עין טמיר ובריכת הדולבים
מתוך עמוד ענן
(שם:עין טמיר ובריכת הדולבים. תיאור:מעין הנובע מתוך נקבה באורך כ30מ'. ידע בשחיה וצלילה הכרחיים. 80מ' מערבה מהנביעה נמצאת בריכת הדלבים שקוטרה כ10) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.248975999338725 |
| - | |Lat=33. | + | |Lat=33.04163132314495 |
| - | |Height= | + | |Height=268 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=עין טמיר ובריכת הדולבים | |Name=עין טמיר ובריכת הדולבים | ||
| - | |Description=מעין הנובע מתוך נקבה באורך | + | |Description=מעין הנובע מתוך נקבה באורך כ-15 מ'. ניכנס פנימה (להצטייד בפנס) כ-10 מטרים. בתחילה הכניסה צרה אבל בהמשך מתרחבת הנקבה וההליכה בתוך המים היא חוויה נהדרת. כמות המים משתנה מעונה לעונה. באביב המים יכולים להגיע בקצה הפנימי של הנקבה לגובה של כ-1 מטר ואף יותר, ובסוף הקיץ לחצי מטר. בקצה הנקבה יש מבוי סתום, שם נסוב על עקבותינו ונצא לפתח הנקבה. מנגד לנקבה, בקצב משטח הסלעים הלבן, בתוך הנחל יש בריכה נפלאה לשכשוך. |
| + | באזורים רבים של הארץ מצויים מעיינות עם נִקְבות הבנויות בשיטה דומה. הנקבה חצובה בצלע הנחל או בבטן ההר, לעיתים עד למקום הנביעה, ומוליכה את המים לבריכת אגירה. לפני חציבתן של נקבות אלו נבעו המעיינות בצורה טבעית בקילוח דק מסדק בסלע. הקדמונים הבינו שאפשר להגביר את ספיקת המעיין על ידי חשיפה של השכבה נושאת המים בתת-הקרקע, וריכוז המים והולכתם באמצעות נקבה. גם כאן נחצבה הנקבה בדופן גדת הנחל כדי להגביר את ספיקת המעיין, שנקרא עין טמיר על שום היותו עלום ונסתר בתוך הנקבה. זהו מעיין שכבה הנובע באזור המגע שבין סלעי הדולומיט (תצורת סכנין) החדירים למים לבין המסלע שמתחתיו האטום יחסית (תצורת דיר חנא). סלעי תצורת סכנין עשירים בחללים קרסטיים, כדוגמת החלל המצוי בהמשך המנהרה. עדכון 22/4/16 | ||
|images=01102010268.JPG,תמונה3 037.jpg, | |images=01102010268.JPG,תמונה3 037.jpg, | ||
| - | |||
|PointType=מעין | |PointType=מעין | ||
| - | |Contributors=נעם עציוני, Benzeev7, עמית הורן, שני רווה, בנימין א, Maormishali1906, Emils, צביק 45, יחיאל עומר גוטמן1, גבריאונגר | + | |ExtLinks=http://www.hamaayanot.co.il/home/index.php?page |
| + | |Contributors=נעם עציוני, Benzeev7, עמית הורן, שני רווה, בנימין א, Maormishali1906, Emils, צביק 45, יחיאל עומר גוטמן1, גבריאונגר, Davtir | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=4/22/2016 14:45:59 |
|WinId=633033381152532172 | |WinId=633033381152532172 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | | | + | |Accessibility= |
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 14:45, 22 באפריל 2016
268 מ'
תקציר
מעין הנובע מתוך נקבה באורך כ-15 מ'. ניכנס פנימה (להצטייד בפנס) כ-10 מטרים. בתחילה הכניסה צרה אבל בהמשך מתרחבת הנקבה וההליכה בתוך המים היא חוויה נהדרת. כמות המים משתנה מעונה לעונה. באביב המים יכולים להגיע בקצה הפנימי של הנקבה לגובה של כ-1 מטר ואף יותר, ובסוף הקיץ לחצי מטר. בקצה הנקבה יש מבוי סתום, שם נסוב על עקבותינו ונצא לפתח הנקבה. מנגד לנקבה, בקצב משטח הסלעים הלבן, בתוך הנחל יש בריכה נפלאה לשכשוך.
באזורים רבים של הארץ מצויים מעיינות עם נִקְבות הבנויות בשיטה דומה. הנקבה חצובה בצלע הנחל או בבטן ההר, לעיתים עד למקום הנביעה, ומוליכה את המים לבריכת אגירה. לפני חציבתן של נקבות אלו נבעו המעיינות בצורה טבעית בקילוח דק מסדק בסלע. הקדמונים הבינו שאפשר להגביר את ספיקת המעיין על ידי חשיפה של השכבה נושאת המים בתת-הקרקע, וריכוז המים והולכתם באמצעות נקבה. גם כאן נחצבה הנקבה בדופן גדת הנחל כדי להגביר את ספיקת המעיין, שנקרא עין טמיר על שום היותו עלום ונסתר בתוך הנקבה. זהו מעיין שכבה הנובע באזור המגע שבין סלעי הדולומיט (תצורת סכנין) החדירים למים לבין המסלע שמתחתיו האטום יחסית (תצורת דיר חנא). סלעי תצורת סכנין עשירים בחללים קרסטיים, כדוגמת החלל המצוי בהמשך המנהרה. עדכון 22/4/16
הרחבה
סיווג: מעין
נגישות:
מקור:נעם עציוני, Benzeev7, עמית הורן, שני רווה, בנימין א, Maormishali1906, Emils, צביק 45, יחיאל עומר גוטמן1, גבריאונגר, Davtir
תאריך עדכון: 4/22/2016 14:45:59
קישורים חיצוניים
http://www.hamaayanot.co.il/home/index.php?page
