הקישלה
מתוך עמוד ענן
(שם:הקישלה. תיאור:תולדות הקישלה: המבנה בן שני הקומות והחצר נבנה במחצית הראשונה של המאה ה- 19 (1832) על ידי שליט מצרים מוחמד עלי ובנו איברהים פאש) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=הקישלה | |Name=הקישלה | ||
| - | |Description= | + | |Description=המבנה בן שני הקומות והחצר נבנה לאורך מספר שנים החל מ1832 על ידי שליט מצרים מוחמד עלי ובנו איברהים פאשה ושימש כארמון הקיץ שלהם. מאחר ובשנים אלו מרדו מוחמד עלי ובנו בשלטון המרכזי באיסטנבול והיו במלחמה, נבנה המבנה בצמוד למצודה ובצמוד לחומה מצידו המערבי, על מנת להעניק הגנה במידה ויצטרכו לכך. |
| - | המבנה בנוי כחצר המוקפת במבנה בעל שני קומות, הקומה הראשונה גבוה כמעט פי שנים מהקומה העליונה | + | המבנה בנוי כחצר המוקפת במבנה בעל שני קומות, הקומה הראשונה גבוה כמעט פי שנים מהקומה העליונה. |
| - | בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו מתחת למקום בעיקר בתחום בית המעצר הישן ומגורי החיילים, נתגלו ממצאים מרתקים רבים, ובהם חלק מחומת ירושלים מתקופת חזקיהו, וממצאים | + | בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו מתחת למקום בעיקר בתחום בית המעצר הישן ומגורי החיילים, נתגלו ממצאים מרתקים רבים, ובהם חלק מחומת ירושלים מתקופת חזקיהו, קטע חומה מהמאה ה-2 לפנה"ס - התקופה החשמונאית, וממצאים מארמון הורדוס, שהיה בנוי ככל נראה בחלקו הדרומי של המתחם ואף מעבר לו לעבר מתחם הארמנים, הכוללים כלי חרס, מטבעות ושני קירות ענק הרודיאניים ברוחב 2מ'. הכניסה לאזור החפירות מכיוון מצודת דוד בסמוך לתחילת המדרגות העולות לטיילת על החומה אך המקום סגור לביקורי קהל. |
| - | + | מימי הביניים נמצאו שמונה בריכות ששימשו לצביעת בדים או עיבוד עורות. | |
| - | + | עם שוך המרד ב1840, הסבו עותמאנים את המבנה ל-"קסרקטין" (מגורי חיילים) עם תאי מעצר, וצורת הגייתו בטורקית היא קישְלָה (במלרע). ומאז זהו שמו. | |
| + | |||
| + | המבנה שימש כתחנת משטרה ובית מעצר גם בימי המנדט, כאן נכלאו אלו שנעצרו בכל שנה באירועי הכותל, מציבי המחיצות או הספסלים, וכמובן התוקע בשופר במוצאי יום הכיפורים, וגם במקרים מסוימים חלק מאסירי המחתרות למרות שרובם נכלאו בבית המעצר במגרש הרוסים (כיום בית מוזיאון המחתרות). | ||
גם הירדנים החזיקו במקום תחנת משטרה ובית מעצר ששימש בעיקר לכלוא את הפושעים שנתפסו בעיר העתיקה וכפרי הערבים סביב. | גם הירדנים החזיקו במקום תחנת משטרה ובית מעצר ששימש בעיקר לכלוא את הפושעים שנתפסו בעיר העתיקה וכפרי הערבים סביב. | ||
| - | לאחר שחרור ירושלים בשנת 1967, הסבה ישראל את המקום לתחנת משטרת ישראל בעיר העתיקה. | + | לאחר שחרור ירושלים בשנת 1967, הסבה ישראל את המקום לתחנת משטרת ישראל בעיר העתיקה. כיום הוא משמש כמטה מרחב דוד של משטרת ישראל האחראית על תחום העיר העתיקה בתוך החומות ועל המקומות הקדושים. במבנה שוכנת גם יחידת החבלה המחוזית של משטרת מחוז ירושלים וגם אורוות הסוסים של יחידת הפרשים של המחוז. בתחנת משטרה זאת נמצא גם אחד ממוקדי המצלמות הגדולים והמשוכללים בישראל, ובו מרכז שליטה על למעלה מ-240 מצלמות הפרוסות ומכסות את מרבית סמטאות העיר העתיקה בירושלים. |
| + | |||
| + | בית המעצר שהיה במקום נסגר כבר בעת הפיכתו לתחנת משטרה ישראלית, ובמקומו נפתח בית מעצר אחר השוכן גם הוא בחדר הבנוי באופן מאסיבי. בית מעצר זה פעל כמעט באופן רצוף עד מחצית העשור הראשון לשנת 2000, אך מאז העברת האחריות על העצורים לידי השב"ס, הושבת בית מעצר זה. | ||
| + | |||
| + | העצורים מכל התקופות הותירו אחריהם שלל כתובות גרפיטי וחריתות. | ||
| - | + | כיום חלקו המערבי של המתחם מיועד להפוך למרכז חינוך שיסונף למגדל דוד. | |
|images=2011.10.21-152733.651.iphone.jpg | |images=2011.10.21-152733.651.iphone.jpg | ||
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
| - | + | |Contributors=מאיר רוטר, יואב רופא, עמית הורן | |
| - | |Contributors=מאיר רוטר, יואב רופא | + | |
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=12/4/2012 14:36:43 |
|WinId=634539174765479992 | |WinId=634539174765479992 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 14:36, 4 בדצמבר 2012
778 מ'
תקציר
המבנה בן שני הקומות והחצר נבנה לאורך מספר שנים החל מ1832 על ידי שליט מצרים מוחמד עלי ובנו איברהים פאשה ושימש כארמון הקיץ שלהם. מאחר ובשנים אלו מרדו מוחמד עלי ובנו בשלטון המרכזי באיסטנבול והיו במלחמה, נבנה המבנה בצמוד למצודה ובצמוד לחומה מצידו המערבי, על מנת להעניק הגנה במידה ויצטרכו לכך.
המבנה בנוי כחצר המוקפת במבנה בעל שני קומות, הקומה הראשונה גבוה כמעט פי שנים מהקומה העליונה.
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו מתחת למקום בעיקר בתחום בית המעצר הישן ומגורי החיילים, נתגלו ממצאים מרתקים רבים, ובהם חלק מחומת ירושלים מתקופת חזקיהו, קטע חומה מהמאה ה-2 לפנה"ס - התקופה החשמונאית, וממצאים מארמון הורדוס, שהיה בנוי ככל נראה בחלקו הדרומי של המתחם ואף מעבר לו לעבר מתחם הארמנים, הכוללים כלי חרס, מטבעות ושני קירות ענק הרודיאניים ברוחב 2מ'. הכניסה לאזור החפירות מכיוון מצודת דוד בסמוך לתחילת המדרגות העולות לטיילת על החומה אך המקום סגור לביקורי קהל.
מימי הביניים נמצאו שמונה בריכות ששימשו לצביעת בדים או עיבוד עורות.
עם שוך המרד ב1840, הסבו עותמאנים את המבנה ל-"קסרקטין" (מגורי חיילים) עם תאי מעצר, וצורת הגייתו בטורקית היא קישְלָה (במלרע). ומאז זהו שמו.
המבנה שימש כתחנת משטרה ובית מעצר גם בימי המנדט, כאן נכלאו אלו שנעצרו בכל שנה באירועי הכותל, מציבי המחיצות או הספסלים, וכמובן התוקע בשופר במוצאי יום הכיפורים, וגם במקרים מסוימים חלק מאסירי המחתרות למרות שרובם נכלאו בבית המעצר במגרש הרוסים (כיום בית מוזיאון המחתרות).
גם הירדנים החזיקו במקום תחנת משטרה ובית מעצר ששימש בעיקר לכלוא את הפושעים שנתפסו בעיר העתיקה וכפרי הערבים סביב.
לאחר שחרור ירושלים בשנת 1967, הסבה ישראל את המקום לתחנת משטרת ישראל בעיר העתיקה. כיום הוא משמש כמטה מרחב דוד של משטרת ישראל האחראית על תחום העיר העתיקה בתוך החומות ועל המקומות הקדושים. במבנה שוכנת גם יחידת החבלה המחוזית של משטרת מחוז ירושלים וגם אורוות הסוסים של יחידת הפרשים של המחוז. בתחנת משטרה זאת נמצא גם אחד ממוקדי המצלמות הגדולים והמשוכללים בישראל, ובו מרכז שליטה על למעלה מ-240 מצלמות הפרוסות ומכסות את מרבית סמטאות העיר העתיקה בירושלים.
בית המעצר שהיה במקום נסגר כבר בעת הפיכתו לתחנת משטרה ישראלית, ובמקומו נפתח בית מעצר אחר השוכן גם הוא בחדר הבנוי באופן מאסיבי. בית מעצר זה פעל כמעט באופן רצוף עד מחצית העשור הראשון לשנת 2000, אך מאז העברת האחריות על העצורים לידי השב"ס, הושבת בית מעצר זה.
העצורים מכל התקופות הותירו אחריהם שלל כתובות גרפיטי וחריתות.
כיום חלקו המערבי של המתחם מיועד להפוך למרכז חינוך שיסונף למגדל דוד.
הרחבה
סיווג:
נגישות: הכל
מקור:מאיר רוטר, יואב רופא, עמית הורן
תאריך עדכון: 12/4/2012 14:36:43
קישורים חיצוניים
[[קטגוריה:{{{PointType}}}]]
