גופנא - ג'פנא
מתוך עמוד ענן
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=גופנא - ג'פנא | |Name=גופנא - ג'פנא | ||
| - | |Description=הכפר | + | |Description=הכפר ג'יפנא מזוהה עם כפר העפני של יהושע ח' כד ועם הכפר גופנה של ימי בית שני שמערכות קבורה ממנו מצויות במספר מקומות בכפר ושיוספוס מתאר בתור היישוב השני בגודלו ביהודה אחרי ירושלים ובירת המחוז ("פלך גופנא"). בימי המרד הגדול אספסיאנוס וטיטוס בנו במקום מגדל (בורג' ג'פנא) וכלאו בו חלק מפליטי ירושלים שנמלטו אל הרומאים. |
| - | + | יהודה בן מתתיהו החשמונאי הקים במקום את בסיסו ויצא מכאן לקרבות נגד היוונים. | |
| - | + | המסורות המוסלמיות והנוצריות מזהות את המקום עם נחל אשכול שממנו הביאו המרגלים את האשכול הידוע וכן כותב גם אוזביוס. | |
| - | + | בכפר שתי כנסיות ביזנטיות, שהגדולה שבהם - כנסיית סנט ג'ורג' שנבנתה במאה ה6 - נחפרה ונמצאת בצד הצפוני של הגרעין העתיק. תושביו בתקופה הביזנטית בנו את מנזר סנט ג'ורג' בואדי קלט ותושביו היהודים באותה תקופה בנו את אחד מ18 בתי הכנסת של ציפורי שבגליל "כנשתא דגופנא דציפורין" (ירושלמי ברכות ג א, נזיר ז א) וייתכן שהיו אלו יהודים שברחו מגופנה לאחר המרד הגדול ושבו אליה בתקופה הביזנטית. בתקופת המשנה והתלמוד הפכה גופנה לעיר כהנים: "רבי יצחק אמר: עיר אחת הייתה בארץ ישראל וגופנית (גופנא) שמה, שהיו בה שמונים זוגות אחים כוהנים נשואים לשמונים אחיות כוהנות" (בבלי ברכות מד., ירושלמי תענית ד ח). | |
| - | + | במפת מידבא העיר מוזכרת כגופנא ובתוספתא אהלות היא שינתה את שמה לבית גופנין. | |
| - | + | הכנסיות ומרבית הכפר נהרסו בכיבוש הערבי במאה ה-7, אך הצלבנים שיקמו את הכפר מחדש ואף בנו במרכז הכפר מצודה צלבנית, ששמרה בעבר על דרך האבות, אך האיובים הרסו אותה ורק שרידים ממנה נותרו במרכז הכפר. | |
| + | |||
| + | בתקופה העותמאנית שופץ המגדל הרומי והפך לכלא האזורי. | ||
| + | |||
| + | מבין תושבי הכפר (1700) חצי נוצרים (האחוז הולך ופוחת) ולכן יש במקום 2 כנסיות: האחת יוונית אורתודוכסית מ1858 ע"ש סנט ג'ורג' בצידו הדרומי של הכפר (מסומנת במפה) והשניה קתולית מ1859 הנמצאת במרכז הכפר ובמרתפה בית בד ביזנטי משוחזר. | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |PointType= | + | |PointType=ישוב |
|images= | |images= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|Contributors=עמית הורן | |Contributors=עמית הורן | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=08/22/2010 02:43:04 |
|WinId=633605725989383665 | |WinId=633605725989383665 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 02:43, 22 באוגוסט 2010
671 מ'
תקציר
הכפר ג'יפנא מזוהה עם כפר העפני של יהושע ח' כד ועם הכפר גופנה של ימי בית שני שמערכות קבורה ממנו מצויות במספר מקומות בכפר ושיוספוס מתאר בתור היישוב השני בגודלו ביהודה אחרי ירושלים ובירת המחוז ("פלך גופנא"). בימי המרד הגדול אספסיאנוס וטיטוס בנו במקום מגדל (בורג' ג'פנא) וכלאו בו חלק מפליטי ירושלים שנמלטו אל הרומאים.
יהודה בן מתתיהו החשמונאי הקים במקום את בסיסו ויצא מכאן לקרבות נגד היוונים.
המסורות המוסלמיות והנוצריות מזהות את המקום עם נחל אשכול שממנו הביאו המרגלים את האשכול הידוע וכן כותב גם אוזביוס.
בכפר שתי כנסיות ביזנטיות, שהגדולה שבהם - כנסיית סנט ג'ורג' שנבנתה במאה ה6 - נחפרה ונמצאת בצד הצפוני של הגרעין העתיק. תושביו בתקופה הביזנטית בנו את מנזר סנט ג'ורג' בואדי קלט ותושביו היהודים באותה תקופה בנו את אחד מ18 בתי הכנסת של ציפורי שבגליל "כנשתא דגופנא דציפורין" (ירושלמי ברכות ג א, נזיר ז א) וייתכן שהיו אלו יהודים שברחו מגופנה לאחר המרד הגדול ושבו אליה בתקופה הביזנטית. בתקופת המשנה והתלמוד הפכה גופנה לעיר כהנים: "רבי יצחק אמר: עיר אחת הייתה בארץ ישראל וגופנית (גופנא) שמה, שהיו בה שמונים זוגות אחים כוהנים נשואים לשמונים אחיות כוהנות" (בבלי ברכות מד., ירושלמי תענית ד ח).
במפת מידבא העיר מוזכרת כגופנא ובתוספתא אהלות היא שינתה את שמה לבית גופנין.
הכנסיות ומרבית הכפר נהרסו בכיבוש הערבי במאה ה-7, אך הצלבנים שיקמו את הכפר מחדש ואף בנו במרכז הכפר מצודה צלבנית, ששמרה בעבר על דרך האבות, אך האיובים הרסו אותה ורק שרידים ממנה נותרו במרכז הכפר.
בתקופה העותמאנית שופץ המגדל הרומי והפך לכלא האזורי.
מבין תושבי הכפר (1700) חצי נוצרים (האחוז הולך ופוחת) ולכן יש במקום 2 כנסיות: האחת יוונית אורתודוכסית מ1858 ע"ש סנט ג'ורג' בצידו הדרומי של הכפר (מסומנת במפה) והשניה קתולית מ1859 הנמצאת במרכז הכפר ובמרתפה בית בד ביזנטי משוחזר.
הרחבה
סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:עמית הורן
תאריך עדכון: 08/22/2010 02:43:04
קישורים חיצוניים
