חורבת עוזה

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שם:חורבת עוזה. תיאור:מצודה ישראלית מהמאה ה7-6 לפנה"ס. שרידי המצודה מרשימים,במקום חומת סוגרים מגדלי פינה ומגדלי ביניים. מצודת אם למצודת בת של)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=35.165662052487384
+
|Lon=35.165662052487
-
|Lat=31.20927180274107
+
|Lat=31.209271802741
|Height=535
|Height=535
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
שורה 12: שורה 12:
בתקופה הרומית המאוחרת נבנתה מצדית רומית בתוך המצודה כחלק אולי מקו הלימס הרומי ביזנטי.
בתקופה הרומית המאוחרת נבנתה מצדית רומית בתוך המצודה כחלק אולי מקו הלימס הרומי ביזנטי.
-
המידות הם 41-53 מטרים !!!  והנוף הנשקך מן המצודה מרשים גם כן.
+
המידות הם 41-53 מטרים !!!  והנוף הנשקף מן המצודה מרשים גם כן.
תיאור הממצאים והחפירה הארכיאולוגית ע"י החופר יצחק בית אריה: קדמוניות מס' 73-74
תיאור הממצאים והחפירה הארכיאולוגית ע"י החופר יצחק בית אריה: קדמוניות מס' 73-74
נדגם ב-G.P.S כשעוברים לידה נראה כאילו איו בה כלום לכן היכנסו אליה ממזרח, צד הערוץ
נדגם ב-G.P.S כשעוברים לידה נראה כאילו איו בה כלום לכן היכנסו אליה ממזרח, צד הערוץ
-
|LongDescription=דרך אדום המקראית או דרך מדבר אדום היא נתיב קדום שחבר את תל ערד עם אדום ועבר לאורך נחל קינה ונחל חמר. לאורך הדרך נתגלו מצודות ישראליות אופייניות למאה ה-9 לספירה כמו חורבת עוזה וחורבת רדום. הדרך התגלתה בשנת 1956 ע"י יוחנן אהרוני ובנו רותנברג. חרבת עוזה נתגלתה ע"י הארכיאולוג יוחנן אהרוני בשנת 1956 והוא זיהה את המקום כמצודה ישראלית מהמאה השמינית – תשיעית לפנה"ס והוא העלה את ההשערה שהמצודה שמרה על דרך אדום המקראית וכך הוא כותב בספרו "בעקבות מלכים ומורדים":
 
|images=עוזה זוהר 023 (Large).jpg,
|images=עוזה זוהר 023 (Large).jpg,
|Accessibility=רכב שטח
|Accessibility=רכב שטח
|PointType=מצודה
|PointType=מצודה
-
|Contributors=מאיר כהנא, מאיר רוטר, אליה, שירין ב.י, Abel44, צוות08
+
|Contributors=מאיר כהנא, מאיר רוטר, אליה, שירין ב.י, Abel44, צוות08, דודידול
|csrc=I14
|csrc=I14
-
|LastUpdate=7/26/2014 09:43:19
+
|LastUpdate=10/14/2014 12:26:56
|WinId=634227404031406003
|WinId=634227404031406003
 +
|LongDescription=דרך אדום המקראית או דרך מדבר אדום היא נתיב קדום שחבר את תל ערד עם אדום ועבר לאורך נחל קינה ונחל חמר. לאורך הדרך נתגלו מצודות ישראליות אופייניות למאה ה-9 לספירה כמו חורבת עוזה וחורבת רדום. הדרך התגלתה בשנת 1956 ע"י יוחנן אהרוני ובנו רותנברג. חרבת עוזה נתגלתה ע"י הארכיאולוג יוחנן אהרוני בשנת 1956 והוא זיהה את המקום כמצודה ישראלית מהמאה השמינית – תשיעית לפנה"ס והוא העלה את ההשערה שהמצודה שמרה על דרך אדום המקראית וכך הוא כותב בספרו "בעקבות מלכים ומורדים":
|ExtLinks=
|ExtLinks=
}}
}}

גרסה מתאריך 12:26, 14 באוקטובר 2014

עוזה זוהר 023 (Large).jpg

   535 מ'

תקציר

מצודה ישראלית מהמאה ה7-6 לפנה"ס. שרידי המצודה מרשימים,במקום חומת סוגרים מגדלי פינה ומגדלי ביניים. מצודת אם למצודת בת של חורבת רדום.במקום נחפרו שער בין 2 מגדלים בקיר הצפוני -מרכז תעשיות אזרחי-במת פולחן ועוד.{אוסטרוקונים} רוב החרסים שנמצאו פה הם ישראלי -2 אך נמצאו קצת פרסים והלניסטים גם כן. מצודות כאלו אופיניות לרחבי הארץ המאות 7-8 לפנה"ס. המצודה נמצאת בגבול יהודה ואדום בסמוך לדרך אדום המשוערת ועל כך חשיבותה הרבה. בתקופה הרומית המאוחרת נבנתה מצדית רומית בתוך המצודה כחלק אולי מקו הלימס הרומי ביזנטי.

המידות הם 41-53 מטרים !!! והנוף הנשקף מן המצודה מרשים גם כן. תיאור הממצאים והחפירה הארכיאולוגית ע"י החופר יצחק בית אריה: קדמוניות מס' 73-74 נדגם ב-G.P.S כשעוברים לידה נראה כאילו איו בה כלום לכן היכנסו אליה ממזרח, צד הערוץ

הרחבה

דרך אדום המקראית או דרך מדבר אדום היא נתיב קדום שחבר את תל ערד עם אדום ועבר לאורך נחל קינה ונחל חמר. לאורך הדרך נתגלו מצודות ישראליות אופייניות למאה ה-9 לספירה כמו חורבת עוזה וחורבת רדום. הדרך התגלתה בשנת 1956 ע"י יוחנן אהרוני ובנו רותנברג. חרבת עוזה נתגלתה ע"י הארכיאולוג יוחנן אהרוני בשנת 1956 והוא זיהה את המקום כמצודה ישראלית מהמאה השמינית – תשיעית לפנה"ס והוא העלה את ההשערה שהמצודה שמרה על דרך אדום המקראית וכך הוא כותב בספרו "בעקבות מלכים ומורדים":

סיווג: מצודה
נגישות: רכב שטח
מקור:מאיר כהנא, מאיר רוטר, אליה, שירין ב.י, Abel44, צוות08, דודידול
תאריך עדכון: 10/14/2014 12:26:56

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים