400 אשר נרכשו בידי יהודים. | |LongDescription=אדמות הכפר (כיום בשטח מגדל וחלק בגינוסר) עובדו על ידי הבדווים של עַ'וַארִנָה ואל-סַמָכִּיַה. ב-1944-45 חיו בכפר 1,240 תושבים מוסלמים ואדמותיו השתרעו על 12,000 דונם, מהם 3,400 אשר נרכשו בידי יהודים. | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 12:09, 28 באוקטובר 2025
-180 מ'
תקציר
שרידים של כמה בתי-אבן ואתר מקודש – שיח מחמד.תושביו נמלטו במלחמת העצמאות ללבנון. זהו מפל טחנות הכולל אמה המובילה לפיר כפול ומפתחי המוצא הקשותים יוצאות זוג אמות המובילות לזוג פירים נוסף. המרחק בין שני המתקנים כחמישה מ'. הפיר השמאלי שלם והימני הרוס בחלקו. הטחנה היא טחנת קמח אך נמצאו עדויות במגדל וחר' מיניה לתעשית סוכר.
יתכן והטחנה היתה קשורה גם לתעשית הסוכר בימי הבינים. מציאת אבני ריסוק רומזת על פעולות ריסוק קנה הסוכר ואשר נוזליו הועברו ל"חרבת מינים"-מתקן זיקוק הסוכר למוצריו. מערכת המים נמשכה באמה מטחנת אבו שושה לשדות קנה הסוכר בבקעת גינוסר.
במקום יש פריחה יפה של חצבים. להזהר לא לדרוך עליהם.
הרחבה
אדמות הכפר (כיום בשטח מגדל וחלק בגינוסר) עובדו על ידי הבדווים של עַ'וַארִנָה ואל-סַמָכִּיַה. ב-1944-45 חיו בכפר 1,240 תושבים מוסלמים ואדמותיו השתרעו על 12,000 דונם, מהם 3,400 אשר נרכשו בידי יהודים.
סיווג: ישוב
נגישות: רכב פרטי
מקור:נועם ע, נטליאלון, נועה שוחט, צוות08, שמעון כהן, ליאו, Jtal
תאריך עדכון: 10/28/2025 12:09:05
קישורים חיצוניים
