אושא הקדומה
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=אושא הקדומה | |Name=אושא הקדומה | ||
| - | |Description=עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד וחורבן הבית השני. | + | |Description=עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד וחורבן הבית השני. אחרי מרד בר כוכבא הועברה שוב הסנהדרין לאושא והתכנסו רבנים לכינוס חרום כמו שמעון בן גמליאל ואחרים ויצרו את "תקנות אושא" שהוחלטו כדי לשרוד את התקופה הקשה של אחרי המרד. |
| - | + | אנשי המקום היו אמידים בחלקם ובמקום לא היו מקורות מים חוץ מנחל ציפורי העמוק בסמוך. אנשי המקום יצרו מחצלות בעלות מוניטין גדול מצמחי המים במקום. | |
| - | + | המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש בשנת 1886 בידי מוסלמים מוגרבים מאלג'יר, טריפולי שבלוב ותוניס שהקימו במקום כפר קטן בשם הָוּושָא. בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות, בעקבות כיבוש הכפר והאזור בידי הגדוד הדרוזי, ב16/4/48 300 (ולפי גרסה אחרת כ450) תושבי הכפר נטשוהו. | |
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש | + | |
| - | + | ||
| - | בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות | + | |
כותרות רבות ומרשימות נלקחו מן המקום עם השנים. | כותרות רבות ומרשימות נלקחו מן המקום עם השנים. | ||
| - | בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה. | + | בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה. במזרח גתות ובריכות מים חצובות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס. |
| - | + | ||
| - | במזרח גתות ובריכות מים חצובות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס. | + | |
באושא לא נערכה חפירה מסודרת ורצינית ורב הנסתר על הגלוי כרגע. | באושא לא נערכה חפירה מסודרת ורצינית ורב הנסתר על הגלוי כרגע. | ||
| - | + | בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורים חגית ודודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון לקיץ 2010 אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות. | |
| + | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| + | |Contributors=שירין ב.י, בין השיטים, Goldman.eran, עמית הורן | ||
| + | |csrc=I14 | ||
| + | |LastUpdate=10/11/2011 09:09:22 | ||
| + | |WinId=633475108912061576 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | | | + | |ExtLinks= |
|images= | |images= | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 09:09, 11 באוקטובר 2011
114 מ'
תקציר
עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד וחורבן הבית השני. אחרי מרד בר כוכבא הועברה שוב הסנהדרין לאושא והתכנסו רבנים לכינוס חרום כמו שמעון בן גמליאל ואחרים ויצרו את "תקנות אושא" שהוחלטו כדי לשרוד את התקופה הקשה של אחרי המרד.
אנשי המקום היו אמידים בחלקם ובמקום לא היו מקורות מים חוץ מנחל ציפורי העמוק בסמוך. אנשי המקום יצרו מחצלות בעלות מוניטין גדול מצמחי המים במקום.
המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש בשנת 1886 בידי מוסלמים מוגרבים מאלג'יר, טריפולי שבלוב ותוניס שהקימו במקום כפר קטן בשם הָוּושָא. בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות, בעקבות כיבוש הכפר והאזור בידי הגדוד הדרוזי, ב16/4/48 300 (ולפי גרסה אחרת כ450) תושבי הכפר נטשוהו.
כותרות רבות ומרשימות נלקחו מן המקום עם השנים.
בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה. במזרח גתות ובריכות מים חצובות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס.
באושא לא נערכה חפירה מסודרת ורצינית ורב הנסתר על הגלוי כרגע.
בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורים חגית ודודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון לקיץ 2010 אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות.
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:שירין ב.י, בין השיטים, Goldman.eran, עמית הורן
תאריך עדכון: 10/11/2011 09:09:22
קישורים חיצוניים
