מצודת פטיש/הבי ע נ .n. cv u n n c. . b . ת הטורtf, sz . כי
מתוך עמוד ענן
143 מ'
תקציר
שרידי מצודה עותמנית בשם קלעת פותיס, קלעת פריה אבו מסדר, קלעת אל ר'ר'יבה או קלעת אל ג'ריר, שנבנתה ב1894 כאחת משלוש מצודות שנבנו באזור כדי להבטיח את הסדר בקרב הבדואים באזור (מצודת אלוף / קאצר ראשיד על גדת נחל באר שבע ומצודת אל עמרה בקיבוץ אורים) ולכן מצודה ספציפית זו יושבת בגבול השבטים תיאהא ותרבין. במקום ישב שליט תורכי בדרגת שאוויש . מוסטפא א-רנוואט ואיתו 20 חיילים בחורף ו-10 חיילים בשאר השנה. לצד המצודה בורות מים שחלקם סתומים ומחצבה . ביזנטית במערה עם עמודים מלבניים שבה ישבו הוא וחייליו ב1894 עד סיום בניית המצודה. המים סופקו למצודה מבאר אופקים שכ1.5ק"מ צפונה מכאן ולידו הוקמה מצדית קטנה לשמירה על הבאר. המיצדית הועתקה ב 2011 ע"י הקק"ל, היות ותחנת הרכבת באופקים מתוכננת על מקומה. בקרבת המצודה, ב1917, קולונל ריצ'רד מיינרצהגן (Richard Meinertzhagen) מהמודיעין הבריטי הפיל "בטעות" תיק מסמכים מודיעיני תוך שנסוג מיריות חיילי המצודה בעת ש"בטעות" הגיע לקרבתה. בתיק היה מידע שהוביל את התורכים לחשוב כי הבריטים הולכים לכבוש את עזה, ולכן הם העבירו לשם כוחות מכל הגזרה של קרבות צפון הנגב בין העותמאנים לבריטים. הבריטים ניצלו זאת וב31.10.17 הסתערו על באר שבע שנפלה לידיהם כפרי בשל.
בצמוד וממזרח קיים סימון של נקודת האמצע של מדינת ישראל. ע"פ אלון גלילי סימון זה נעשה ע"י הבריטים. אחת מתוך 3 נקודות...
הרחבה
[[LongDescription::בשנת 1894 ייסד רוסתום פחה, שליחו הצבאי של ראוף פחה מושל ירושלים, “נקודת משטרה” (לפי הגדרתו של אל-עארף תרצ”ז: 162, והוא המקור היחיד לתאריך) באל-ג’היר, בשם “קַסְ’ר מליח”, על שם ואדי מֻוֵילִח הסמוך (איור 9: היום ממזרח לאופקים, נ”צ 0797-1155). מקור אחר (קרסל ובן-דוד תשנ”ו: 49) מביא עדות שאת המבנה הקים פקיד תורכי גבוה, בטרח’ קאיד אל-עאם, ושמו הרשמי היה “קַלְעַת פְטֵיס” (על שם החורבה הסמוכה); כינויו העממי היה “אל-קלעה אל-רַ’רְבּיה” (“המצודה המערבית”). במפות השונות מופיעים גם השמות El Girheir, קלעת פֻרֵיח אבו מֻסַדַּר, מצודת פטיש ומצודת אופקים. במרחק 1200 מטרים צפונית למצודה, באפיק נחל פטיש, נחצבה באר (באר אופקים – בּיר אל-בֻּרֵיקי, נ”צ 0809-1158. הבאר שופעת מים עד ימינו, וממנה שאבו המתיישבים הראשונים של מושב גילת; עַד תשל”ז: 16). על גדת הנחל, מעל הבאר, הוקם מצד קטן שממנו קיים קשר-עין עם המצודה. שלושת המיבנים – המצודה, כיפת הבאר והמיצד, ניבנו מאבנים ייחודיות רק להם (מִסְלַע מריף אלמוגים מאובן; בוכבינדר תש”ן: 101-102) – איפיון נדיר המסייע להגדרתם כמתווה איסטרטגי כולל ומתאים בהחלט למוניטין שיצאו לרוסתום פחה (בן דוד תשמ”ו: 83). במבנה המצודה משוקעים גם פריטים אדריכליים מהתקופה הביזנטית שעוצבו באבני-גיר ויש להניח שהובלו מחורבות סמוכות [9].]]
סיווג: מצודה
נגישות:
מקור:מאיר-דו, דורון קדמיאל, שירין ב.י, מיטרני, עמית הורן, Ilafer, Baba j, אריאל ששון, Meni10, בדידיה, יוסי גפן, ליאו
תאריך עדכון: 9/23/2020 17:58:55
קישורים חיצוניים
