חורבת אל-חמדיה
מתוך עמוד ענן
Marikriber (שיחה | תרומות) |
(שם:חורבת אל-חמדיה. תיאור:חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.147967348143 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.669756622866 |
|Height=909 | |Height=909 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=חורבת אל-חמדיה | |Name=חורבת אל-חמדיה | ||
|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח. | |Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח. | ||
| - | + | המבנה שבתמונה פתוח, יש בו מחרב. | |
| - | + | ||
החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה. | החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה. | למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה. | ||
| - | |images=חמדיהמזרח.JPG | + | |images=חמדיהמזרח.JPG |
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=חורבה | |PointType=חורבה | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber | + | |Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321 |
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=8/19/2020 08:09:13 |
|WinId=633827249098201150 | |WinId=633827249098201150 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 08:09, 19 באוגוסט 2020
909 מ'
תקציר
חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.
המבנה שבתמונה פתוח, יש בו מחרב. החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.
למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.
הרחבה
סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321
תאריך עדכון: 8/19/2020 08:09:13
קישורים חיצוניים
