אושא הקדומה
מתוך עמוד ענן
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=אושא הקדומה | |Name=אושא הקדומה | ||
| - | |Description=עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד | + | |Description=עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד בר כוכבא. אחרי מרד בר כוכבא הועברה שוב הסנהדרין והפעם לאושא ובה נערך כינוס חרום בראשות רבן שמעון בן גמליאל ואחרים, ושם נערכו "תקנות אושא", שתוקנו כדי לשרוד את התקופה הקשה של אחרי המרד. כאן ישבו שמעון בר יוחאי, ר' יהודה בר עילאי, ר' מאיר בעל הנס, ר' חנניה מחלפתא ה,גלילי, ר' אלעזר בן שמוע, ר' גמליאל השני ובנו ר' יהודה הנשיא |
| - | + | אנשי המקום היו אמידים בחלקם ובמקום לא היו מקורות מים חוץ מנחל ציפורי העמוק בסמוך. אנשי המקום יצרו מחצלות בעלות מוניטין גדול מצמחי המים במקום, היתה כאן תעשית זכוכית משגשגת והרבה גתות יין תעשיתיות ובתי בד. | |
| - | אנשי המקום היו אמידים בחלקם ובמקום לא היו מקורות מים חוץ מנחל ציפורי העמוק בסמוך. אנשי המקום יצרו מחצלות בעלות מוניטין גדול מצמחי המים במקום. | + | |
המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש בשנת 1886 בידי מוסלמים מוגרבים מאלג'יר, טריפולי שבלוב ותוניס שהקימו במקום כפר קטן בשם הָוּושָא. בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות, בעקבות קרבות רמת יוחנן באמצע אפריל 1948, 300 (ולפי גרסה אחרת כ450) תושבי הכפר נטשוהו. לאחר מכן נהרסו מבני הכפר בידי ישראל. | המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש בשנת 1886 בידי מוסלמים מוגרבים מאלג'יר, טריפולי שבלוב ותוניס שהקימו במקום כפר קטן בשם הָוּושָא. בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות, בעקבות קרבות רמת יוחנן באמצע אפריל 1948, 300 (ולפי גרסה אחרת כ450) תושבי הכפר נטשוהו. לאחר מכן נהרסו מבני הכפר בידי ישראל. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה. בשיא הכיפה גתות גדולות תעשיתיות שכולן באותם מימדים ואותה צורה( 5), בתי בד (3) ובריכות מים חצובות, מקוואות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס. | בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה. בשיא הכיפה גתות גדולות תעשיתיות שכולן באותם מימדים ואותה צורה( 5), בתי בד (3) ובריכות מים חצובות, מקוואות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס. | ||
| - | |||
| - | |||
בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורים חגית ודודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון לקיץ 2010 אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות. | בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורים חגית ודודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון לקיץ 2010 אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות. | ||
| שורה 24: | שורה 21: | ||
|Contributors=שירין ב.י, בין השיטים, Goldman.eran, עמית הורן, Marikriber, -נתנאל-, שמולי קיפוד, שלמה משא בטוח, ליאו, צוות08, משה.ש. | |Contributors=שירין ב.י, בין השיטים, Goldman.eran, עמית הורן, Marikriber, -נתנאל-, שמולי קיפוד, שלמה משא בטוח, ליאו, צוות08, משה.ש. | ||
|csrc=SZ19 | |csrc=SZ19 | ||
| - | |LastUpdate=1/ | + | |LastUpdate=1/9/2022 12:24:05 |
|WinId=633475108912061576 | |WinId=633475108912061576 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה מתאריך 12:24, 9 בינואר 2022
121 מ'
תקציר
עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד בר כוכבא. אחרי מרד בר כוכבא הועברה שוב הסנהדרין והפעם לאושא ובה נערך כינוס חרום בראשות רבן שמעון בן גמליאל ואחרים, ושם נערכו "תקנות אושא", שתוקנו כדי לשרוד את התקופה הקשה של אחרי המרד. כאן ישבו שמעון בר יוחאי, ר' יהודה בר עילאי, ר' מאיר בעל הנס, ר' חנניה מחלפתא ה,גלילי, ר' אלעזר בן שמוע, ר' גמליאל השני ובנו ר' יהודה הנשיא אנשי המקום היו אמידים בחלקם ובמקום לא היו מקורות מים חוץ מנחל ציפורי העמוק בסמוך. אנשי המקום יצרו מחצלות בעלות מוניטין גדול מצמחי המים במקום, היתה כאן תעשית זכוכית משגשגת והרבה גתות יין תעשיתיות ובתי בד.
המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש בשנת 1886 בידי מוסלמים מוגרבים מאלג'יר, טריפולי שבלוב ותוניס שהקימו במקום כפר קטן בשם הָוּושָא. בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות, בעקבות קרבות רמת יוחנן באמצע אפריל 1948, 300 (ולפי גרסה אחרת כ450) תושבי הכפר נטשוהו. לאחר מכן נהרסו מבני הכפר בידי ישראל.
כותרות רבות ומרשימות נלקחו מן המקום עם השנים.
בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה. בשיא הכיפה גתות גדולות תעשיתיות שכולן באותם מימדים ואותה צורה( 5), בתי בד (3) ובריכות מים חצובות, מקוואות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס.
בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורים חגית ודודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון לקיץ 2010 אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות.
נכון לקיץ 2019 יש חפירוה ארכיאולוגית. גישה לרכב דרך שכונת גבעת טל בקרית אתא.
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:שירין ב.י, בין השיטים, Goldman.eran, עמית הורן, Marikriber, -נתנאל-, שמולי קיפוד, שלמה משא בטוח, ליאו, צוות08, משה.ש.
תאריך עדכון: 1/9/2022 12:24:05
קישורים חיצוניים
