תל בטש - מזוהה עם תמנתה המקראית
מתוך עמוד ענן
תקציר
תל בטש, מזוהה בשל מיקומו עם תמנתה המקראית. העיר נזכרת תחילה בסיפור יהודה ותמר בחבל עדלם (בראשית לח, יב-יד), ולאחר מכן ברשימת ערי השפלה של נחלת יהודה (יהושע יט מג), ובהמשך נזכרת רבות בסיפור שמשון שנשא אישה פלשתית במקום ונלחם בכפיר האריות בכרמי תמנתה (שופטים יד, א-ה). נזכרת גם כאחת הערים שכבשו הפלשתים בשפלה (דברי הימים ב', כח יח).
חז"ל נחלקו אם תמנתה של יהודה (אליה עלה) היא תמנתה של שמשון (אליה ירד), והגיעו למסקנה שכנראה כן, כיוון שאלו הגיעו למקום מכיוונים שונים (בראשית רבה, פרשה פ"ה, ו', ירושלמי, סוטה פ"א ה"ח, ובמקבילה בבבלי).
בראש התל שחזור ושיקום ממצאים ארכאולוגיים: שקתות, אגנים, קירות ופתחי מבנים. מצפה מתחת לסככה. ראה קישור למידע מויקיפדיה.
הזיהוי ע"פ מיקומה בין בית שמש לעקרון, ואכן זהו התל היחידי בין בית שמש לחר' מקנה המזוהה עם עקרון. בתל ישבו כ 500 תושבים. נזכרת בסיפורי שמשון וסיפור יהודה ותמר. צורת התל הריבועית נובעת ממתאר הסוללה והחומות שנבנו בברונזה התיכונה.
התל סודר לביקורים עם הרבה שלטי הסבר: השער המבוצר וחוצות השער (נהרס ע"סנחריב שופץ ושוב נהרס ע"י נבוכצאר ב 604 עת כבש את ערי השפלה הפלישתיות) נמצא בצפון התל ופונה אל נהל שורק. העולים בו עלו בכבש מתון ממערב ופנו דרומה אל תוך בית השער (6 אומנות). בפינת התל הצפון מערבית קטע חומה ולצידה רחוב הגובל במחסנים, בית מגורים דו קומתי, בית בד דו-בדי (אחד מ 2 שנמצאו כאן). במקום נמצאו חותם למלך, צלמיות פיריון, תבנית לצלמיות פיריון, חותם גליל ועוד.
הרחבה
כיום הסברה היא שהמקום הוא תמנה המקראית כפי שמופיע בסיפור יהודה ותמר ובסיפורו של שמשון הגיבור. עקרון מזוהה עם מיקנה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:עמית הורן, מאיר רוטר, עוזגינזבורג, Marikriber, לאוניד פ, Urijjj, חוגי סיירות, יהודה גדיש, ליאו, אסף י-ם
תאריך עדכון: 12/9/2018 19:34:02
קישורים חיצוניים
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%98%D7%A9