|
במבצע עובדה, חטיבת הנגב נעה על הקרקע כדי ל … במבצע עובדה, חטיבת הנגב נעה על הקרקע כדי להכשיר מנחת עפר להנחתת מטוסי תובלה המובילים את הכוח העיקר (פלוגת "ברן") ואספקה. ההובלה האווירית בוצעה על ידי יחידה מיוחדת בחיל האוויר שהוקמה אורגנה ואוישה על פי מודל אמריקאי בשם:
AIR TRANSPORT COMMAND.
אנשיה היו כולם טייסים שהוכשרו בחילות אוויר זרים, יהודים וגם גויים שהתנדבו לחיל האוויר של המדינה הצעירה.
בסיור המכין המפורסם, בהובלת שמחה שילוני מ"חיות הנגב" לפני מבצע עובדה השתתפו גם שני קצינים מחיל האוויר הצעיר: ראש אגף בינוי בחיל האויר - אלעזר בודקין וטייס תובלה בשם תאודור אפלבאום. נקבעו מספר אתרים אפשריים להנחתת מטוסי התובלה בסיור זה. כולם דרשו הכשרה מינימלית והאתר הראשון שנמצא שימש לבסוף בפועל במבצע ונקרא "שדה אברהם".
מפקד שדה התעופה המאולתר היה יוסף רענן (ג'ו רייסמן) מפקד יחידה 77 בחיל האוויר שתפקידה בניה והכשרה של מנחתים מאותרים, מנחתי עפר, תפעול שדות תעופה קדמיים וכד'. הוא נע כמובן עם הכוח הקרקעי הראשון של סיירי חט' 12 כדי להקים את השדה.
לג'ו רענן עזרו גם משה נמרוד - פקח טיסה, אמיל ריגלר - מהנדס בחה"א, יהודה פרלשטיין ששימש ככבאי והטייס אפלבאום שהשתתף גם בסיור המכין.
הכוח הראשון שכלל 2 מחלקות ג'יפים התקדם כמשמר קדמי בתנועה מהירה והגיע בנסיעה רצופה שנמשכה 17 שעות למנחת שדה אברהם. את הכתובת חרטו תוך כדי הנסיעה הזו בנחל צניפים. תאריך החריטה המשוער הוא 6.3.49 בשעות הצהרים. בשעה 15:30 הגיעו למנחת ולמחרת היום כבר נחתו ראשוני המטוסים בשדה אברהם.
אילת נכבשה ב - 10.3.49.
מכיוון שתנועת המשמר הקדמי הייתה מהירה ככל שניתן, ומכיוון שבוצע כבר סיור מכין, לא ברור עד הסוף מדוע הייתה סטייה מהציר המתוכנן - אל המקום שנמצא בו הסלע, דרך שער צניפים מזרחה - וחזרה מערבה ודרומה אל שדה אברהם. אולי התברברו....? אולי נחרטה הכתובת רק לאחר הקמת המנחת? ...? אולי נחרטה הכתובת רק לאחר הקמת המנחת?
|
LongDescription
|
