פורפיריון (לשעבר תל שקמונה)
מתוך עמוד ענן
Marikriber (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=4 | |Height=4 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=תל שקמונה | + | |Name=פורפיריון (לשעבר תל שקמונה) |
| - | |Description=תל שקמונה | + | |Description=לתל הקדום אין זיהוי אך הוא מכונה תל שקמונה למרות ששקמונה נמצאת במפרץ חיפה ולא כאן. היישוב שהתפתח סביב התל זוהה לאחרונה ביתר שאת כפורפיריון (הדרומית) בתקופות הקלאסיות אך זיהוי לאתר בתקופות המקראיות לא קיים. התל הינו זעיר, כ-8 דונם שטחו אך הוא עשיר בממצאים. קיים כמעט רצף יישובי מהתקופה הכנענית המאוחרת (מאה ט"ו לפני סה"נ) ועד שלהי התקופה הביזנטית (סוף מאה ו' לסה"נ). כ־2100 שנות היסטוריה של התל מוצאים ביטויים בעושר התרבות החומרית. הממצאים שמקורם בארצות אגן הים התיכון, מעידים על קשרי סחר ימי עם מצרים, יוון, האיים האגאיים וארצות מערב אגן הים התיכון. |
תל שקמונה (בערבית תל א־סמך - "תל הדגים") שוכן על שפת הים, כ־1.3 ק"מ מדרום־מערב לראש הכרמל. מקומה הגיאוגרפי של שקמונה על קו חוף סלעי לא אפשר בניית נמל צמוד ונראה שנמלה הקדום נמצא מדרום, בסביבת כפר סמיר ("חוף הכרמל") כנראה. סביב התל משתרע מישור ששימש בתקופה הקדומה שטחה החקלאי של העיר. הנחלים היורדים מראש הכרמל שימשו מקור המים העיקרי לעיר ובמורדותיהם גידלו ודאי מטעים. מקור השם "שקמונה" אינו ידוע. ייתכן שהשם קשור לשקמים. פירוש השם ביוונית (Sycamina) הוא "פרי עץ התות" והוא קשור אולי לעץ התות השחור מאיראן, שיובא הרבה לפני שיובא עץ התות מסין. השם הערבי של התל (תל א־סמך) קשור אולי לתנאי הדגה הנוחים במקום. כאמור, המים באזור התל רדודים והקרקע סלעית, דבר הגורם לריבוי הדגה ולנוחות הדיג. שקמונה נזכרת לראשונה בכתבי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (100-37 לסה"נ, קדמוניות היהודים י"ג, 332). שקמונה נזכרת בתלמוד הבבלי ואצל נוסעים נוצרים, וממקורות אלו אפשר ללמוד על קהילה יהודית גדולה שחייתה במקום. ממצא בית הקברות מעיד גם על אוכלוסייה פגאנית ונוצרית. במקום שרידי פסיפסים רבים, בריכות שרידי ישוב ופעילות תעשייתי. מדרום וצמוד למרכז לחקר ימים. | תל שקמונה (בערבית תל א־סמך - "תל הדגים") שוכן על שפת הים, כ־1.3 ק"מ מדרום־מערב לראש הכרמל. מקומה הגיאוגרפי של שקמונה על קו חוף סלעי לא אפשר בניית נמל צמוד ונראה שנמלה הקדום נמצא מדרום, בסביבת כפר סמיר ("חוף הכרמל") כנראה. סביב התל משתרע מישור ששימש בתקופה הקדומה שטחה החקלאי של העיר. הנחלים היורדים מראש הכרמל שימשו מקור המים העיקרי לעיר ובמורדותיהם גידלו ודאי מטעים. מקור השם "שקמונה" אינו ידוע. ייתכן שהשם קשור לשקמים. פירוש השם ביוונית (Sycamina) הוא "פרי עץ התות" והוא קשור אולי לעץ התות השחור מאיראן, שיובא הרבה לפני שיובא עץ התות מסין. השם הערבי של התל (תל א־סמך) קשור אולי לתנאי הדגה הנוחים במקום. כאמור, המים באזור התל רדודים והקרקע סלעית, דבר הגורם לריבוי הדגה ולנוחות הדיג. שקמונה נזכרת לראשונה בכתבי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (100-37 לסה"נ, קדמוניות היהודים י"ג, 332). שקמונה נזכרת בתלמוד הבבלי ואצל נוסעים נוצרים, וממקורות אלו אפשר ללמוד על קהילה יהודית גדולה שחייתה במקום. ממצא בית הקברות מעיד גם על אוכלוסייה פגאנית ונוצרית. במקום שרידי פסיפסים רבים, בריכות שרידי ישוב ופעילות תעשייתי. מדרום וצמוד למרכז לחקר ימים. | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
|LongDescription=אתר 18 מפה 22 בסקר רשות העתיקות (קשור). | |LongDescription=אתר 18 מפה 22 בסקר רשות העתיקות (קשור). | ||
|images=DSCN7545 (Large).JPG,פסיפסשקמונה.JPG, | |images=DSCN7545 (Large).JPG,פסיפסשקמונה.JPG, | ||
| + | |Accessibility=ברגל | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
| - | |Contributors=Asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו, Danipc, Irir, Marikriber | + | |Contributors=Asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו, Danipc, Irir, Marikriber, Mayzenb |
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=1/27/2022 10:59:05 |
|WinId=633312448203574391 | |WinId=633312448203574391 | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 10:59, 27 בינואר 2022
.JPG)
4 מ'
תקציר
לתל הקדום אין זיהוי אך הוא מכונה תל שקמונה למרות ששקמונה נמצאת במפרץ חיפה ולא כאן. היישוב שהתפתח סביב התל זוהה לאחרונה ביתר שאת כפורפיריון (הדרומית) בתקופות הקלאסיות אך זיהוי לאתר בתקופות המקראיות לא קיים. התל הינו זעיר, כ-8 דונם שטחו אך הוא עשיר בממצאים. קיים כמעט רצף יישובי מהתקופה הכנענית המאוחרת (מאה ט"ו לפני סה"נ) ועד שלהי התקופה הביזנטית (סוף מאה ו' לסה"נ). כ־2100 שנות היסטוריה של התל מוצאים ביטויים בעושר התרבות החומרית. הממצאים שמקורם בארצות אגן הים התיכון, מעידים על קשרי סחר ימי עם מצרים, יוון, האיים האגאיים וארצות מערב אגן הים התיכון.
תל שקמונה (בערבית תל א־סמך - "תל הדגים") שוכן על שפת הים, כ־1.3 ק"מ מדרום־מערב לראש הכרמל. מקומה הגיאוגרפי של שקמונה על קו חוף סלעי לא אפשר בניית נמל צמוד ונראה שנמלה הקדום נמצא מדרום, בסביבת כפר סמיר ("חוף הכרמל") כנראה. סביב התל משתרע מישור ששימש בתקופה הקדומה שטחה החקלאי של העיר. הנחלים היורדים מראש הכרמל שימשו מקור המים העיקרי לעיר ובמורדותיהם גידלו ודאי מטעים. מקור השם "שקמונה" אינו ידוע. ייתכן שהשם קשור לשקמים. פירוש השם ביוונית (Sycamina) הוא "פרי עץ התות" והוא קשור אולי לעץ התות השחור מאיראן, שיובא הרבה לפני שיובא עץ התות מסין. השם הערבי של התל (תל א־סמך) קשור אולי לתנאי הדגה הנוחים במקום. כאמור, המים באזור התל רדודים והקרקע סלעית, דבר הגורם לריבוי הדגה ולנוחות הדיג. שקמונה נזכרת לראשונה בכתבי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (100-37 לסה"נ, קדמוניות היהודים י"ג, 332). שקמונה נזכרת בתלמוד הבבלי ואצל נוסעים נוצרים, וממקורות אלו אפשר ללמוד על קהילה יהודית גדולה שחייתה במקום. ממצא בית הקברות מעיד גם על אוכלוסייה פגאנית ונוצרית. במקום שרידי פסיפסים רבים, בריכות שרידי ישוב ופעילות תעשייתי. מדרום וצמוד למרכז לחקר ימים.
הרחבה
אתר 18 מפה 22 בסקר רשות העתיקות (קשור).
סיווג: תל
נגישות: ברגל
מקור:Asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו, Danipc, Irir, Marikriber, Mayzenb
תאריך עדכון: 1/27/2022 10:59:05
קישורים חיצוניים
