חורבת סבתא תמר
מתוך עמוד ענן
Benmoyal2014 (שיחה | תרומות) (שם:חורבת סבתא תמר. תיאור:ובתרגום לעברית "חורבת מנזר הצבאים" שרידי ישוב נרחב שרידי מבנים, בורות מים, גתות, ומתקנים חקלאים וממצאים אחרים. האת) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.252021663999 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.820145634938 |
|Height=690 | |Height=690 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=חורבת | + | |Name=חורבת סבתא תמר |
|Description=ובתרגום לעברית "חורבת מנזר הצבאים" | |Description=ובתרגום לעברית "חורבת מנזר הצבאים" | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ממזרח לאתר בקרבת מקום נערכה חפירה ב-1990 על ידי י' נדלמן שחשף מספר שכבות ובהם ממצאים למן תקופת הברזל-ב, הפרסית, ההלניסטית, החשמונאית וההורדוסית. הביזאנטית והערבית הקדומה. עיקרם של שרידי הבנייה, מצודה גדולה (70X60 בקרוב) שחומת סוגרים מקיפה. בחלק הצפוני של החומה נמצאו שרידי מגדל ופתח. אפשר שנבנתה בתקופה הפרסית (שיבת ציון) ניכרים בחומה ובמגדל שינויים מן התקופה ההורדוסית. | ממזרח לאתר בקרבת מקום נערכה חפירה ב-1990 על ידי י' נדלמן שחשף מספר שכבות ובהם ממצאים למן תקופת הברזל-ב, הפרסית, ההלניסטית, החשמונאית וההורדוסית. הביזאנטית והערבית הקדומה. עיקרם של שרידי הבנייה, מצודה גדולה (70X60 בקרוב) שחומת סוגרים מקיפה. בחלק הצפוני של החומה נמצאו שרידי מגדל ופתח. אפשר שנבנתה בתקופה הפרסית (שיבת ציון) ניכרים בחומה ובמגדל שינויים מן התקופה ההורדוסית. | ||
| - | |images=דיר עזלה.JPG | + | |images=דיר עזלה.JPG |
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
|PointType=חורבה | |PointType=חורבה | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר, Marikriber | + | |Contributors=מאיר רוטר, Marikriber, Benmoyal2014 |
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=10/1/2020 15:05:38 |
|WinId=634440224523563134 | |WinId=634440224523563134 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 15:05, 1 באוקטובר 2020
690 מ'
תקציר
ובתרגום לעברית "חורבת מנזר הצבאים"
שרידי ישוב נרחב שרידי מבנים, בורות מים, גתות, ומתקנים חקלאים וממצאים אחרים. האתר מיוחס בעיקר לתקופה הביזנטית ממנה נמצאו שברים של כלי חרס. שברי שיש וחלקי פסיפס ושברים של כלי זכוכית. במקום נמצא שרידי מבנה גדול 35X25 שהשתמר לגובה כמה נדבחים וניכרים בו שרידי פתחים חלקם אבני סף ומשקוף. ויתכן ומדובר בשרידי מנזר שנתן לחורבה את שמה. יכול ובתקופת הערבית הקדומה הוסב המבנה לבית חווה. במבנה הובחנו שלושה שלבי בנייה. ונמצאו בו שרידי אורוות, גתות גדולות ובית בד. כיום האתר מגודר ומוזנח, נמצא בלב השכונה ליד גן משחקים, הפתח אליו מכוון רחוב טוניק.
ממזרח לאתר בקרבת מקום נערכה חפירה ב-1990 על ידי י' נדלמן שחשף מספר שכבות ובהם ממצאים למן תקופת הברזל-ב, הפרסית, ההלניסטית, החשמונאית וההורדוסית. הביזאנטית והערבית הקדומה. עיקרם של שרידי הבנייה, מצודה גדולה (70X60 בקרוב) שחומת סוגרים מקיפה. בחלק הצפוני של החומה נמצאו שרידי מגדל ופתח. אפשר שנבנתה בתקופה הפרסית (שיבת ציון) ניכרים בחומה ובמגדל שינויים מן התקופה ההורדוסית.
הרחבה
סיווג: חורבה
נגישות: הכל
מקור:מאיר רוטר, Marikriber, Benmoyal2014
תאריך עדכון: 10/1/2020 15:05:38
קישורים חיצוניים
