ארבל הקדומה

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גרסה אחרונה מתאריך 09:13, 21 בפברואר 2024

32.81512813388516No 33 מ'

תקציר

ישוב יהודי גדול בתקופת המשנה והתלמוד וממוקם בחפיפה על המורד מצפון למושב ארבל.

שרידי הישוב מעטים והקוצים בקיץ והצמחייה בחורף מכסים את מה שנותר לראות.

לבית הכנסת יש שביל גישה יפה ונוח מהחנייה הקטנה בצד הכביש.

בימי בית שני מקום מושבם של בני משמרת הכהונה "ישוע" ומקום מגוריו של התנא ניתאי הארבלי.

נזכר בתנ"ך ונחשב לאחד הישובים היהודים העתיקים בארץ.

בני המקום מרדו ביוונים ונפגעו עד הכיבוש החשמונאי.

בימי הורדוס מרדו התושבים ופה מסופר על אחד מהדרמות הגדולות שיוסף בן מתתיהו סיפק בזכרונותיו על בני ארבל שלחמו עד האחרון בהם מתוך המערות נגד הרומים ואנשיו של הורדוס כולל מעשי התאבדויות של משפחות שלמות בקפיצה מתוך המערות אל התהום.

בית הכנסת במקום הוא מהטיפוס הקדום ומתוארך למאה הרביעית לספירה אך הקדום יותר מתחתיו מתוארך לתקופה החשמונאית ולפי אופן בנייתו ממחיש הלכה קדומה של תפילה לכיוון מערב שיותר מאוחר שונתה לכיוון דרום לירושלים מה שמסביר את הגומחה בקיר הדרומי לארון הברית.על אחד העמודים קיימת כתבת. מניתוח אדריכלי של פרטי בניין מתקבל הרושם שביה"כ נבנה בחלקו מחלקי מבנים שלוקטו מהריסות של מבנים אחרים.

תושבי המקום החקלאיים היו ידועים בגידול והכנת בד הפשתן שצמח בבקעת ארבל הפורייה ממערב. כמו כן, משבחים המקורות את חיטי ארבל (ירושלמי פאה פ"ז ה"ג).

ע"פ המסורת היהודית הקדומה (שהשפיעה על הנוצרית)בבקעת ארבל יתרחש קרב אחרית הימים, מלחמת גוג ומגוג בעקבותיה תגיע הגאולה. ב בבקעת ארבל יופיע ארוע שיעיד על בואו העתידי של משיח בן דוד לגאולת ישראל - "ר' חייא רובה ור"ש בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתא ראו אילת השחר שבקע אורה א"ר חייא רובה לר"ש בן חלפתא בר ר' כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר(ה)" (ירושלמי יומא פ"ג ה"ב). העובדה ששערי הביכ"ס פונים מזרחה ולא דרומה כמקובל והעובדה שכל החזית על שלושת פתחיה עשויה אבן מונוליטית אחת ענקית אותה היה צריך לשנע לכאן ולסתת מעידים על תפיסת הגאולה, הישועה והתקווה של תושבי ארבל שהאמינו שהמשיח יבוא דבר ראשון לבקר בבית הכנסת שלהם (ראה הרצאה של חגי עמיצור https://www.youtube.com/watch?v=RN85eIysIbQ)

הרחבה

סיווג: בית כנסת עתיק
נגישות:
מקור:שירין ב.י, מויש09, שמואל פישר, Marikriber, ליאו, Eitanvak124, אסף י-ם, הוד3333, Yehudaholtzman, Avishai49
תאריך עדכון: 2/21/2024 09:13:54

קישורים חיצוניים

https://www.youtube.com/watch?v=RN85eIysIbQ https://www.youtube.com/watch?v=dj7eD8w1H58&t=8s 100px 100px 100px
{{{Csrc}}}
633476038623320208

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 בימי הורדוס מרדו התושבים ופה מסופר על אחד מהדרמות הגדולות שיוסף בן מתתיהו סיפק בזכרונותיו על בני ארבל שלחמו עד האחרון בהם מתוך המערות נגד הרומים ואנשיו של הורדוס כולל מעשי התאבדויות של משפחות שלמות בקפיצה מתוך המערות אל התהום.
-בית הכנסת במקום הוא מהטיפוס הקדום ומתוארך למאה הרביעית לספירה אך הקדום יותר מתחתיו מתוארך לתקופה החשמונאית ולפי אופן בנייתו ממחיש הלכה קדומה של תפילה לכיוון מערב שיותר מאוחר שונתה לכיוון דרום לירושלים מה שמסביר את הגומחה בקיר הדרומי לארון הברית.על אחד העמודים קיימת כתבת.
+בית הכנסת במקום הוא מהטיפוס הקדום ומתוארך למאה הרביעית לספירה אך הקדום יותר מתחתיו מתוארך לתקופה החשמונאית ולפי אופן בנייתו ממחיש הלכה קדומה של תפילה לכיוון מערב שיותר מאוחר שונתה לכיוון דרום לירושלים מה שמסביר את הגומחה בקיר הדרומי לארון הברית.על אחד העמודים קיימת כתבת. מניתוח אדריכלי של פרטי בניין  מתקבל הרושם שביה"כ נבנה בחלקו מחלקי מבנים שלוקטו מהריסות של מבנים אחרים.
 תושבי המקום החקלאיים היו ידועים בגידול והכנת בד הפשתן שצמח בבקעת ארבל הפורייה ממערב. כמו כן, משבחים המקורות את חיטי ארבל (ירושלמי פאה פ"ז ה"ג).
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 |ExtLinks=https://www.youtube.com/watch?v=RN85eIysIbQ
 https://www.youtube.com/watch?v=dj7eD8w1H58&t=8s
-|Contributors=שירין ב.י, מויש09, שמואל פישר, Marikriber, ליאו, Eitanvak124, אסף י-ם, הוד3333, Yehudaholtzman
+|Contributors=שירין ב.י, מויש09, שמואל פישר, Marikriber, ליאו, Eitanvak124, אסף י-ם, הוד3333, Yehudaholtzman, Avishai49
 |csrc=SZ19
-|LastUpdate=4/10/2023 14:54:19
+|LastUpdate=2/21/2024 09:13:54
 |WinId=633476038623320208
 |LongDescription=
 |Accessibility=
 }}

ארבל הקדומה

מתוך עמוד ענן

גרסה אחרונה מתאריך 09:13, 21 בפברואר 2024

תקציר

הרחבה

קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה

מרחבי שם

חיפוש

פעולות

צפיות

ניווט

תיבת כלים