בית הקברות סנהדריה

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 19:48, 23 בינואר 2024 מאת KUSH! (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

31.796482793771Yes 771 מ'

תקציר

בית קברות ששוכן סמוך לצומת בר אילן. בבית קברות קבורים רבנים חשובים. בהם: הרב עובדיה יוסף זצ"ל, רבי אריה לוין זצ"ל, הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל, הרב עוזי קלכהיים זצ"ל, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל, הרב יצחק אייזיקהלי הרצוג זצ"ל, הרב יהודה צדקה זצ"ל, הרב מאיר בן אילן זצ"ל, הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, הרב חיים כהן זצ"ל (החלבן), הרב שמואל בירנבוים, והרב אברהם קלמנוויץ ועוד גדולים וחשובים...

הרחבה

[[LongDescription::עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה באמצע הלילה פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. החברה קדישא העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", השיגו את השטח של חוות ניסיונות חקלאית בשולי שכונת סנהדריה לצורך קבורה, והמקום היה לבית הקברות סנהדריה. מספר אישים נקברו בבית העלמין בשכונת שערי צדק ובבית הקברות שייח' באדר. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והן שבתו מפעולה עד לחידוש הקבורה בהר המנוחות בסוף 1951.

הנקברים הראשונים בבית עלמין זה היו ארבעים ושניים (מבין 58) חללי מכונית התופת שפוצצה ברחוב בן-יהודה. הקבורה במקום נמשכה למרות מחאות תושבי סנהדריה שטענו שהקבורה במקום תפגע בהתפתחות השכונה[1].

בט' באייר תש"ח, 18 במאי 1948, נהיה המצב בסנהדריה מסוכן וחפשו מקום אחר לקבורת המתים[2]. בימי ההפוגה הראשונה נעשה ניסיון לחזור ולקבור בבית הקברות סנהדריה, אולם לאחר שאחד מחברי החברה קדישא נהרג מירי צלף, שבו לקבור בשייח' באדר[2].

לאחר מלחמת העצמאות, משהתברר שאין אפשרות לחדש את הקבורה בהר הזיתים שהיה תחת שליטה ירדנית, הפך בית הקברות סנהדריה לבית עלמין קבוע. באותה תקופה שכן בית הקברות בקצה העיר בסמוך לקו העירוני, למול גבעת התחמושת.

עד סוף 1951 התקיימה קבורה זמנית בבית העלמין שייח' באדר ועל כן רבים העדיפו להקבר בסנהדריה, בה הקבורה נחשבה קבורת קבע, ועבור הקבורה בה גבתה החברה קדישא מחיר גבוה יותר[3].

בעקבות פתיחת בית הקברות הצבאי בהר הרצל, הוחל ביוני 1951, בפינוי החיילים שנקברו בסנהדריה להר הרצל.

לאחר מלחמת ששת הימים הועברו חלק מהנקברים במקום אל בית העלמין בהר הזיתים. לאחר מלחמת ששת הימים נבנו השכונות רמת אשכול ומעלות דפנה, ובית הקברות הפך למובלעת בתוך תחום ירושלים.]]

סיווג: בית קברות
נגישות: ברגל
מקור:הגולניסט הנודד, KUSH!
תאריך עדכון: 1/23/2024 19:48:10