דיר יאסין - בית החולים כפר שאול
מתוך עמוד ענן
789 מ'
תקציר
חורבות הכפר הערבי דיר יאסין. הכפר היה הראשון שנכבש ע"י כח יהודי (חיילי אצ"ל ולח"י)על מנת להחזיק בו לצמיתות במלחמת העצמאות, ב9/4/1948. הכפר שימש בסיס ליחידות סדירות וחצי סדירות של מפגעים (הסכם אי ההתקפה הופר ואל הכפר נכנסו לוחמים סורים ועיראקיים. המקומיים עזבו חלקם. לפני ההתקפה הכפר פגע בירושלים ובתחבורה). חיסול הכפר כבסיס מפגעים נכלל בפקודת מבצע נחשון והיה בתאום מלא ואף בהשתתפות יחידות פלמ"ח (ולא היה פעולה עצמאית של אצ"ל-לח"י. הפלמ"ח לא רק "סייע בחלוץ נפגעים" כפי שנטען שנים אחר כך).לכן לא היה שום הבדל מבצעי בין דיר יאסין לקסטל-קולוניה-בית מחסיר-שריש. בקרב השתתפו באופן פעיל גם נשים תושבות הכפר שירו על הלוחמים. נשים וילדים אכן נהרגו עקב פיצוץ דלתות הברזל (ולא עץ כפי שצופה, לכן מטעני החבלה הרגו את יושבי הבתים) של הבתים. פעילות הרתק של מקלעי הפלמ"ח פגעה בערבים הנסוגים וגם בלוחמי אצ"ל. לא היה ולא נברא "טבח במחצבה לאחר הקרב". התעמולה השקרית הייתה מבית היוצר של מאיר פעיל (מראשי הסזון) וחוגי השמאל שביקשו למנוע השתלבות "הפורשים" בצה"ל הנבנה ובפוליטיקה הישראלית של המדינה שבדרך. נרטיב הנאכבה השקרי טוען שנטבחו 254 איש (מספר שפרסם מפקד באצ"ל מרדכי רענן למטרת לוחמה פסיכולוגית) במחצבה לאחר הקרב. נרטיב ה"טבח" המשיך לאחר מכן בפעולת קיביה, כפר קאסם, ששת הימים, סברה ושתילה, ג'נין וכיו"ב. כך קרה שתעמולת השמאל נגד הפורשים יצרה את אחד מהמיתוסים של הנאכבה הערבית, בעוד מעשי הטבח האמיתיים שבוצעו ע"י יחידות פלמ"ח והגנה (דאווימה, עין זיתון) טואטאו מתחת לשטיח ההיסטוריה. ראה ספרו של אורי מילשטיין "עלילת דם בדיר יאסין".
היום בית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול.
מדרום מזרח לבית החולים נמצא בית הקברות של הכפר, בתוך חורשה בין הישיבות היכל התורה ושארית יעקב שברחוב קצנלבוגן בצד המזרחי של הרחוב.
הרחבה
סיווג: אתר קרבות
נגישות:
מקור:נעמה, Albeck, שיסה1, עמית הורן, Marikriber, בועז גרשון
תאריך עדכון: 1/28/2015 14:30:24
קישורים חיצוניים
